פתיחת שנת הלימודים, בתחילת העשור השני בחיי המקצועיים כמנהל תיכון, היא הזדמנות בשבילי לשאול האם אנו, המחנכים, יודעים באמת לאיזו מציאות עתידית אנו מכינים את תלמידינו?אני חושב שהתשובה הפשוטה והכנה היא – לא.לאור ההתפתחות הטכנולוגית המהירה והמציאות היומיומית המשתנה, אין אנו יודעים דבר על העתיד הקרוב אליו אנו מכינים את תלמידנו.איננו יודעים כיצד תראה המציאות הגאו-פוליטית בסביבתנו הקרובה, או היכן יעברו גבולותיה של המדינה בעוד 15-10 שנים. איש מאתנו לא יודע באיזה עתיד תעסוקתי ישתלבו תלמידינו, או כיצד תראה הכלכלה או זירות השוק השונות.אין לנו סיכוי לשער או לאמוד לאן תתפתח הטכנולוגיה וכיצד היא תשפיע על הלמידה והחינוך, או מה יהיה מקומה של הבינה המלאכותית. אפילו העוגנים המאגדים כמשפחה, זוגיות, קהילה ומדינת הלאום - עוברים שינויים יסודיים, כך שמקומם ומעמדם אינו ברור.במילים אחרות, המחנכים היום, נדרשים לחשיבת עומק אמיצה, על מנת לשמר את מעמדנו כמעצבי דור העתיד.נוכח הלא נודע, נראה הכרחי שנפנה דווקא להישג הערכי עליו כולנו מסכימים, ולאורו ראוי שנחנך. חוקר החינוך החשוב, פרופ' צבי לם ז"ל כתב: "המורה אינו סוכן של המדינה ואף לא של החברה; הוא סוכן רק של הילדים שהוא מופקד על פיתוח יכולתם האינטלקטואלי והמוסרית. החינוך מופקד על האנושי שבאדם".למרות הרצון של כולנו לעצב בתי ספר וכיתות לימוד המפעילים מערכות פדגוגיות טכנולוגיות חדשניות ועדכניות, העוסקות בלמידה משמעותית המכווינה למימוש ההישג הנדרש של מיומנויות המאה ה-21, ראוי שנתחיל בשאיפה "פשוטה"וחשובה בהרבה.עלינו לחנך את תלמידינו להיות בוגרים בעלי ביטחון עצמי המסוגלים לראות עצמם כבעלי ערך ובעלי מסוגלות לתרום ולהשפיע על החברה. בוגרים הנוהגים בכבוד ובהכלה בסביבתם, מקבלים את האחר ומקיימים דיאלוג מכבד גם במצבים של משבר, סכסוך ומחלוקת.בוגרים רגישים המסוגלים לראות את חולשתו, צרכיו ורגישותו של האחר, ושואפים לחיים של שיתוף וקבלה מתוך תפיסה פלורליסטית הרואה בריבוי, באחר, בחלש ובשונה חלק הכרחי וחשוב בפסיפס החיים המשותפים.בוגרים השואפים למצוינות, להשגת ייעדם ולמימוש עצמי, מתוך הסתכלות פנימית.על מנת שנצליח במשימה זו, חשוב שנייצר אקלים חינוכי בו כל תלמיד ותלמידה יחושו מוגנים ובטוחים. עלינו להציב את ההכלה, הנראות, קבלת האחר, השונה והזר - כערך מרכזי השזור בכל תהליכי ההוראה והלמידה ולשאוף כי בתי הספר המחנכים את דור המחר, יציבו את האדם על כלל מורכבותו וצרכיו, תחושותיו ושאיפותיו - כערך מוביל בעשייה החינוכית.בתי ספר שיהוו דוגמא אישית ליצירת יחסי קירבה ואכפתיות בין המורים, כאלו שילמדו על יחסים שבין אדם לחברו, ובין אדם לסביבתו וקהילתו, תוך העצמת התכונות והערכים הנדרשים עשויים לסייע לקיומה של חברת מופת ערכית במציאות עתידית לא נודעת. צילום: רונן קרוק

"מורה חדש קופץ ראש לבריכה בלי לדעת מה יש או מה אין בה", כך מתאר פרופ' יזהר אופלטקה את חווייתו כמורה בשנתו הראשונה. בישראל, כל מורה שני נוטש את מקצוע ההוראה במהלך חמש השנים הראשונות. ניתן לייחס מציאות עגומה זו לקשיים שמורים חווים בשנת ההוראה הראשונה. לדבריהם, תחילת הדרך המקצועית מלווה בתחושות של אי וודאות וחוסר ביטחון. ניתן היה לצפות לתיאורים דומים ממשתתפי "הישרדות"שמגיעים לטריטוריה בלתי מוכרת, מתנסים במשימות ללא הכנה מוקדמת ועשויים לעזוב את התוכנית בכל רגע.מורה מתחיל ללמד בבית הספר לאחר שלמד במסלול להכשרת מורים. נשאלת השאלה, מה הטעם במסלולים להכשרת מורים אם הם לא מכינים מורים לאתגרי המקצוע? חלק מאתגרי השנה הראשונה נובעים מפער בין ההכנה שעוברים פרחי ההוראה לבין המיומנויות הנחוצות להם בפועל. הדרישות בהן מורים צריכים לעמוד כיום לא דומות לדרישות שהוצבו בפני מורים לפני עשור. מורים נדרשים להציג שיפור משמעותי בהישגיו של כל תלמיד וללמד בכיתות בעלות הטרוגניות הולכת וגוברת הן מבחינת הרקע והן מבחינת הצרכים המגוונים של התלמידים. עם זאת, במכללות ובאוניברסיטאות רבות ממשיכים לדבוק בשיטה הישנה. במקרים רבים, תכניות להכשרת מורים כוללות קורסים תיאורטיים ומטלות לימודיות שמנותקות מהתנסות בבתי ספר.לעבור מתאוריה לפרקטיקהתכניות הכשרה להוראה ברחבי העולם עוברות שינויים מרחיקי לכת. ד"ר תמי חלמיש אייזנמן מתארת כי "בשנים האחרונות, חוקרים מתחום החינוך הבינו שהלמידה של פרח ההוראה מתרחשת בשדה ולא במנותק ממנו. גישה זו החלה להיות מיושמת בארצות הברית לפני כעשור ורק בשנים האחרונות מתחילה להתבסס בישראל". כבר בשנת 2010, קבוצת חוקרים אמריקאית שהתמנתה מטעם המועצה האמריקאית להסמכת מורים כתבה דו"ח מכונן המתאר את הכשרת המורים המתאימה למאה ה-21. על פי המלצותיו של הדו"ח, שנכתב לאחר השוואה מעמיקה בין תכניות שונות להכשרת מורים, הכשרה מסוג זה צריכה לעבור שינוי של 180 מעלות ולהפוך לקלינית. מקצועות קליניים מתאפיינים במחויבות גבוהה לכל ‘פציינט’ הכוללת הצבת יעדים שאפתניים ומתן משוב אישי. בממד שבין איש המקצוע לעמיתיו, מקצועות אלו מתאפיינים בהשתתפות פעילה בקהילה מקצועית, לימוד קבוצתי תוך כדי 'טיפול' והמשך התמחות תוך כדי עבודה.על פי הדו"ח, אחוז גבוה מתוך התכניות להכשרת מורים כולל בעיקר קורסים אקדמיים שקשורים באופן רופף בלבד לפרקטיקת ההוראה. לפי ההמלצות, תכנית הלימודים כולה צריכה להיות מושתתת על התנסות מעשית בבית הספר, כאשר כל חומר שפרח ההוראה לומד מקושר לאתגרים הכרוכים ביישומו בשטח. למידה כזו צריכה להיות מונחית על ידי מורים מובילים בעלי רקע קליני שמלווים את פרחי ההוראה. צמד חוקרי החינוך האמריקאים לינדה דארלינג-המונד וג'ון ברנספורד הראו במחקרם שהכשרה קלינית של מורים משתלמת - תלמידים של מורים שעברו הכשרה כזו לומדים בקלות רבה יותר והישגיהם עולים בהתאם.אותו דו"ח של המועצה האמריקאית להסמכת מורים שהתפרסם ב-2010 מכיל 10 עקרונות מנחים להכשרה קלינית של מורים. 10 עקרונות לתכנון הכשרה קלינית של מורים1. הצבת הצלחת התלמיד במרכז: חשבתם שסטודנט להוראה צריך להימדד בעיקר על פי הידע שלו במקצוע? אז זהו, שלא. לפי מסקנות החוקרים, תכניות הכשרה קליניות צריכות להיבנות באופן התומך ומעריך בראש ובראשונה את קידום התלמידים. במלים אחרות, מורה טוב הוא מורה שתלמידו מבין את החומר הנלמד.2. גרעין קליני: על הפרקטיקה הקלינית להוות חוויה מרכזית בתוכניות להכשרת מורים, כאשר אלמנטים קליניים נכללים בצורה דינמית בכל אחד משלבי ההכשרה. יש לספק לגרעין הקליני מעטפת עשירה של פדגוגיה ותוכן.3. מעקב מבוסס נתונים: יש למדוד את ההתקדמות של פרח ההוראה באופן קבוע על פי הסטנדרטים המקובלים להוראה. ההערכה צריכה להתבסס על הישגי התלמידים, הערכה מעצבת, הערכה מסכמת ותצפיות על שיעורים. חשוב לבצע מעקב גם אחרי תכנית הלימודים עצמה; יש לשפוט את תכנית ההכשרה על בסיס נתונים ולבחון שיפורים מבניים ותוכניים שניתן לבצע בה.4. פרקטיקה לצד מיומנות: על הלומדים בתכנית להגיע לרמת מומחיות מבחינת תוכן ומבחינת שיטות הוראה. תכניות אלו צריכות ללמד כל מורה לבצע אינטגרציה בין בסיס הידע לבין פרקטיקות הוראה אפקטיביות ולקיים תהליכי הערכה שיסייעו בהתאמת הפרקטיקה שלהם להתקדמות תלמידיהם.5. קהילה מקצועית: פרחי הוראה זקוקים לקבלת משוב תכוף מעמיתיהם וממורים מובילים. קרקע נוחה למשוב מתקיימת כשפרחי הוראה מתאמנים בסביבה שיתופית שכוללת הערכות קפדניות הממוקדות בפרקטיקות בהן הם משתמשים ובהשפעתן על הלמידה.6. מנחים בעלי ניסיון קליני: מנחים קליניים שמכשירים את דור העתיד של המורים צריכים להיות כאלו שיש להם רגל אחת במוסדות להשכלה גבוהה ורגל שנייה כמורים מובילים בשדה. על אותם מנחים להיות מיומנים בהנחיית מבוגרים ובהערכה ככלי עזר למעקב אחר למידה ולמתן משוב. עליהם לעבור הסמכה ייחודית ולהיות מתוגמלים בהתאם.7. ליווי במסגרת בית הספר המכשיר: על פרחי ההוראה לעבור חוויה קלינית אינטנסיבית המוטמעת בבתי הספר. התנסות זו צריכה להיות מובנית, מאוישת על ידי צוות הכשרה המורכב ממורים מובילים וממומנת בכדי לתמוך בלמידת פרחי ההוראה ובהישגי התלמידים.8. הטמעת יישומים טכנולוגיים: על תכניות ההכשרה לכלול שימוש בטכנולוגיות העדכניות ביותר. יישומים טכנולוגיים יכולים לשמש כלי עזר משמעותי המאפשר למורים לשתף אחד את השני בפרקטיקות מיטביות ובתהליכי למידה מקצועית מתמשכים.9. מחקר ופיתוח ברמת מאקרו: כולנו היינו רוצים שתכניות להכשרת מורים ישתפרו משנה לשנה. תהליך זה יכול להתקיים אם צוות התכנית מקפיד על איסוף וניתוח של נתונים. הכשרה אפקטיבית של מורים צריכה להתבסס על עדויות ברורות בנוגע ליעילות ההוראה והשימוש שלהם בפרקטיקות מיטביות. תשתית של מחקר ופיתוח – שיעדיהם מוגדרים במשותף ע"י תכניות ההכנה, מחוזות משרד החינוך והמורים עצמם- תומכת בפיתוח ידע, בחדשנות ובשיפור מתמיד. גם תכניות הכשרה שלא מרחיבות את פיתוח הידע הקיים צריכות לאסוף נתונים באופן סיסטמטי שיכללו ברשת נתונים ארצית.10. שותפויות אסטרטגיות: מחוזות משרד החינוך, תכניות הכנה, איגודי מורים וקובעי מדיניות חייבים לייצר שותפות אסטרטגית שמבוססת על הכרה בכך שאף גורם לא יכול לבצע את המשימה הזו לבדו. דוגמא לשותפות שכזו קורמת עור וגידים כאן בישראל. בימים אלו, מוקמת על ידי משרד החינוך מנהלת ארצית אשר תהיה אמונה על פיתוח אסטרטגיה בנושא הסבת אקדמאים להוראה.ד"ר חלמיש אייזנמן מספרת, כאמור, כי כעת גישה זו תופסת תאוצה כאן בישראל, 10 שנים לאחר אימוצה בארצות הברית. "מספר תכניות בארץ מיישמות את ההנחה ששנת העבודה הראשונה בהוראה היא חלק מהותי מההכשרה. בין הדוגמאות לגישה זו ניתן למצוא את תכנית 'אקדמיה-כיתה-סטודנט', אשר משלבת סטודנטים להוראה בבתי הספר כמורים שניים, תכנית 'הוראה פלוס' ותכנית חות"ם, אשר דוגלת בהכשרה קצרה וליווי אינטנסיבי במקביל להוראה".הדרך לשפר תכניות להכשרת מורים טמונה באיזון בין התכנים השונים שהן מציעות. הכשרה קלינית של מורים צריכה לכלול קורסים תיאורטיים שעוסקים בפרקטיקת ההוראה, אבל חשוב להוסיף לקורסים הללו טוויסט קליני. ישנן מיומנויות שניתנות ללמידה ב'תנאי מעבדה', באופן שאינו דורש התערות בבית הספר. קורסים תיאורטיים יכולים לכלול סימולציות, חקרי מקרה, תצפיות, קהילות למידה וירטואליות ועוד. עם זאת, מיומנויות רבות ניתנות לפיתוח אך ורק תוך כדי התנסות בהוראה. לכן, מרבית הקורסים צריכים לשלב התנסות מעשית המאפשרת תיקוף והטמעה של המידע התיאורטי בתוך ההקשר הבית ספרי.אולם, למידה בסביבה בית ספרית איננה מספיקה לכשעצמה. התנסות בהוראה צריכה להתבצע תוך כדי ליווי של חונך מיומן שמסייע בניתוח מצבים ובקשירה בין המעשה לבין התיאוריה. המשימה של שיפור התכניות להכשרת מורים אינה מונחת אך ורק על כתפיהם של אנשי אקדמיה במחלקות להכשרת מורים, זוהי גם משימתם של מורים מובילים אשר מכשירים את פרחי ההוראה ומלווים אותם בבתי הספר.ניתן למצוא בישראל וברחבי העולם דוגמאות לתכניות קליניות להכשרת מורים. לרוב, תכניות אלו אינן מיושמות במתכונת לאומית רחבת היקף. אין להסתפק ביוזמות נקודתיות המקדמות הכשרה קלינית של מורים, אלא יש צורך להוביל מהלך מערכתי לשיפור תכניות ההכשרה כך שיכינו את המורה להוראה במאה ה-21.רוצים ללמוד על תכניות קליניות להכשרת מורים הקיימות בארץ? לחצו כאן כדי ללמוד על התוכניות 'הוראה פלוס' ועל הסטנדרטים שלהן. 

לא מזמן סיימתי שנתיים בהוראה. השנתיים האלו היו מלאות בלמידה, תסכול, תחושת משמעות, דמעות והבטחה אחת קטנה לעצמי: לא להיות חלק מן הסטטיסטיקה. על איזו סטטיסטיקה אני מדבר? על הנתונים החושפים כי מורים רבים פורשים מן ההוראה בשנים הראשונות לעבודתם. הם פורשים בגלל תנאי השכר ירודים, קושי להתמודד עם האלמנטים השונים בהוראה ולא פעם גם בגלל היחס שהם מקבלים מצד המנהל או המנהלת שלהם.לאותו מנהל או מנהלת יש גם את הכוח לעזור למורים החדשים להישאר בתוך המערכת. לכן,אני רוצה לפרוש כאן מספר עצות, אשר הסקתי מתוך ניסיון אישי טהור, ואשר לדעתי יוכלו לעזור למנהלים לתמוך במורים החדשים בצורה טובה. 4 דרכים לתמוך במורה החדש/ה1. דברו איתנו. לא פעם קורה מצב שבו מורה חדש מגיע לבית הספר ופשוט "נזרק למים". יש הרואים בכך את השיטה הטובה ביותר ללמידה, אך חשוב שזו תהיה מלווה בשיח עם המורה החדש. לפני שהוא מתחיל את עבודתו, קחו אותו לשיחת פתיחה. לא רק כדי להכיר אותו יותר טוב, אלא גם כדי לעזור לו להבין את הזכויות והחובות שלו כחבר במוסד החינוכי ובמערכת החינוך, להראות לו איפה נמצא כל דבר ולעזור לו להרגיש שייכות לחדר המורים. מעבר לשיחה הראשונית בתחילת השנה, רצוי וחשוב לקיים שיחות גם לאורך השנה, על מנת לעקוב אחר ההתקדמות שלו, לתת לו משוב לשיפור ולראות האם עולים אצלו צרכים נוספים. 2. נסו להקל עלינו. לבתי ספר יש לעיתים נטייה "להפיל"על מורים חדשים כיתות או תפקידים שהמורים הוותיקים יותר כבר למדו להימנע מהם. זוהי טעות חמורה, שכן המורה החדש עדיין נמצא במקום של למידה ולא בהכרח יכול להתמודד עם הכל כבר בהתחלה, דבר העלול להזיק לו או לתלמידים. כאשר הייתי בשנת הסטאז', נאלצתי להתמודד עם התנאים הבאים: להיות מורה של 10 כיתות, שעה בשבוע עם כל כיתה, בלימוד מקצוע שהייתי צריך להמציא בעצמי ללא תוכנית לימודים מסודרת. אלו היו תנאים גרועים מאד, אשר הפכו שנה שהיא קשה מלכתחילה לקשה עוד יותר. זכרו כי המורה החדש לא תמיד יודע מה הוא עושה, ונסו לאפשר לו כניסה רכה למערכת על ידי הפחתת עומס, לפחות בהתחלה.3. תנו לנו ללמוד. אמנם המורה החדש בדיוק יצא מהכשרה במכללה או אוניברסיטה, והוא יודע הרבה דברים, אך יש לו או לה עוד כל כך הרבה מה ללמוד, שכן הלימודים לא באמת מכשירים לעבודה בשדה החינוך. חשוב להצמיד למורה חונך או חונכת שיהיה להם את הזמן והרצון ללוות אותו בצורה מעמיקה: לצפות בו בשיעורים, לייעץ לו בהתמודדות עם מצבים חינוכיים ולהיות לו אוזן קשבת.4. האמינו בנו. מורה חדש הנכנס למערכת בא עם הרבה חלומות, פתיחות ללמידה ורצון טהור להיות משמעותי עבור התלמידים שלו. יש לו את היכולת להיות מורה טוב ומקצועי, ואם לא תכעסו עליו שהוא לא תמיד מספיק הכל או שהוא מפשל, אלא תאמינו בו באמת - תראו כיצד הוא נהיה מורה אמיתי.מודעות חשובהחשוב לי להדגיש כי מטרת הטקסט הזה הוא לא לעשות "שיימינג"למנהלים. ישנם הרבה מנהלים טובים התומכים במורים החדשים, ואני גם מודע לעובדה שבית ספר הוא מערכת מסובכת שלא תמיד יכולה לספק למורה את כל מה שהוא צריך.המטרה בדבריי היא להביא להבנה שצריך לעזור ככל הניתן למורה החדש על מנת שיהיה לו טוב. מדוע? כי כאשר למורה, אשר עומד במרכז העשייה החינוכית, יהיה טוב - אז גם לתלמידים שלו יהיה טוב, ומתוך כך גם להוריהם וגם למנהלת או למנהל.הסטטיסטיקה עליה דיברתי בהתחלה היא אינה דבר החקוק בסלע. היא תוצאה של מעשי בני אדם, ובני אדם הם היצורים בעלי היכולת הגדולה ביותר לשנות את דרכם לטובה. אני מאמין שאם מנהלים יעשו מאמץ אמיתי לסייע למורים החדשים - נוכל יחד לנצח את הסטטיסטיקה ולשנות את מערכת החינוך לטובה.

שוב מתחילה שנת הלימודים ובקרוב גם עונת ההשתלמויות...המורים נפגשים פעם בשבועיים לכמה שעות של למידה משותפת תוך ניסיון נואש להתרכז כי בתיק מחכים מבחנים לבדיקה, דוחות ומטלות נוספות ובכלל כמה פעמים אפשר ללמוד על הוראה ממוקדת פרט?בשנים האחרונות מקדיש משרד החינוך משאבים, חשיבה ויצירתיות רבה בכל הקשור בפיתוח המקצועי של צוותי ההוראה.אבל, למרות כל ההשקעה והחשיבה, חלק מתהליכי הפיתוח המקצועי לא ממש משיגים את המטרה שלהם: לפתח מקצועית את צוות המורים וממנו לשפר את הישגי התלמידים ולהעלות את שביעות רצונם. מה זה תהליך פיתוח מקצועי מנצח?כדי לוודא שתהליך הפיתוח המקצועי שאנחנו מתכננים לקיים, בבית הספר או במרכז הפס"גה, יצליח להשיג את יעדיו חשוב לעבוד באופן מסודר ולהתייחס למספר נקודות מרכזיות:1. בחירת נושא הפיתוח המקצועיכאשר אנו (מנהלי ביתי הספר או מנהלי מרכזי פסג"ה) שוקלים לבצע תהליך פיתוח מקצועי אנחנו צריכים לבחור נושא שעונה על צורך שעלה בבית הספר או באזור ההזנה, נושא שמקדם את בית הספר לעמידה ביעדיו ובהתייחס לתהליכי הפיתוח המקצועי שקיימנו עד כה.ברור שקשה ליצור שינוי משמעותי לאחר 30 שעות של פיתוח מקצועי, גם אם הוא היה מוצלח ואיכותי. כדי לקדם תהליך מתמשך של שינוי שייגע ברבדים רבים מהווי העבודה הבית ספרית – אנחנו צריכים לקיים תהליכי פיתוח מקצועי ארוכים ומתמשכים על פני כמה שנים.תהליך רב שנתי יבוא לידי ביטוי גם בהיבטים נוספים ומשלימים כדוגמת: שילוב ההדרכה בנושא הפיתוח המקצועי, ביצוע תהליכי ליווי והתנסויות מבוקרות לאורך כל השנה תוך למידה מהתובנות שיעלו, יצירת מסלול ספירלי של העמקה תוך ביצוע חזרתיות ועוד. ככל שנקפיד על תהליך רב שנתי משמעותי כך נראה את תוצאותיו בשטח וכשנחליט להחליפו בנושא הבא נדע שטיפלנו עד הסוף בנושא שסיימנו. אם אנחנו מרגישים שסיימנו להעמיק בנושא מסוים ושהגיע הזמן להתחיל נושא חדש לגמרי – כדאי שנבצע תהליך מיפוי בית ספרי שבמהלכו נבחן את הקשיים והאתגרים העומדים בפני המורים, נבחן את מטרות בית הספר לעתיד הארוך ולזמן הקרוב, נבדוק את חזון בית הספר, נבצע התאמות תוך התייחסות ליעדי המחוז ומשרד החינוך ועוד.לאור המיפוי נוכל לקבל החלטה מושכלת על נושא הפיתוח המקצועי שרלוונטי לבית הספר שלנו.טיפ למורים: אם יש נושא שלדעתכם חשוב להעמיק בו, אם לדעתכם כדאי לעסוק בנושא מסויים, אם עומד לפניכם אתגר משמעותי - פנו למנהל בית הספר וודאו שהנושא עולה במסגרת המיפוי הבית ספרי. 2. הנעה והנאהמורים רבים לא בוחרים את נושא הפיתוח המקצועי, את הזמנים בהם הוא מתקיים ואת מורה המורים שמעביר את ההשתלמות – ולכן לא פעם אנחנו פוגשים מורים שמגיעים לתהליכי הפיתוח המקצועי בתחושת שובע או חסרי מוטיבציה.בכדי להגביר את המוטיבציה, לשפר את שיתוף הפעולה וליצור השפעה עד רמת התלמיד – אנחנו צריכים לשים לב שבתהליך הפיתוח המקצועי אנחנו שמים דגש מיוחד על מעורבות המורים ועל ההנאה שלהם מהתהליך.כאמור, על הפיתוח המקצועי להיות מחובר לצרכי המשתלמים שישתתפו בו כפי שעלה במיפוי הבית ספרי, אבל כדאי מאוד לשתף את המורים עד כמה שניתן בכל הקשור לתהליך הפיתוח המקצועי שהם הולכים לעבור. אפשר לשתף את המורים בבחירת נושא הפיתוח המקצועי, לאפשר להם להשפיע על הסיליבוס של התהליך וכו'.ככל שהפיתוח המקצועי יתוכנן, יבוצע ויוערך בשיתוף המורים המשתלמים, כך תהיה להם מוטיבציה גדולה יותר להשתתף ולהטמיע את התכנים בעבודתם. להשפיע ולהיות מעורב זה לא מספיק, חשוב גם שהמורה ייהנה מההשתלמות. בכדי שהמורה יגיע אל המפגש השני מתוך רצון, עלינו להבטיח שהוא יחייך וייהנה במפגש ולא רק יקבל כלים טובים.כאשר המורה נהנה במהלך הפיתוח המקצועי הוא קשוב יותר, מוכן להתנסות יותר ומטמיע בצורה טובה יותר את החומר הנלמד במהלך העבודה היום יומית שלו בכיתה.ככל שהפיתוח המקצועי ייתן מענה להיבטים הקשורים להעצמתו האישית, להנעה ולהנאה של המורה, כך יש לו פוטנציאל להיות משמעותי יותר, לתרום להרחבת זוויות הראיה ולמודעות של המורים ויאפשר השפעה רחבה יותר על תלמידים.טיפ למורים: אחרי שהתחילה ההשתלמות נסו להפיק ממנה את המיטב... שיתוף פעולה בין חברי הקבוצה ומורה המורים וניסיון אמיתי ללמידה ויישום - ימנעו מתיחות, ישפרו את האווירה ויגדילו את הסיכוי שהחומר הנלמד בהשתלמות יהיה אפקטיבי ואולי גם תהנו על הדרך.  3. גיוון בדרכי העברה - ההוראה כמודלינגבמרבית קבוצות הפיתוח המקצועי ניתן למצוא ניסיון מצטבר של 200 שנות הוראה ויותר. מורים רבים כבר "ראו הכל"ו"שמעו הכל". בכדי לזמן תהליך משמעותי של פיתוח מקצועי חשוב לא להתעלם מהניסיון הרב של המורים בחדר. להפך.אחת הדרכים להתמודדות עם ההתנגדות הבסיסית של מורה בעל ניסיון היא להשתמש במגוון דרכי הורה והנחייה. כדאי לבחור בדרכי העברה המתכתבות עם הניסיון המצטבר הרב של המורים הלוקחים חלק בתהליך,  כדוגמת: למידה באמצעות סימולציות, למידה משיעורים מצולמים, למידת עמיתים, קריאת ספרות מקצועית, למידה מקוונת, למידה מהצלחות וממחקרי פעולה, למידה במרחבים פתוחים, למידה מסיפורי מקרה ועוד – והכל בהתבסס על הידע והניסיון הרב שנצברו אצל המורים הוותיקים ובהנחיה והובלה של מורה המורים שמוסיף שכבה עבה של מידע המבוססת על מחקרים ותיאוריות עדכניות שמובילות את התהליך לכל אורכו.ככל שנגוון ונתחבר לאוכלוסיית היעד, כך יתקרבו המורים להתנסות מעשית בכיתה ולהטמעת למידתם בכיתותיהם, וכך יהווה הפיתוח המקצועי מודלינג עבור המורים. טיפ למורים: אל תוותרו על כל הידע והניסיון שלכם במהלך ההשתלמות. שתפו את חבריכם ללמידה ואת מורה המורים בניסיון שצברתם אך פתחו את החשיבה ללמידה של דרכי הוראה חדשות, תיאוריות ומחקרים עדכניים ולשיתוף פעולה מפרה בין כולם.4. הערכה מעצבת ומסכמתחלק בלתי נפרד מכל תהליך פיתוח מקצועי הוא הערכה.בתחילת כל תהליך פיתוח מקצועי אנחנו צריכים להגדיר את הקריטריונים על פיהם הוא יוערך - הן הערכה מעצבת במהלך התהליך והן הערכה מסכמת בסיומו.ההערכה המעצבת תסייע לתקן ולכוון את הפיתוח המקצועי תוך כדי התהליך וההערכה המסכמת תסייע להסיק מסקנות שיסייעו לביצוע מיטבי של המשך התהליך הליווי וההטמעה בבית הספר וכמובן בביצוע תכנית הפיתוח המקצועי הבאה.ההערכה צריכה להיות הן של התהליך עצמו והן של השפעתו על המשתתפים, כל אחד בנפרד. בנוסף צריכה ההערכה לבחון ככל הניתן את היישום בשטח של הכלים והמיומנויות שהוקנו.חשוב מאוד שמנהל בית הספר, או מנהל מרכז הפסג"ה, יהיו שותפים לתוצאות ההערכה, גם אם היא מבוצעת על ידי מורה המורים. טיפ למורים: קחו חלק בדיון על תהליך ההערכה של התהליך ושתפו בכנות בתחושות שלכם במהלך התהליך - חבל לחכות לסוף ההשתלמות כדי להעיר, לבקש ולשתף במסקנות ובלקחים שלכם. 5. תוצר הפיתוח המקצועיכל תהליך פיתוח מקצועי מחייב הפקת תוצרים יישומים לשדה ההוראה.ככל שתהיה הלימה גדולה יותר בין התוצרים שיתבקשו המורים להכין לתכנים הנלמדים בתהליך הפיתוח המקצועי ולעבודה בפועל בכיתה - כך תהיה ההשפעה של הפיתוח המקצועי גדולה יותר.ניתן להגדיר מגוון רחב של תוצרים לתהליך כדוגמת: שיפור איכות ההוראה, הגברת הידע המקצועי, שימוש בכלים ומיומנויות ישימים, שיפור העבודה מול עמיתים, קידום תלמידים מבחינת הישגים ורווחה אישית ועוד. אוסף התוצרים הללו, כולל הליך רפלקטיבי של התבוננות פנימית על הלמידה העצמית והיישום, יהווה את הפורטפוליו שאותו המורים יגישו בסוף התהליך.חשוב מאוד לזכור את התוצר המרכזי שאליו אנו רוצים להגיע כתוצאה מהתהליך – להגיע ולהשפיע על התלמידים עצמם. על מנהל בית הספר, או מרכז הפסג"ה, לבחון דרכים להערכת מידת הישימות בקרב התלמידים, בין אם באמצעות שאלון לתלמידים, תצפיות, ראיונות פתוחים או מובנים או בכל דרך אחרת.טיפ למורים: בדקו מראש מה התוצר הצפוי מהתהליך ונסו לאורך כל המפגשים להכוון את עצמכם לעמידה בתוצר הזה. לא פעם בסיום התהליך אתם נדרשים להגיש עבודה או פרוטפוליו ורפלקציה על החומר הנלמד, עבודה מסודרת במהלך ההשתלמות תאפשר לכם להכין את המטלות הללו "תוך כדי תנועה"במהלך הלמידה. 6. טיפים לבחירת מורה מוריםבחרנו את נושא ההשתלמות, השקענו חשיבה בהגברת השיתוף של המורים בתהליך ועוד ועוד – אבל אי אפשר לתכנן ולבצע תהליך פיתוח מקצועי בלי מורה מורים שמעביר את הפעילות.בין אם מדובר במורה מורים שבא מתוך מערכת החינוך ובין אם מחוצה לה, הרי שמורה המורים שיעביר את הפיתוח המקצועי הוא כנראה החוליה המשפיעה ביותר על הצלחת התהליך, במקרים רבים יותר מאשר התכנים עצמם, המרחב הלימודי וכדומה.חשוב לוודא כי מורה המורים תופס את תפקידו מעבר לנוכחות הפיזית שלו במפגשים עצמם, שהוא זמין בפורום הסביבה הלימודית, במייל ו/או בטלפון, יודע לתפעל היטב את הסביבה הלימודית המלווה את הפיתוח המקצועי, שהוא מוכן לתת מענה מהיר במידה ותידרש התאמתם של תכנים ושהוא מבין לעומק שהוא חלק מתהליך רחב, מהובלת התפתחות והעצמה של מורים שלא מתחילה ולא מסתיימת רק במפגשי הפיתוח המקצועי.מורה מורים שתופס עצמו כמוביל, ככזה שבא להשפיע לטובה על מערכת החינוך ואשר רואה במקצועו שליחות הוא מורה מורים שאיתו נרצה לעבוד.טיפ למורים: אל תהססו לפנות למורה המורים בכל שאלה או עניין הקשורים לבית הספר, לא פעם הם יכולים לסייע לכם להתמודד עם אתגרים - אפילו אם זה לא הנושא שנבחר לתהליך הפיתוח המקצועי לשנה זו. לסיכוםתהליך פיתוח מקצועי המבוסס על בחירה מושכלת של נושא, שיתוף ועידוד המורים, גיוון בדרכי ההוראה, ביצוע הערכה מעצבת ומסכמת לתהליך, הבנת התוצרים הצפויים ובחירה של מורה מורים איכותי - יגביר את המוטיבציה של המורים, יפתח להם את הידע, יקנה להם מיומנויות וכישורים בתחומים הקשורים להוראה ודרך ביצועה, יפתח אצלם מחויבות כלפי בית-הספר (המתבטאת בתחושת שייכות, משמעות, אקטיביות וקבלת אחריות) ויפתח את גאוות היחידה לפרופסיה ולבית הספר ומכאן קצרה הדרך להגיע לתלמידים ולשפר את הישגיהם ואת שביעות רצונם. יש לכם טיפים נוספים לפיתוח מקצועי מנצח? נשמח לשמוע :-)מאת: רן שמשוני, איש חינוך ומומחה למיומנויות למידה. בעל תואר ראשון בהנדסה ותואר שני בחינוך. ממקימי חברת פסיפס המתמחה בהעברת תהליכי פיתוח מקצועי למורים ומנהלים. בעל ניסיון רב שנים בהנחיה והקניה של מיומנויות למידה להורים, סגלי חינוך, סטודנטים וילדים. מחברי הספר "סודות הלמידה"נושא תו התוכן של מכון אדלר.

כשאני מסתכל היום על שתי בנותיי הגדולות שלומדות לחמש יחידות מתמטיקה בתיכון, אני מבחין בגישתן הרצינית, במאמץ שלהן ובנחישות להתמודד. אבל, מה שגורם לי התרגשות גדולה במיוחד זה לראות את מערכת היחסים הנשזרת בינן ובין המורות שלהן. כל אמירה וכל מבט הן עבורן משוב אישי, כל אגל זיעה מצטרף לניסיון עיקש להצליח, כי היא מאמינה בי, וגם אני מאמינה בעצמי.כמו כל הורה גם אני נזכר במורה שניסתה ללמד אותי מתמטיקה. רינה, ממש לרחם עליה, בתיכון הראש שלי היה במוסיקה, בטניס ובחברים, למי היה כוח ללימודים. בגיאומטריה עוד הסתדרתי, אפילו נהניתי מהאלגנטיות שלה. אבל בטריגו פשוט הלכתי לאיבוד. קצת ניסיתי, היה לי קשה, אז ויתרתי. שכנעתי את עצמי שבמתמטיקה, או שיש לך את זה או שאין לך, ואני כנראה לא נולדתי לזה.בדרך לאקזיט אין באמת קיצורי דרךהיום אני יודע שהתגובה שלי ללימודי המתמטיקה הייתה ישראלית טיפוסית. ה-OECD מצא שרק 17 אחוזים מהתלמידים בכיתה י' בישראל חושבים שההצלחה שלהם במתמטיקה קשורה במידת המאמץ וההשקעה שלהם, לעומת 60% מהתלמידים בדרום קוריאה. במבחני פיז"ה תלמידי כיתה י' שלנו מגיעים להישגים במתמטיקה שמציבים אותנו בקצה העשיריה הרביעית ואת קוריאה בראשונה.בואו נודה, מבחינתנו מאמץ והשקעה הם חולשה. "הבן שלי הצליח במבחן, בלי להתכונן"אנחנו אומרים בגאווה לחברים. אנחנו חושבים שלתרגל זה מיותר כי מי שמוכשר, לא צריך, ומי שאינו טלנט, חבל לו על הזמן. יש לנו תסביך כזה, מאז יציאת מצרים אנחנו אוהבים אקזיטים חפוזים. אנחנו מעריצים הברקות של רגע, כי עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה, אבל מעדיף קיצורי דרך מהירים.לרוב אנחנו שוכחים שמאחורי האקזיט נמצאים אלפי שעות לימוד ועבודה מאומצת. היכולת לחדש וליצור נשענת על ידע עמוק ורחב, ההבנה והניתוח מתבססים על יסודות עמוקים, והחשיבה פורצת הדרך עומדת על מיומנויות שנרכשו בקריאה, בתרגול ובהתמודדות. אבל אנחנו מעדיפים הצלחה נטולת מאמץ, כזו שכאילו באה באופן טבעי.הסוד של אנשי האשכולותכשהגישה הזו מגיעה לחינוך זה מתחיל להיות בעייתי. מחקרים עדכניים מראים שהיכולת להצליח בלימודי מתמטיקה בבית הספר דווקא כן תלויה בראש ובראשונה ברצון, בנחישות ובמאמץ. לפי מחקריהן של קרול דוויק וג'ו בואלר מאוניברסיטת סטנפורד, אין תלמיד שלא יכול להצליח במתמטיקה ברמה גבוהה. מי שמאמין, משקיע ומתמיד, מגיע רחוק.לפי החוקרות הבעיה היא שרובנו שבויים בדפוס חשיבה מקובע ובאמונות קדומות שמגשימות את עצמן. בניסוי בארה"ב הראו למורים תמונות של תלמידיהם בשנה הבאה, שאותם לא הכירו. המורים נשאלו להערכתם את רמת ההישגים של כל תלמיד רק לפי תווי פניהם. התשובות נחלקו לפי צבע העור והמגדר. הבהיר מצטיין, הכהה מתקשה, הבן מצליח והבת פחות.קל לנו להזדעזע מממצאים כאלה, אבל האמת היא שכולנו חוטאים בכך. בפריפריה אנחנו מוחאים כפיים על זכאות לבגרות, בעוד שבמרכז ברור לנו מראש שהתלמידים יעשו חמש יחידות. את בנינו אנחנו דוחפים למגמות פיזיקה וסייבר, תוך שאנו מפגינים שמחה מכל בחירה של בתנו. "העיקר שתהיי מאושרת", אנחנו מוסיפים בגאווה עצמית. כך בלי להתכוון, אנחנו משכפלים ומרחיבים פערים.כשאני חושב על הבנות שלי, אני חושב שבמציאות חיינו הן בכלל לא היו אמורות לבחור במגמות ריאליות. הן מתעמלות אקרובטיות מקצועיות, שמשקיעות שעות בכל יום להתכונן לאליפויות בארץ ובעולם. אפשר היה לצפות שהן תלכנה למגמת ספורט, או למגמות שפחות דורשות השקעה בלימודים, בטח לא חמש יחידות במתמטיקה.בישראל הרי אתה חייב לבחור מי אתה. זה לא רק ימין ושמאל, דתי או חילוני, ספרדי או אשכנזי, גם בחינוך, או שאתה ריאלי או שאתה הומני. אין באמצע ואסור גם וגם. מגיל צעיר אתה חייב להצהיר מי אתה ומה אתה לא. כאילו שלמהנדס אין אישור ליהנות מהצגת תיאטרון טובה, מתעמלת לא אמורה לדעת את לוח הכפל ומוסיקאית לא מחויבת לדיוק ולמשמעת.כשמפסיקים את החלוקה המלאכותית הזו שאימצנו לעצמנו, אז פתאום מבינים. מבינים מדוע ביוון העתיקה אנשי האשכולות שילבו מוסיקה, עם מתמטיקה, אתיקה וג'ימנסטיקה. מבינים למה בתור הזהב שלנו עם הרמב"ם ובתקופת הרנסנס עם דה וינצ'י וחבריו, כולם שילבו בדרך למצוינות. ומבינים היום מדוע רבים מילדי העולים מרוסיה הולכים גם לחוג בלט וגם לתגבור בפיזיקה.  לא לוותר לתלמידיםוהנה שוב אני חוזר למחשבות על המורה רינה. כתלמיד ויתרתי על חמש במתמטיקה, אבל המורה רינה לא ויתרה עלי. בכיתה לידי ישבו גאוני הדור, בני פרופסורים שהיום הם בעצמם פורצים דרך במדע, ובכל זאת, היא הגיעה אלי והתעקשה לחנוך לנער לפי דרכו העקשנית. היא סגרה משולש קשוח עם ההורים שלי ודאגה שבחופשת הקיץ אתרגל עם סטודנט ועם אמא ובסוף הקיץ אגש למבחן מעבר.אז לא הבנתי את זה, כעסתי ובעטתי. אבל במבט מפוכח לאחור אני מבין ומעריך את השיעור החשוב שלמדתי לחיים. למדתי להאמין במאמץ ובהתמדה. אינני תמים, אני יודע שכישרון מולד הוא יתרון חשוב ושלאחרים ההישג יעלה במאמץ גדול יותר. אבל אני גם יודע שהצלחה נטולת מאמץ אינה מאריכה ימים וברגע שמופיע הקושי הראשון, והוא מופיע, לא יודעים איך להתמודד.היום בבתי הספר ישנם אלפי סיפורים שכאלו. בשנים האחרונות ישראל מצליחה להכפיל את מספר בוגרי חמש היחידות במתמטיקה. המדהים הוא שרמת המבחן והציון הממוצע נשמרו. זה אומר שכל השנים עשינו עוול לילדים שהיו יכולים להצליח. ויתרנו להם ולא האמנו בהם. אז בואו השנה ניתן אמון במורים שלהם, נתמוך כשקשה, נעודד כשיזיעו, ונאפשר להם להיות מוכנים טוב יותר לחיים. באופן משפחתי אני מתגאה במאמץ של בנותיי בתחילת השנה, אבל יודע שהקשיים יגיחו מעבר לחגים. אני יודע שאז מחכה גם לי תפקיד. אז יהיה עלי לתמוך ולעודד אותן, לתת אמון וגיבוי למורותיהן, לחגוג את הרגעים שבהם ידע ומיומנות חדשים נבנים, ולהחזיק למול העיניים, כל הזמן, תמונת עתיד שמצדיקה את המאמץ. *גרסה מקוצרת של המאמר פורסמה לראשונה בדה מרקר 

בס"דמעל 156.000 מורים, מחנכים, אנשי עסקים, תלמידים מדריכים ואנשי חינוך השתמשו ב מדריך מהסרטים: ארגז כלים אדיר למחנכ/ת - 71 סרטונים לשיעורי חברההתגובות הדהימו אותי לגמרי: מאות אנשים שביקשו להצטרף לרשימת התפוצה השבועית של המדור 'קטנה ברשת' בעלון 'עולם קטן' שמביא בכל שבוע 6 סרטונים חינוכיים כמו גם בקשותלעזרה ומציאת סרטונים תכליתיים לשיעורי חינוך, שמחו והראו לי שמתודת הסרטונים ככלי חינוכי הצליחה להיטמע בהצלחה בקרב אנשי החינוך.לאור כל זאת ולאור עשרות הבקשות, החלטתי השנה לבנות את המדריך השני לתועלת ציבור אנשי החינוך כמו גם אנשי עסקים וכל אדם שמחפש השראה עם חידוש משמעותי: נקודה לדיון צורפה לכל סרטון.הנקודה הינה חומר למחשבה בגדר המלצה בלבד וכמובן שאתם יותר ממוזמנים לקחת את הסרטון ולעוף עליו לאן שבא לכם.מעבר לכך הגדלתי את מספר הקטגוריות כך שמעבר לכישורי חיים יכללו גם תחומי דעת.אני מקווה שתיהנו לפחות כמוני מ117 הסרטונים הבאים ושתעופו עליהם ביחד עם התלמידים שלכם!שימו לב! זהו חלק ראשון!אל תפספסו את החלק השני:מדריך מהסרטים 2 - ארגז כלים אדיר לאנשי חינוך הכולל 117 סרטונים ונקודות לדיון: חלק שניואת החלק השלישי:מדריך מהסרטים 2 - ארגז כלים אדיר של 117 סרטונים ונקודות לדיון לאנשי חינוך: חלק שלישיאופן השימוש במדריך:הארגז מחולק כאמור לקטגוריות הבאות:פתיחת שנה – 5 סרטוניםסולידריות חברתית – 10 סרטוניםאמונה בעצמנו , קאוצ'ינג ומוטיבציה – 12 סרטוניםרגישות לזולת, בין אדם לחברו, הכלה וקבלת השונה – 10 סרטוניםעבודת צוות בכיתה, הנעת עובדים, מוטיבציה קבוצתית – 10 סרטוניםאזרחות, זכויות אדם, תקשורת, סוגיות אקטואליות מהשיח הישראלי- 11 סרטוניםרשתות חברתיות, טכנולוגיה, סמרטפונים – 10 סרטוניםניסויים חברתיים – 11 סרטוניםהמלצת העורך – 16 סרטוניםחדר מורים  – סרטונים מיוחדים למנהלים, מחנכים, מורים ואנשי חינוךפותחים ראש: מיטב  סרטוני ted-ed  ו tedמובחריםא. אפשר תמיד לתקוע סרטון בהפסקה או בזמן פנוי, מן הסתם הוא יעשה את העבודה אולם זה יהיה בזבוז מוחלט של הפוטנציאל הגדול שלו:אנחנו לא זורקים סרטונים לתלמידים אלא מגישים להם אותם, עורכים, מעבדים וחושבים איזו מתודה ומסר אפשר להוציא מהם. האמינו לי שאפשר להוציא עשרות מסרים מכל סרטון וסרטון שנכנס לכאן.ב. חובה לעבור על הסרטונים לפני שאתם מראים אותם לתלמידים: מאחר שמדובר בכלל אנשי החינוך, רמת הרגישויות שונה ולכן כל איש ואשת חינוך אמורים להתאים אותם לעצמם!הסרטונים יכולים לבוא בתחילת השיעור בכדי להתחיל אותו ממקום גבוה יותר של למידה משמעותית כמו שהם יכולים לבוא כהפסקה מתודית וכסיום חזק במיוחד. אתם תחליטו.ג. אם נתקלתם או ראיתם סרטון מעורר השראה שיוכל לדעתכם להיות שימושי עבור העולם החינוכי אתם יותר ממזומנים לשלוח לי בכדי שעוד אנשים ייהנו.ד. עשרות שעות הושקעו במאגר הסרטונים שלפניכם. תשתמשו בו. תפיצו אותו. תעבירו את זה הלאה. אשמח רק אם אהבתם והשתמשתם שתתנו קרדיט J מעבר לכך עשו בו כבשלכם.צפייה מהנה!אבינועם הרש, מערכת 'הגיע זמן חינוך'.סרטון פתיחההכירו את הילדה שריגשה מיליוניםעדות מצמררת ונוגעת שמזכירה לנו שיש עדיין אנשים על כדור הארץ שחיים מעבר להרי האופל. פשוט להקשיב ולהישאר ללא מילים. לשיעורי אזרחות ולדיונים אודות פניה של הסולידריות החברתית לעומת האדישות מעוררת ההשראה שהתלבשה עלינו נוכח ההתמודדויות של מיליוני אנשים. מחטיבה ומעלה. חובה לראות לפני שהתלמידים רואים בכדי לדייק את התכנים ולהעביר קטעים מורכבים. אורך: 6:47. אנגלית עם תרגום.https://www.youtube.com/watch?v=R3U56aK9yxIחפשו בגוגל: הילדה שריגשה מיליונים! זה מה שקורה בצפון קוריאה. שתפו בכדי שכל העולם ידע!!!נקודה לדיון: איך תוכלו להסביר את התופעה שגם אחרי שאנשים צופים בסרטון, הם ממשיכים אחריו להמשך חיי היומיום שלהם כאילו שחזו בסך הכול בהצגה יפה ותו לא? 1. פתיחת שנה1. כך פותחים את השנה כמו שצריך. רעות זיסר הכינה יופי של סרטון. מתאים ליסודי וחטיבה. אורך: 1:40.  חפשו בגוגל: סרטון לתחילת שנה- 1 בספטמבר- צידה לדרך נקודה לדיון: יכול להיות שדווקא תיאום הציפיות שהוא מבורך בדרך כלל בתחילת שנה יכול למנוע מאיתנו את את ההתמודדות והספונטניות עם דברים חדשים שיבואו אלינו במשך השנה?  2.  העץ מצגת נהדרת המציגה סיפור המוכר גם בתור 'הבמבוק הסיני'. קצר מדויק וקולע. מתאים מכיתות ו' ומעלה. אורך: 2:10. https://www.youtube.com/watch?v=KBUi1dgAFqk חפשו בגוגל: העץ-תחילת שנה  נקודה לדיון: האם תוכלו לציין איזו השקעה שעשיתם במשך החיים על עצמכם (שינוי דפוס התנהגות) או על בן אדם או משהו אחר שהצליחה להביא לכם לתוצאות מפתיעות ומיוחדות למרות שבהתחלה חשבתם שכל העמל שלכם הלך לשווא בגלל שלא ראיתם את התוצאות בטווח המיידי?  3.  אל תלעג לי מצגת נפלאה ונוגעת שמעבירה את מסר הכבוד לאחר באופן מדויק וחד. מכיתות ו ומעלה. אורך: 3:22. https://www.youtube.com/watch?v=LaoWqLCJm5o חפשו ביוטיוב: מצגת תחילת שנהנקודה לדיון: האם לא הגיע הזמן שנגבש תוכנית מעורבות חברתית פעילה בכדי שהשנה מספר התלמידים בכיתה שייפגעו כתוצאה מחוסר רגישות או מאטימות חברתית יקטן באופן משמעותי? ואם עדיין לא עשינו זאת או שלא אכפת לנו מכך, מה זה בעצם אומר עלינו כבני אדם? 4. פתיחת שנת הלימודים - השראה עוד מצגת נפלאה עם תמונות ומסרים מדויקים וקולעים. באנגלית. מחטיבה ומעלה. אורך: 2:01. https://www.youtube.com/watch?v=m_gKrbWFjNc חפשו בגוגל: Back to School || inspirational video נקודה לדיון: האם ניתן לעשות משהו נגד דעיכת ההתלהבות של תחילת השנה וריח הפצפצים החדש? 5.   תחילת שנת הלימודים – למורים המון השראה, משפטים נוגעים. כנפיים והמראות - לחדרי מורים. באנגלית. אורך: 3:25.  https://www.youtube.com/watch?v=TxN0x_oyB5w חפשו בגוגל:   Inspirational video for educators נקודה לדיון: האם יש סיכוי שכמורים, נוכל לשחזר או לתחזק את הניצוץ שמלכתחילה הביא אותנו למקצוע ההוראה? 2. סולידריות חברתית1. האם הייתם עוזרים לילד קפוא? הראשון מבין סדרת הניסויים החברתיים הכל כך נוגעים. בזה נראה ילד שקופא מקור ואנחנו רוצים לראות כמה זמן ייקח לאנשים להושיט לו עזרה אם בכלל. נהדר מכיתות ד' ומעלה. אורך: 2:38. באנגלית.https://www.youtube.com/watch?v=92-QkWpacB8חפשו בגוגל: Would You Help A Freezing Child? (Social Experiment 2017)נקודה לדיון: מדוע לדעתכם אנחנו היינו מגיבים שונה? האם יש מצב שבמקרים אחרים בכלל לא היינו שמים לב לילד הקפוא? ומה עם חברים אחרים בכיתה שלנו והבעיות השקופות שלהם?2. ילדים שותים איך הייתם מגיבים אם הייתם רואים ילדים בגילאי היהודי שמחזיקים בירה? ניסוי חברתי מעניין ועשוי היטב, שבא לחשוף את מידת המעורבות החברתית של הקהילה. מכיתות ד' ומעלה. אורך: 2:09. בעברית.https://www.youtube.com/watch?v=yHp-nqOp4BAחפשו בגוגל: ניסוי חברתי בישראל: מה תעשו אם תראו ילדים שותים אלכוהול?נקודה לדיון: אפשר להחליף את השתייה בסיגריה או בכל דבר אחר שיכול לסכן חיים בוודאי לילדים קטנים, האם יצא לכם לראות אדם מבוגר שמעיר לילדים מתחת לגיל 16 שנוסעים על האוברבורד? ומה בעצם ההבדל?3.  אחי, שלך הכסף שנפל כאן?ניסוי חברתי מרתק בעניין כנות ואמון בין בני אדם. מה קורה כאשר מנפיצים לאנשים שאבד להם כסף? האם הם יעמדו בפיתוי? התוצאות המפתיעות לפניכם. לכישורי חיים. אנגלית עם תרגום. מכיתה ו ומעלה. אורך: 3:34. אנגלית עם תרגום.https://www.youtube.com/watch?v=xdmLUl_9q48חפשו בגוגל: ניסוי חברתי-כנות. מתורגם joey salads social experiment hebrewנקודה לדיון: הסתכלו מסביבכם. כמה אנשים לדעתכם במעגל החברים הקרוב שלכם לא היו עומדים במבחן הכנות?4. והנה הגרסה הישראלית: https://www.youtube.com/watch?v=qvyDXO1AIdkאורך: 1:50. מכיתה ה' ומעלה. בעברית.חפשו בגוגל: ניסוי חברתי - השארנו מזומן בכספומטהאם לדעתכם קיים כזה מושג, מדינות שבא תרבות האמון מפותחת יותר ממדינות אחרות או שבכל אופן מידת האמון הנה משהו אינדבדואלי ואישי?5. והנה גרסת הכנות של האדם העיוור. - גם יסודיhttps://www.youtube.com/watch?v=qvyDXO1AIdkאורך: 4:30. מכיתה ה' ומעלה. אורך: 4:30. אנגלית עם תרגום.נקודה לדיון: האם יצא לכם פעם לנצל חולשה של מישהו או מישהי בכדי לערוך עליו מניפולציה ולתמרן אותו כך שיעשה משהו בהתאם לאינטרסים שלכם?6. יש רעבים עם לב רחב אדם שבע ואדם עני מתבקשים לתת קצת אוכל לנזקק. מי לדעתכם יפתח את הלב?כלי נהדר לדיונים על השפעות הקפיטליזם והסתאבות הרגישות שמגיעה באופן מובנה כחלק מהפוסט מודרנה ומהשתעבדות האדם למימוש העצמי ולהתנתקות מהזולת. מכיתות ה' ומעלה. אורך: 3:03. אנגלית עם תרגום.https://www.youtube.com/watch?v=5VjCEzXxQtAחפשו בגוגל: ניסוי חברתי מרגש עד דמעות. בן אדם רעבנקודה לדיון: האם אפשר להסיק מכך על טבע האדם ושיש מצב שאנשים שאין להם פיתחו מודעות ורגישות גדולה יותר לסבלו של הזולת? ומה איתנו?האם יצא לנו ללכת בדרך לאן שהוא ופשוט להתעלם מכל מיני אנשים שקופים ונזקקים שהפריעו לנו בדרך?7. הנדיבות חוזרתסרטון מסדרת סרטוני הרגש הקוריאנים שעובדים שעות נוספות על שק הדמעות. מדוע גלגל מסתובב בעולם וכדאי תמיד לתת ולתת כמו הפרחים שלא מחכים לתמורה. מחטיבה ומעלה. אורך: 5:46. אנגלית עם תרגום.https://www.youtube.com/watch?v=sx6xHmBs0bEחפשו בגוגל: הנדיבות תמיד חוזרת - סרטון מפתיע ומרגש!נקודה לדיון: נסו להיזכר מתי לאחרונה עשיתם מעשה טוב ממקום נקי ולא בכדי לקבל תמורתו משהו בחזרה?8. תעביר את זה הלאה - גרסת המזרחנוגע, מרגש, מקסים. סוכרייה אמיתית. עוד סרטון קצר שמעביר את מסר הנתינה באופן החווייתי ביותר שיש. לפעמים אנחנו זוכים לראות את פירות הנתינה שלנו והטעם מופלא מתמיד. מכיתות ד' ומעלה. אורך: 3:05. אנגלית עם תרגום. https://www.youtube.com/watch?v=Mi5txq2lQP8חפשו בגוגל: סרט מרגש עד דמעות על מעשים טובים – אחד הסרטים רומנטיים ומרגשים ביותר שראיתינקודה לדיון: נסו לחשוב על נתינה אמיתית שחוויתם מצידכם ושנזדמן לכם גם לראות את פרות אותה הנתינה? האם זכורות לכם נתינות נוספות שלא נזדמן לכם לראות את מה עלה בגורלן?9. נתינה הדדיתפצצת אנרגיה מבית היוצר המשובח של 'אש התורה' - קצבי, עשוי טוב ומעיף. מומלץ כהכנה לקראת מיזמים חברתיים. מחטיבה ומעלה. אורך: 2:15. להדליק רמקולים. אנגלית עם תרגום.https://www.youtube.com/watch?v=24rrM-LHk5Uחפשו בגוגל: סרט נתינה הדדיתנקודה לדיון: האם השאיפות לציונים ולמימוש עצמי בבית הספר מחנכות דווקא להסתגרות ולהתרכזות באני במקום באחר? כלומר למקסם את המשאבים שלנו לעצמנו במקום להקצות גם לזולתנו?10. נתינה מעולם אחרכמיטב מסורת סרטוני הרגש הקוריאנים. נוגע ומקסים. מכיתות ו' ומעלה. אורך:  4:16. קוריאנית עם תרגום. https://www.youtube.com/watch?v=Y5G_AXvK0jsחפשו בגוגל: סרטון מרגש על נתינה לאחר.נקודה לדיון: אומרים ש'עולם חסד יבנה' - אבל היום אנחנו יודעים שלכל דבר כמעט יש מחיר. תוכלו בכל זאת לחשוב על אתרי שיתוף המונים ונתינה הדדית שקיימים היום בעולם ובו אנשים מעניקים לאנשים אחרים משאבי ידע ומומחיות בחינם אך רק בכדי להגשים את אידאיל הנתינה?ועוד סרטון קטן וחמוד על נתינה וקשר בין חיות:https://www.youtube.com/watch?v=LYCX0F2KYPMאורך: 1:00. מכיתה ה' ומעלה. ללא מילים.חפשו בגוגל: סרטון מרגש ביותר שזכה 11 מיליון ציפיות ביום Exciting video Received 11 million views 3.  אמונה בעצמנו , קאוצ'ינג ומוטיבציה1. אינ'ץ ביי אינ'ץסרטון מוטיבציה גדול וידוע של אל פאצ'ינו הנחשב לאחד מנאומי המוטיבציה הגדולים ביותר שנאמרו בקולנוע. מומלץ לגיבוש לפני משימות כיתתיות ובסניף לפני משימות קבוצתיות. מכיתה ו' ומעלה. אורך: 4:32. אנגלית עם תרגום.https://www.youtube.com/watch?v=MmzVBpao9gAחפשו בגוגל: אל פאצינו "אינצי'ם" - יום ראשון הגדול / Al Pacino "Inches" Speech, Any Given Sundayנקודה לדיון: מה לדעתכם הפך את הנאום של פאצ'ינו לאמין ומשכנע כל כך?2. התמודד עם הפחד - וויל סמיתקצר, מדויק, מרהיב. וויל סמית משתף אותנו בחוויית הצניחה החופשית שהוא עבר ומשם הדרך פתוחה עד להמראה. מחטיבה ומעלה. אורך: 2:01. אנגלית עם תרגום.https://www.youtube.com/watch?v=1fb6YDTF4hEחפשו בגוגל:סרטון מוטיבציה עצמתי ביותר - וויל סמית - להתמודד עם הפחדנקודה לדיון: חשבו על הדבר המופרע ביותר שאתם פוחדים לעשות? האם באיזו שהיא צורה אתם רואים את עצמכם בכל זאת מצליחים להתגבר עליו ולעשות אותו?3. מוטיבציה מידעונים.  – קצר ומתומצת.הדוגמאות מוכרות, אבל העטיפה חדשה ומזמינה. בפחות משתי דקות וגם הכיתה שלכם תקבל מנת מוטיבציה והשראה ישר לווריד. מכיתה ה' ומעלה. אורך: 1:59. אנגלית עם תרגום.https://www.youtube.com/watch?v=i2Vz7hVHMqkחפשו בגוגל: כישלונות והישגים - סרטון מוטיבציהנקודה לדיון: מדוע כל כך הופתענו לגלות שכל האנשים הכל כך מצליחים הללו, היו צריכים לעבור כל כך הרבה אכזבות בדרך להצלחה?4.  אלון אולמן - פריצת גבולותראיון קצר עם אחד מהמנטורים המובילים בארץ - אלון אולמן על ספרו רב המכר: פריצת גבולות.בתוך כמה דקות מצליח אולמן על קצה המזלג לתמצת את החסמים העיקריים שמונעים מאיתנו לדהור קדימה. לחדרי מורים ולתלמידי תיכון. אורך: 9:49. בעברית.https://www.youtube.com/watch?v=3R3mlCzR-VUחפשו בגוגל:אלון אולמן בראיון לתכנית "בוקר חם"בערוץ 2 - "כיצד להגשים את החיים שתמיד רצית"נקודה לדיון:  נסו להקשיב ולהבין מה בעצם אומר אולמן. יכול להיות שזו הפעם הראשונה שנחשפתם לרעיון שכל אדם צריך מטרה מוגדרת להצלחה בחיים? איפה ואיך הראיון הזה פוגש את האני האישי שלכם ביומיום?5. לקרוע את העולם!אחת מהקלסיקות שיש בתחום: מאמן קבוצת פוטבול שמרביץ מוטיבציה בספורטאים שלו. בעיקר לבנים. חודר וסוחף. מכיתות ה' ומעלה. אורך: 6:21. אנגלית עם תרגום.https://www.youtube.com/watch?v=MnZgedeW2Osחפשו ביוטיוב: מוטיבציה.נקודה לדיון: האם לדעתכם יש משהו מיוחד שמעכב אותנו מלפרוץ את תקרות הזכוכית שלנו? תוכלו להגדיר אותו? 6. אף פעם אל תתייאשאחד מיני עשרת מצגות המוטיבציה הטובות ביותר שמסתובבות היום ברשת ומביאות אגב מוזיקה מתאימה דוגמאות מאנשים מפורסמים מדוע אף פעם לא נדע מהיכן תיפתח ההצלחה ולמה חשוב כל כך להבין שהכישלון הוא רק תחנה נוספת שמקרבת אותנו לעבר היעד הנכסף. מכיתות ד' ומעלה. אורך: 2:35. ללא מילים. https://www.youtube.com/watch?v=RpKXSA-dng8חפשו בגוגל: אף פעם אל תתיאש סרטון מוטיבציה Never Give up Motivation Videoנקודה לדיון: האם היינו יכולים להעלות בדעתנו כמה כישלונות חוו המפורסמים במצגת גם בלי צפייה בסרטון הזה? מה זה בעצם אומר על תפיסת המחשבה שלנו?7. הייאוש משחית. גם הפחד.  מומלץ לעבור היטב בכדי לבדוק התאמה מצד התמונות וסף הרגישות. סרטון נפלא מפוצץ במסרים עם דגש חזק על הצד החוויתי. מחטיבה ומעלה. מומלץ לתחילת שנה. אורך: 6:30. אנגלית עם תרגום.https://www.youtube.com/watch?v=BObz8XxYixQחפשו בגוגל: ייאוש - סרטון מוטיבציה Quiet Desperation פחד הורג חלומותנקודה לדיון: האם יכול להיות שאנחנו לא משקיעים מספיק מחשבה במיגור הפחדים שלנו או שאנחנו חושבים שהם ייעלמו לבד? תנו דוגמא מהשנה האחרונה לנקודת פריצה שהייתה לכם בניפוץ תקרת הזכוכית האישית שלכם?8. חלומותלקח הרבה זמן עד שמישהו הרים את הכפפה ותרגם את הסרטון המשובח הזה לעברית. סיפורים, עובדות, מסרים קולעים. לא צריך יותר מזה. עוד פיסה משכנעת שמומלצת לתחילת השנה. מחטיבה ומעלה. אורך: 6:19. אנגלית עם תרגום.https://www.youtube.com/watch?v=_OuayZLXNy0חפשו בגוגל: חלומות - Dreams // סרטון מוטיבציה מדהים על חלומותינו! מתורגם לעבריתנקודה לדיון: מתי עשיתם לאחרונה רשימה של עשרת החלומות שלכם? מדוע לדעתכם לא חשבתם על הרעיון הלקוח מהספר: 'הרשימה של יובל אברמוביץ' , עד עכשיו?9. ללמוד מהטובים ביותרפצצת מוטיבציה קצרה ומהודקת היטב. מכיתה ד' ומעלה. אורך: 2:26. אנגלית עם תרגום. חובה לשים רמקולים.https://www.youtube.com/watch?v=HHdj4qaAkIYחפשו בגוגל: סרטון מוטיבציה מדהים - מתורגםנקודה לדיון: האם אתם מתחברים לרעיון שכישלון הוא הדרך ההכרחית להצלחה?10. סיפור מלא השראהממתק אמיתי שמומלץ בעיקר לחדרי מורים - על 'אפקט הקרחון' והחשיבות שיש להתעניינות בתמונה כולה. למנהלים. אורך: 1:55. ללא מילים.https://www.youtube.com/watch?v=-0hrBnVJLXwחפשו בגוגל: סיפור מלא השראהנקודה לדיון למורים ולתלמידים: כמה פעמים יוצא לנו בחיים לשפוט או להכריע בגיבוש חוות דעת על אדם רק לפי מבט שטחי?11. רק מעשה טוב אחדעוד סרטון משובח בעל ערך גבוה במיוחד: על עוברת אורח שבסך הכול שינתה לקבצן את המילים ופתחה לו את המזל. מכיתה ד' ומעלה. אורך: 1:52. אנגלית עם תרגום.https://www.youtube.com/watch?v=2O9KypEX7tIחפשו בגוגל: מעשים טובים - סרטון השראה - תרומה לקהילהנקודה לדיון: האם אנחנו באמת מודעים לכל האנשים שמקבצים נדבות כשאנחנו הולכים בדרך, שקועים במימוש השאיפות העצמאיות שלנו בדרך להגשים עוד פסגה? האם אנחנו מודעים לכוח שיש לנו לשנות להם את העולם דרך פעולה אחת פשוטה?12. תסתכלי על עצמך ותגידי מי את?העצמה לנשים. אמנם באנגלית עם ניחוחות של חו"ל אבל בהחלט שווה להשקיע את התרגום. חותך חד ויכול להיות התחלה נהדרת לשיעורי העצמה ויכולת אישית אודות התפיסה העצמית שאנחנו מגבשים על ערך האישיות שלנו. מחטיבה ומעלה. אורך: 3:36. באנגליתhttps://www.youtube.com/watch?v=uWi5iXnguTUחפשו בגוגל: Who You Are: A Message To All Womenנקודה לדיון: האם יכול להיות שבמאה ה21 יש בכל זאת כאלו שחושבים שיש דברים שעדיין הרבה יותר קשה לנשים להגשים אותם מגברים רק בגלל ההבדל המגדרי? 4. רגישות לזולת, בין אדם לחברו, הכלה וקבלת השונה1. חרם על הירדן לא כולם אוהבים לגעת בנושא כי הוא כואב ולא נעים, אבל אם אתם הורים וגם מחנכים אתם יותר מחייבים לראות את הסרטון הבא: סיפור ההתעללות והחרם שעבר תלמיד במערכת החינוך שתכלס, יכול גם לקרות לילדים שלכם. חשוב והכרחי. לחדרי מורים. להורים. לשיעורי חברה. הנקודות לדיון ברורות כאן. אורך: 3:13. מכיתה ד' ומעלה. בעברית. https://www.youtube.com/watch?v=TM694fWjpA4 חפשו בגוגל: BOLD | ירדן פרידקובסקי מספר על החרם שעבר בבית הספר2. כבוד יפני – ממש כמו כאן מכירים את זה שאתם משאירים את האופניים או את האופנוע בישראל והמפתחות בפנים כי אתם יודעים שאף אחד לא הולך להתעסק לכם איתם? או למשל שאתם רוצים להיכנס לצומת והנהגים רבים וצופרים מי יזכה להביא לכם קודם זכות קדימה? גם אנחנו לא. אבל ביפן דווקא כן. סרטון קצר שמסביר את הייחודיות שמציגה תרבות הכבוד ההדדי ביפן. יש כאן כמה נקודות למחשבה כמו למשל השאלה: האם יום אחד, זה יגיע גם אלינו. מחטיבה. אורך: 1:19. אנגלית עם תרגום. https://www.youtube.com/watch?v=loX7kUmIIIg חפשו בגוגל: In Japan ... Mindfulness Of Others לסרטון בפייס עם התרגום המובנה: https://www.facebook.com/boureu/videos/1866065683422784/?hc_ref=ARSiYO5YnDIPhutq-9UYVz1ijR4Qu5ernqLjqtk_ys7YvyeMihlg-BvkvgZFor71VBs&pnref=story.unseen-section3. תהיו נחמדים ותעבירו את זה הלאה מיזם פשוט חביב חשוב ונפלא של כמה יהודים טובים שמראים שאכפתיות ורצון טוב כמו האוויר והמים נמצאים כל הזמן סביבנו ואנחנו פשוט צריכים לאסוף אותם בשתי ידיים ולבנות באמצעותם חברה הוגנת וטובה יותר. מומלץ כפתיחה לשיעורי יזמות חברתית ולפני מפגשי פרויקטים קהילתיים וחברתיים. מכיתה ה' ומעלה. אורך: 3:02. https://www.youtube.com/watch?v=x3BT3xsOrmI4. שרדנו רצח עם. נעבור גם את זה.סרטון קשה וטעון המביא את סיפורם של הפליטים שנאבקים על קיומם ומתן ההכרה בהם בידי החברה הישראלית. מורכב. פתוח לדיונים ושאלות אודות מוסר והיכולת של מדינה להגן על עצמה דמוגרפית. לשיעורי חברה ואזרחות. אורך: 2:13. בעברית. https://www.youtube.com/watch?v=9cU7iwGcDYcחפשו בגוגל: "החוק נגד פליטים? שרדנו רצח עם, נעבור את זה" | BOLD5. מגן דוד גרמניאחד מהרגעים היותר זכורים של השנה ובו נצבע שער ברנדנבורג בצבעי דגל מדינת ישראל לאות הזדהות וסולידריות. כשעבר והווה נפגשים. לשיעורי היסטוריה, אזרחות וכישורי חיים אודות מחילה של עם, תשובה קולקטיבית והעתיד המעורפל של אירופה. מחטיבה ומעלה. אורך: 0:44. בעברית.https://www.youtube.com/watch?v=eLUDhCQqmzoחפשו בגוגל:רב הקהילה על רקע שער ברנדנבורג מביעים סולידריות עם עם ישראל6. קבלת השונה - תאטרון נגיעות.הצגה נהדרת שממחישה את האינטראקציה בין ולדי, עולה חדש לצברית שחייבת לקחת אותו למסיבה ועושה הכול בכדי להכחיש כל קשר ביניהם. חוויתי ומהנה. לכישורי חיים ופעילויות בסניף בעניין קבלת האחר.  מחטיבה ומעלה. אורך: 7:00. בעברית. https://www.youtube.com/watch?v=NN5YvDFY8oMחפשו בגוגל: קבלת השונה תאטרון נגיעות.7. האחר הוא אני שונה אבל שווה סרטון קצר ומתומצת שמעביר את מסר ההכלה בצורת סלוגנים ותמונות נוגעות וחזקות. מעורר מחשבה, קצבי ומותאם במיוחד לנוער. מכיתה ה' ומעלה. לשיעורי חברה אורך: 2:28. בעברית.https://www.youtube.com/watch?v=X0WWCvphtWEחפשו בגוגל:האחר הוא אני - שונה אבל שווה8. ריקוד המכונהאנימציה מעוררת מחשבה ואוורירית על ההבדל בין פס הייצור הקונפורמי לבין הצורך לתת מקום לחירות הפרט. מומלץ במיוחד להגיש כפתיחה לדיונים אודות עצמאות מחשבתו של האדם כנגד הגבולות שהחברה בחרה בשבילו. לפעילויות תחילת שנה ושיעורי חברה. מחטיבה ומעלה. אורך: 2:31. ללא מילים.חפשו בגוגל: האחר הוא אני9. מתוך בחזית הכיתהקטע נהדר מתוך הסרט המפורסם שיאפשר לכם להעביר את עניין הסבלנות לשונה ולילדים בעלי רקע מורכב. מדויק וחד. לשיעורי חברה. מכיתה ה' ומעלה. אורך: 5:21. אנגלית עם תרגום.https://www.youtube.com/watch?v=cDHHotmAKfUחפשו בגוגל: לקבל את השונה10. ילדים ללא רחמיםמעל מיליון איש ראו את הסרט שהופק בעקבות סיפור אמיתי וקשה שקרה בארץ. חובה למחנכים לצפות לפני כן. כדאי להביא בפתיחה לדיונים אודות הרגישות לזולת והחובה לשים לב גם לילדים השקופים. מחטיבה ומעלה. אורך: 8:30. בעברית. שימו לב! יש הפניה לכתבה בערוץ 10 וכן למאמר בynet. https://www.youtube.com/watch?v=kYyQTOmnWQgחפשו בגוגל: ילדים ללא רחמים ! (מבוסס על סיפור אמיתי)בונוס:  שונה מכולםעדיין בן שלושת סרטי האנימציה הטובים ביותר בכל מה שנוגע לקבלת האחר. מתוחכם ובכל זאת מצליח לגעת גם ברגש ובגדול. חובה לשיעורי חברה ופעילויות אודות קבלת האחר. מכיתה ה' ומעלה. אורך: 8:33. https://www.youtube.com/watch?v=QaXynUJUOQYחפשו בגוגל: שונה מכולם.5. עבודת צוות בכיתה, הנעת עובדים, מוטיבציה קבוצתית1. חנות הנעליים.סרטון מטורף ומלהיב. לא פחות על עבודת צוות בחנות נעליים. מעיף לגמרי ותזכרו אותו עוד הרבה זמן. באחריות. לחדרי מורים ולמחנכים לפני פעילויות גיבוש כיתתיות. אורך: 0:30. ללא מילים.https://www.youtube.com/watch?v=ynuYlOCPtesחפשו בגוגל: [clip funny] Tremendous teamworkנקודה לדיון: אילו הייתם צריכים לבחור תכונה אחת שלדעתכם היא החשובה ביותר להצלחת עבודת הצוות מצד היחיד, באיזו תכונה הייתם בוחרים?2. 4 סוגים של עבודת צוותסרטון משעשע אך רציני להחריד שמפרט לנו את הטיפוסים השונים בעבודת צוות. דבש לחדרי מורים ולמנהלים כמו גם למחנכים מורים ומדריכים. לשיעורי חברה ופעילויות אודות עבודת צוות. אורך: 3:14. ללא מילים.https://www.youtube.com/watch?v=O9_EHU5BKnQחפשו בגוגל: The 4 Types of Team Members You Can Hireנקודה לדיון:  האם לדעתכם אנחנו בכלל מודעים לטיפוסים השונים שאנחנו משתייכים אליהם כפי שמשתקף בסרטון או שבכלל אין לנו מושג מי אנחנו באמת?3. עבודת צוות - מצגת באנגליתקטעים מפורסמים מתוך סרטים מוכרים. קצבי ומסחרר.  כדאי להכין ולעבד מראש ולהביא כפתיח לנקודות לדיון אודות שיתופי פעולה בחברה. ליסודי.  אורך:  3:17. אנגלית עם תרגום.https://www.youtube.com/watch?v=OERgoDcJ3_o&t=3sחפשו בגוגל:Fantastic motivational teamwork montage videoנקודה לדיון: האם עבודת צוות יכולה לדעתכם להשאיר גם מקום להבטלתו של היחיד או שעבודת הצוות אמורה להגיע על חשבון הבטלתו ואין הדברים יכולים ללכת ביחד?4. קונג פו פנדה – עבודת צוותקטן קצר מהסרט המצויר המפורסם בתובנות החינוכיות שלו. המסר עובר נהדר. מתאים בעיקר ליסודי. מומלץ להראות לפני הטיול השנתי או משימות קבוצתיות. אורך: 2:45. אנגלית עם תרגום.https://www.youtube.com/watch?v=SMN43E29ziQחפשו בגוגל: Kung Fu Panda-Teamworkנקודה לדיון: האם עבודת צוות חייבת באופן קבוע מנהיג שיוביל את העניינים או שלדעתכם מהרגע שעבודת הצוות מתחילה חברי הצוות יכולים גם להסתדר לבד?5. כולם בשביל אחדסרטון נהדר! שמדמה אנשים היושבים מסביב למדורה וכל אחד מנסה לשרוד ללא הצלחה, עד שאחת מביניהם מחליטה להראות את כוחה של הנתינה. נוגע ומקסים. לשיעורי חברה. מכיתה ו' ועד לתיכון. אורך: 1:02. ללא מילים.https://www.youtube.com/watch?v=osNrBLH374A&t=3sחפשו בגוגל:    Powerful message about teamworkנקודה לדיון: האם לדעתכם לתת למען הצוות מתוך מטרה לקבל בחזרה, זו הגישה הנכונה?6. הכוח שיש בעבודת צוותסרטון משעשע וקצר, אוורירי וקליל על היתרונות שיש בעבודת צוות. לכישורי חיים. ליסודי. אורך: 1:00. ללא מילים.https://www.youtube.com/watch?v=zacF1pZR1Fgחפשו בגוגל: The Power of Team-Workנקודה לדיון: האם עבודת צוות צריכה יכולה להיעשות רק כאשר הגמול נמצא לחברי הצוות מול העיניים? תוכלו לחשוב על עבודת צוות בהיסטוריה האנושית, שהתבצעה על ידי הקבוצה כאשר חבריה לא ראו את תוצאות המטרה לנגד עיניהם?7. עבודת צוות מחיותסרטון מורכב משהו שמראה איך כלב וקוף חוברים להם יחדיו בכדי לעבור נהר. משעשע וקליל. מיסודי ועד לתיכון. נחמד להפסקות. אורך: 2:03. ללא מילים.https://www.youtube.com/watch?v=e02MWILhNKEחפשו בגוגל: Power Of Teamwork !! Awesome !! Must Watchנקודה לדיון: האם עבודת צוות יכולה להתבצע רק כאשר שני הצדדים מסונכרנים על המטרות והיעדים ודרכי השגתם? האם יכולה להתקיים עבודת צוות כאשר רק צד אחד מוביל ומודע יותר למטרות המשימה מהצד האחר שאמור להיות שותף לעבודת הצוות?8. עבודת צוות מדהימהסרטון נהדר שמביא עבודת צוות מושלמת באתר בנייה. הסנכרון האנושי נראה כאן באופן מעורר השראה. כדאי להביא לפני משימות קבוצתיות. לפעילויות נוער, חדרי מורים וכיתות. מיסודי ועד לתיכון. אורך: 2:19. ללא מילים.https://www.youtube.com/watch?v=SWnXDXNlzW8חפשו בגוגל: Screw Loose: Amazing Teamwork Around the Worldנקודה לדיון: האם לדעתכם עבודת צוות מתקשרת באופן טבעי יותר למדינות ומשטרים קומוניסטיים או שאין קשר?9. תזמורת – שלם הגדול מסך חלקיועוד סרטון נפלא שמדגים עבודת צוות דרך המוזיקה וחיבור בין כלים שמגיעים לידי סינרגיה מושלמת. נהדר לחדרי מורים ולתלמידים. אורך:  5:38. ללא מילים. חובה להפעיל רמקולים.https://www.youtube.com/watch?v=qh4ms4xgHkoחפשו בגוגל: Working Together as a Teamנקודה לדיון: מתי לדעתכם מגיע אם בכלל בעבודת צוות, נקודה בה הצוות אינו צריך יותר את הדרבון והעידוד של המנצח/המנהיג?10. עבודת צוות – גם לחלשים.סרטון קצר שמראה איך בכל עבודת צוות, יש חזקים ויש חזקים יותר. ויש גם חלשים שצריכים תמיכה ועידוד. על כוחה של קבוצה והיכולת לאתר גיבורים גם בתוך המשימות הקבוצתיות. מומלץ להגיש לפני טיולים שנתיים ומשימות כיתתיות. מכיתה ה' ועד לתיכון. אורך: 3:15. ללא מילים.https://www.youtube.com/watch?v=PrhrBwQtYQUחפשו בגוגל:  Ants Teamwork animation must seeנקודה לדיון: איך ועד כמה לדעתכם יכולה הקבוצה להתחשב במגבלותיו ובחולשותיו של היחיד? האם לדעתכם תמיד מטרת הקבוצה קודמת?שימו לב! זהו חלק ראשון!אל תפספסו את החלק השני:מדריך מהסרטים 2 - ארגז כלים אדיר לאנשי חינוך הכולל 117 סרטונים ונקודות לדיון: חלק שניואת החלק השלישי:מדריך מהסרטים 2 - ארגז כלים אדיר של 117 סרטונים ונקודות לדיון לאנשי חינוך: חלק שלישי להדרכה מפורטת במתודת 'קטנה ברשת' לחדרי מורים כמו גם להצטרפות לרשימת תפוצה ושליחת סרטונים קטנים גדולים שראיתם מוזמנים לשלוח לי למייל:avinoam811@gmail.com  

אני רוצה לספר לכם על יומיים מופלאים בבית הספר האזורי מגידו, יומיים שממלאים את הביטוי "למידה משמעותית"במשמעות אמיתית. במגידו קראו לזה "למידה מחוץ למסגרת": יומיים שבהם כל חטיבת הביניים – כ-500 תלמידים וכל המורים – לא למדו או לימדו את המערכת הרגילה בכיתות, אלא הסתובבו בעיקר בחוץ - בשבילים, במדשאות ואפילו מחוץ לבית הספר, ובמקום ספרים ומחברות הם החזיקו ביד מעדרים, מסורים, פטישים, מכחולים, מברשות ומצלמות.  להביא את החלוםהפרויקט נולד, גדל ולבש צורה במהלך השתלמות בחינוך לקיימות, שעברו כ-20 ממורי בית הספר במהלך השנה שעברה בהנחיית נבות ענבר מהרשת הירוקה. מדובר בשנה הראשונה בהשתלמות, הניתנת במסגרת התכנית המשולבת של משרדי הגנת הסביבה והחינוך, ועוסקת בין השאר בלמידה חוץ כיתתית ובחינוך מבוסס מקום כתפיסה פדגוגית."לאורך ההשתלמות המחשבה הייתה איך יוצרים חוויה של למידה אחרת”, מספרת תמר גבריאל, המנהלת הפדגוגית של בית הספר. "התחלנו לחלום. רצינו למידה רלבנטית והיכרות אחרת בין המורים לתלמידים, בין התלמידים לבין עצמם וגם בין המורים, שביומיום כמעט לא נפגשים משום שהם שייכים למרכזי למידה שונים".במהלך ההשתלמות החלו המורים לראות את בית הספר כ"המקום שלנו”, המרחב שאנחנו לוקחים עליו אחריות והופכים אותו למקום שטוב יותר להיות בו. ממד נוסף שעלה היה הרצון לאפשר לכל מורה להביא את החלום האישי שלו וצדדים שלא באים לידי ביטוי ביומיום. זרקור על השירותים"זיהינו יומיים בלו"ז השנתי שבהם לא הייתה למידה בחטיבה העליונה בגלל בגרויות – כך שכל צוות המורים של בית הספר היה פנוי – והודענו שאלה יהיו ימים מחוץ למסגרת”, אומרת תמר. “העקרונות המנחים שלנו היו רב גילאיות, למידה חוץ כיתתית ושיתופי פעולה עם הקהילה”. כל המהלך קיבל תמיכה וגיבוי החל ממנהלת מחלקת החינוך במועצה, ממנהלת בית הספר השש-שנתי סימה מנט ומכל המורים בחטיבה.  קבוצת המורים שבהשתלמות בנתה מערך של 15 קבוצות פעילות סביב הציר של "מקום, מקומיות וקיימות", שמתחבר באופן ישיר לעקרונות החינוך הביוספרי, אותם מובילה המועצה האזורית מגידו. "הייתה לנו למשל קבוצת מהפך בשירותים: המורה לסוציולוגיה עשתה סקר בית ספרי על חדרי השירותים, שבעקבותיו הוחלט אילו חדרי שירותים יעברו שינוי צורה ותדמית”."במסגרת שיתוף המועצה והקהילה שלחנו קול קורא להורים, אמרנו להם איזה קבוצות יש, והם נרשמו. כך הגיע אלינו צלם טלוויזיה, שהנחה קבוצה של תיעוד סרט, מעצבות פנים שהדריכו קבוצה של עיצוב סביבת למידה חדשנית, ורוכב אופניים שהוביל קבוצת רוכבים בשטח יחד עם אחת המורות, שרכיבה היא התחביב שלה"."בשלב הזה כינסנו כל שכבה בחטיבה והצגנו להם את הקונספט ואת הקבוצות. כשסיפרנו להם למשל על עיצוב השירותים מחדש, הם ממש מחאו כפיים. כל תלמיד יכול היה לבחור שלוש קבוצות ואז המורים שיבצו אותם לקבוצות מעורבות רב-גילאיות”.מישהו פיזר אבקת פיות היומיים מחוץ למסגרת התקיימו בחודש מאי האחרון. מי שהסתובב בביה"ס במהלך היומיים האלה ראה פעילות ופעלתנות בכל מקום: כאן תלמידים סוחבים גזם לגינת תבלינים שהם מקימים, שם מנסרים ומשייפים במרץ ספסלי ישיבה; קבוצת המהפך בשירותים "טבעה"בחומרי השראה, בצבעים ובתמונות; בחורשה מוצלת ישבה קבוצה ושרה ובאולם הספורט קבוצת מגידו בתנועה עבדה על ריקוד סיום מלהיב. "האווירה הייתה מדהימה", מספרת תמר. "הרגשנו שמישהו פיזר אבקת פיות בבית הספר. היה שקט של עשייה. זו הייתה ממש חוויה מכוננת. שחררנו, זרמנו, נהנו, בחרנו. בין מורים לתלמידים נוצרו קשרים אחרים, כאילו נשבר מחסום. ילדים ומורים הצליחו להביא את עצמם לידי ביטוי בצורה אחרת”. גם מיכל שן, מנהלת החטיבה, מתארת אווירה קסומה: "פתאום היה המון זמן להיות, לחוות חוויה חושית עד הסוף. זה עשה משהו למורים. הם היו בעננים וחייכו מאוזן לאוזן. הם הביאו לבית הספר יכולות או דברים אחרים, לא מוכרים”."המבחן האמיתי שלנו היה כמה מהתלמידים יגיעו ליום השני, והגיעו 90%  ויותר! כמובן שהיו גם תלמידים שלא התחברו – אבל שחררנו. היו תלמידיםשרצו להחליף קבוצות תוך כדי - ואפשרנו. למדנו שלא הכל חייב להיות מתוכנן בדיוק על הרגע. נתנו לעצמנו לזרום”. "בכל הקבוצות היה נפלא לראות איך כולם התערבבו בצורה נעימה. בקבוצת המחול, למשל, היו תלמידות מז' עד ט', כולל תלמידות מחינוך מיוחד, והגדולות לימדו ועזרו לצעירות בסבלנות רבה. זה גרם לנו לחשוב שאולי אפשר לעשות שילובים כאלה בין השכבות”. "זה ממש 'שחרר סתימות'”, ממשיכה מיכל. "פתאום הבנו שיש הרבה דברים שאפשר לעשות בקלות, בלי בעיה. למשל לצאת עם הילדים לטייל בחוץ, מסביב לבית הספר. אפשרנו למורים לבנות קורסי בחירה. כך למשל, המורה לתנ"ך תלמד "מלאכות של פעם"והמורה לתיאטרון תעביר קורס שנקרא "החדר הסודי שלי"לחקר מונחה של נושאים שיביאו התלמידים עצמם. כשנותנים גם למורה אפשרות בחירה – זה משנה לו את כל החוויה. מחזיר את הברק לעיניים”. "עכשיו אנחנו מבינים שאפשר לשחרר בעוד מקומות”, מסכימה תמר. "ההתנסות הזו הפכה למעין מקפצה”. רמת מעורבות גבוההלסיכום היומיים מחוץ למסגרת וההשתלמות, הועבר שאלון משוב מקוון למורים ולתלמידים. 40  מורים ו-250 תלמידים השיבו לשאלון - מה שמצביע על רמת מעורבות גבוהה מאוד."הפקנו לקחים. במשוב עלה הצורך להקצות יותר זמן משותף כדי להתכונן מראש. אנחנו גם נגדיל את החלק של הקהילה ושל ההורים שפועלים איתנו. כמו כן החלטנו להמשיך גם לשנה השנייה בהשתלמות בקיימות. ברור מאליו שהיומיים האלה יתקיימו גם בשנה הבאה”, מסכמת מיכל. "זו מסורת שהתחילה – וקדימה”. לסיום, ביקשנו מהמורים לשתף אותנו ברגע אחד של קסם:"ראיתי את התלמידים אחרת - ולא במצב הרגיל שבשגרת הלימודים"...."יכולתי להראות ולראות עוד חלקי ממני ולא רק את 'המורה לאנגלית'"..."יכולתי לשחרר, לפעול ב-mood רגוע יותר, להיות איתם בגובה העיניים"...."לפני כן הייתי מאוד לחוץ, ופתאום היה משהו 'לא תכליתי' ויכולתי להנות מהתהליך”..."בקבוצת הרכיבה ראיתי העצמה של תלמידים מהחינוך המיוחד. פתאום היה להם מקום שווה. החוויה הייתה כ"כ חזקה שהיא השפיעה עליהם וממש הגדילה והצמיחה אותם!""הרגשתי גאווה להיות חלק מבית הספר, אור בעיניים!”מה דעתכם? רוצים לנסות?לצאת 

מגיע מורה לכיתה ומגלה שאין לו טושים ללוח ובצר לו הוא פונה לתלמידים במבט מתחנן ושואל:"יש כאן למישהו טוש ללוח?"והתלמיד הכי שקט והכי ביישן והכי נחבא אל הכלים ומצטנף בתור עצמו עם שתי עיניים גדולות ושקטות שכמו נמצאות תמיד על מצב של 'השתק' פתאום נדלק כאילו עבר בו ברק חשמלי והעיניים שלו נדלקות בבת אחת כשתי נורות פלורסנט ענקיות של מגרש כדורגל.אני רואה אותו קם בבהלה מהכיסא שלו כנשוך נחש ובפעם הראשונה אני זוכה לשמוע את הקול שלו שואג בחלל הכיתה:"המורה, המורה, לי יש! לי יש!"ולפני שאני מעכל ומבין בכלל מה הולך פה ומי נגד מי ובעיקר מי זה בכלל התלמיד הזר הזה שהרגע נכנס לתוך הנשמה של התלמיד הביישן והשקט שאני מכיר, הוא דוהר לעברי ומדלג על כל הכיסאות והתיקים של שאר התלמידים וניגש לעברי עם חיוך של מנצחים ומגיש לי את הטוש ללוח כמו היה שליח שמגיש לזאוס את המנחה השנתית שלו.אני מחייך אליו ולוקח את הטוש ודממה בכיתה וכל התלמידים לוטשים עיניים לטוש ומשם ללוח ומשם אליי וחוזר חלילה והתלמיד הביישן שהתחפש לרגע ליזם נועז מסתכל גם הוא ואני מגלה לתדהמתי שהטוש שלו לא עובד.ורעש צורמני במיוחד נחרט על הלוח ומשם על הנשמה של התלמיד האבוד שככל הנראה יזכור את הרגע הזה כנקודת מפנה לרעה בחייו ועד שכבר חשב סוף סוף שהנה, הבריאה העניקה גם לו את ההזדמנות להראות מה הוא שווה, הכול הולך לרדת לטמיון מאחר שהטוש המיוחל שהוא כל כך התאמץ להגיש לי אותו לא עובד.ובשבריר של שנייה אני מחליט לשנות תוכניות ומודה לתלמיד לפני כל הכיתה ולוקח את הטוש ובמקום לכתוב איתו, מקפיץ אותו באוויר ואומר להם שאני רוצה להדגים להם ניסוי קשה במיוחד ואם יש תלמיד שיוכל לחזור על הניסוי ולהקפיץ את הטוש כמוני באוויר הוא יוכל להעניק לכיתה שחרור של חמש דקות מוקדם יותר מהשיעור.והנה הצבע חזר שוב פעם ללחיים של התלמיד הביישן ושתי העיניים שלו שוב פעם נדלקו מחדש ואני רק חושב לעצמי:איזו עוד עבודה בעולם תעניק לך את היכולת להחיות מתים רק בעזרת חתיכה של טוש שבכלל לא עובד?הכח שבידי המוריםחשבתם פעם כמה כישורים ומיומנויות חברתיות, כאלו שלא נלמדות באף מכללה או פקולטה לחינוך, נדרשות מהמורה בכיתה בכדי שלא ישמיד ויהרוס, יחבל וירמוס?מיומניות הטבולות באינטליגנציה רגשית, כזו שתדע לזהות מצבים שיכולים להפוך בקלות לצמתים הרי גורל עבור התלמידים ולהכריע האם יצאו מהכיתה מצולקים או שיגלו שיש להם כנפיים.מיומנויות של קריאה בין השורות של מצוקות התלמידים השקופים הנבלעות בין רעשי הרקע הרבים שמייצרת הכיתה. אותם תלמידים שיכולים לעבור 12 שנות לימוד מבלי לנהל שיחת נפש רצינית אחת עם איזה מחנך או מורה שלהם.אני רוצה לשתף אתכם ואתכן בדרך נפלאה ששמעתי שיכולה לעזור למורה לחשב מסלול מחדש:אחת לחודשיים המורה מבקש מתלמידים לכתוב לו (אפשר כמובן גם באופן אנונימי) משוב ובו הדברים שלדעתם הוא פספס אותם. כולל דוגמאות ומקרים שקרו:"המורה, היה לי מאוד חשוב להשתחרר לאירוע ולמרות שניסיתי לדבר איתך בכלל לא התחשבת בבקשה שלי"וכו. משוב זה יאפשר למורה לקבל מיפוי מעודכן יותר על האקלים החברתי ובעיקר על התלמידים שהוא חושש שהוא מפספס.במידה ויש תלמיד שמגיש לו משוב ריק שצבוע באדישות? ובכן, נראה שדי בסימן זה בלבד בכדי להפנות אליו את הזרקור ביתר שאת.כי ככל ששמהרהרים בעצם העניין, מגלים שוב ושוב מדוע בדיוק בגלל מקרים כאלו תפקיד המורה הוא כל כך גדול. הרבה מעבר לעוד מעבד מידע או ספק אינפורמציה שמתחרה עם מנוע החיפוש של 'גוגל'.תודו שרק המחשבה הזו בלבד, יש בה בכדי לגרום לסיפוק עצום ביחד עם אחריות כבדה ואולי כאן בעצם טמון כל הקסם שבדבר, אותו חיידק שגרם לנו להפוך למורים ומורות למרות הכל.מכירים עוד דרכים לנצל לטובה את הכח העצום שבמעמד המורה? שתפו אותנו בתגובות.

מגזין הפרינט השלישי שלנו יצא לדפוס - ואתם מוזמנים ומוזמנות לקרוא אותו גם בגרסת ה-PDF שלו כאן בלינק. מיטב הכתבות מהשנה החולפת במסמך אחד.קריאה מהנה וחג שמח!מכל צוות 'הגיע זמן חינוך'

מי מאתנו לא נתקל בקשיי משמעת בחיי היום יום, בעיקר כשאנו נכנסים ללמד כיתה חדשה? וכיצד עלינו לפעול בכדי להמעיט את בעיות המשמעת ולגרום לתלמידים להיות קשובים לשיעור? האם בעת מציאת פתרונות אנו מנסים גם להגביר את הסקרנות בקרב התלמידים ואת רצונם הפנימי ללמוד או שמה אנו מחפשים פתרונות לשקט בכיתה בלבד? תעודה שבועית... גביע... דו"ח מעקב.. אלו רק חלק מהאמצעים בהם אנו נעזרים בכדי לעודד את התלמידים להשקיע יותר מאמצים. האם כל אלה יוצרים תחרות חיובית בכיתה או שמה שלילית? ומה כאשר אנו מחליטים לתת את הצ'ופר דווקא לתלמיד שלרוב לא שומר על כללי התנהגות מקובלים בכיתה ולהניע אותו כי השבוע שיפר את התנהגותו, למרות שיש תלמידים אחרים שתמיד, אבל תמיד שומרים על כל הכללים ולהם לא החלטנו להעניק את הצ'ופר? מהו המסר שאנו מעבירים בעצם?שאלות אלו ועוד גרמו לי להרהר על הדרכים ליצירת משמעת בכיתה ועל מידת ההנעה החיצונית שבה אנו יכולים לנקוט בכדי להביא לתועלת ולא לנזק.על הנעה פנימית וחיצוניתהנעה פנימית מדברת על אותו כח פנימי המניע את האדם לעשות דברים בחייו. סיבת העשייה היא מעצם ההנאה במובן הכי בסיסי. אין פה רצון וכוונה להשיג דברים אחרים, חיצוניים, אין כאן רצון לקבל גמול חיצוני, אלא יש כאן רצון פנימי אמיתי ליהנות מעצם העשייה ולממש את העצמי. האדם עושה דברים מתוך תחושת שליטה ובחירה פנימית אמיתית.הנעה חיצונית היא עשיית הדברים כדי להשיג משהו בתמורה. פרס, גמול או כל דבר חיצוני. אדם המונע ממוטיבציה חיצונית, ישבר רגשית מהר יותר במצבים של אי הצלחה ולא ידע לראות את הרווחים הפסיכולוגים ממצבים קשים.תלמידים השואפים להצלחה מתוך תחרות עם אחרים, פועלים מתוך מניע חיצוני. לעומתם, תלמידים השואפים להצלחה מתוך צורך ההישג, פועלים על בסיס קנה מידה להצלחה שהם קבעו לעצמם וללא השוואה לסביבה. זאת אומרת שאם תלמיד פועל מתוך רצון לקבל תעודת הצטיינות מתוך תחרות עם חבר אחר מהכיתה הוא פועל מתוך מניע חיצוני ואילו תלמיד אשר הציב לעצמו מטרה לקבל החודש תעודת הצטיינות, פועל מתוך מניע פנימי להצלחה שהוא קבע לעצמו. ההנעה הפנימית היא זו הגורמת לו לפעול למען השגת המטרה כדי להרגיש שהוא הצליח להשיג את מבוקשו ובכך להשיג סיפוק ולא לשם השגת התעודה עצמה.ההנעה הפנימית מניעה את התלמיד לפעול למען הנאה או אתגר הטמונים בתוך הפעילות, ולא למען קבלת הטבות חיצוניות, עמידה בלחצים או זכייה בפרסים. ההנעה הפנימית הוכרה לראשונה במחקרים על התנהגות בעלי חיים. מסתבר שאורגניזמים רבים עסוקים בפעילות של חקר, משחק והתנהגויות אחרות המונעות מסקרנות, גם ללא קבלת פרסים או חיזוקים ממשיים.אף שהנעה פנימית היא סוג חשוב של הנעה, רוב הפעילויות שבני אדם עושים אינן מונעות מבפנים. זה קורה בייחוד לאחר הילדות המוקדמת, כאשר האוטונומיה, החופש לבחור ולהיות מונע מבפנים, פוחת והולך ומדוכא על ידי דרישות חברתיות ותפקידים המצריכים לקחת אחריות על משימות שאינן מעניינות מבחינה פנימית. על כן בבתי ספר למשל, המוטיבציה הפנימית הולכת ונחלשת ככל שעולים לכיתה גבוהה יותר.שני סוגים של הנעה חיצוניתההנעה החיצונית מתקשרת לכל פעילות אשר מתבצעת על מנת להגיע לתוצאות שאינן גלומות בפעילות עצמה אלא נפרדות ממנה. ההנעה החיצונית מנוגדת להנעה הפנימית, המוגדרת כעשייה למען הנאה ולא למטרת ערך מוחשי. יחד עם זאת, גם המוטיבציה החיצונית אינה נטולת חופש בחירה לחלוטין ויש בה שונות גבוהה במדד זה. כך למשל, תלמיד המכין שיעורי בית רק מכיוון שהוא פוחד מהסנקציות ההוריות או של המורה בכיתה במקרה של אי-עשייתם, מונע חיצונית, כיוון שהוא פועל על מנת להשיג תוצאה נפרדת של הימנעות מהסנקציות; אך תלמידה המכינה שיעורי בית מכיוון שהיא  מאמינה שיש לכך תרומה לקריירה שבה בחרה - מונעת אמנם גם היא על ידי הנעה חיצונית, שכן היא לא מתעניינת בהם אלא בערך האינסטרומנטלי של הפעילות, אך יש לה תחושה של בחירה ואוטונומיה מסוימת. שתי הדוגמאות הללו מציגות התנהגות מכוונת, שתיהן מייצגות סוגים שונים של הנעה חיצונית השונים ברמת האוטונומיה היחסית שלהן.ישנן מספר תיאוריות המדברות על הנעה. אחת התיאוריות המרכזיות הינה תיאוריית ההכוונה העצמית (self determination theory ) תיאוריה זו טוענת כי המוטיבציה הפנימית היא תוצר של שרשרת סיבתית הכוללת גורמים בינאישיים: רגשות ומחשבות הקשורים לסיפוק צרכים בסיסיים וגורמים סביבתיים. לכל אדם יש צרכים שסיפוקם יביא לקידום המוטיבציה הפנימית ללמידה. המודל מדבר על שלושה צרכים בסיסיים- 1. הצורך בתחושת יכולת, מסוגלות והשפעה.2. צורך באוטונומיה.3. צורך בקשר, שייכות וביטחון.איך נגרום לתלמידים הנעה פנימית ללמידה בשלושה צעדים פשוטים?1. תמיכה בתחושת יכולת ומסוגלותהבניית ידע תוך חשיפת מטרת השיעור ודיון על הקשיים והפתרונותמתן משימות מאתגרות אך לא מתסכלותהתמודדות עם מצבי כישלון תוך התייחסות לאסטרטגיות למידהמתן מושב חיובי לתלמיד ללא השוואה לאחרים 2. עידוד חופש הבחירהמתן ביטוי לרפלקצייה אישית בתהליך הלמידה והכוונה עצמית.שיתוף במטרות הלמידה, דרכי הלמידה וההערכה.היעדר כפייה והפעלת שליטה תוך יצירת היקשרות חיוביתעידוד בחירת שאלות או נושים לימודיים. 3. יצירת שייכות וביטחוןחיזוק רגש האמפטיה וההתחשבות.הקדשת זמן לתלמיד.יצירת קשר המאפשר פתיחות גם לגבי התחושות המקשות במציאת עניין בלמידה.הפחתת תחרותיות.                                  בספר "חינוך לחשיבה"מתייחסים לשילוב בין הנעה פנימית להנעה חיצונית: הנעה חיצונית מתייחסת למערכת תגמולים חיצונית לאדם, כמו כסף או פחד מעונש. בעלי הנעה פנימית לומדים מתוך חוויה, הרפתקנות ואתגר. לעומתם בעלי הנעה חיצונית מחפשים למידה קלה, נוחה ובטוחה. אנשים בעלי הנעה פנימית מעדיפים מסרים חדשים על פני מוכרים, מעדיפים מסרים מורכבים על פני פשוטים, לוקחים סיכונים מחושבים, מעדיפים לקבוע לעצמם את תכנית המשימות ומינון ההצלחות, לומדים באופן יעיל יותר, משתמשים ביתר יעילות במה שלמדו ומעדיפים אחריות ואתגר מאשר קלות, נוחות, ביטחון ואפילו כסף. למידה יעילה היא תוצאה של שילוב עדין ומאוזן בין הנעה פנימית  (עניין ומשמעות בנושא הנלמד ) לבין הנעה חיצונית ( לקבל פרס או לפחד מעונש) . חשוב לשים לב שמחקרים מראים כי תגמול חיצוני גבוה מדי פוגע בהנעה פנימית. כאשר פעילות לימודית היא גם מעניינת וגם מתוגמלת חיצונית, ההנעה הפנימית יורדת. במקום זה, המורה יכול להוות דוגמה ולעודד מוטיבציה על ידי הפגנת התלהבות והשקעה בשיעורים. אבל זה כבר לדיון אחר.  

במאמר הקודם תיארתי את רעיונות גישת Growth Mindset - דפוס חשיבה מתפתח. כאשר מבינים את רעיונות הגישה, ניתן לראות שלדפוסי החשיבה שיש לכל אחד מאיתנו יש השפעה משמעותית על הדרך שבה אנו מתנהלים בעולם.אם מפשטים את הגישה ומנסים להציג את העקרונות הבסיסיים שלה, ניתן לנסח אותם כך:כל אחד יכולים ללמוד ולהתפתח - רוב מה שאנחנו קוראים לו כשרון (talent), זו בעצם יכולת (skill), ויכולת כל אחד יכול לפתח.המוח שלנו גמיש ויכול להשתנות - כשמבינים קצת יותר כיצד המוח עובד ולומד, רואים שהמוח אינו איבר מקובע, אלא שכל אחד יכול לפתח את המוח שלו באמצעות למידה.כדי ללמוד משהו חדש צריך לצאת מאזור הנוחות – על מנת ללמוד דברים חדשים, צריך לאתגר את המוח.ללמוד ולהתפתח זה תהליך שדורש מאמץ והשקעה.ארבע נקודות אלו, הן למעשה ההיגדים המעשיים של הגישה. חשוב להבין שדפוסי החשיבה שלנו ושל התלמידים אינם תלויים בגורמים אישיותיים בלבד. הם מושפעים גם מהתרבות הרחבה, אך בעיקר מתלמידים עמיתים, מורים, הורים, האופן שבו אנו משוחחים עם התלמידים והמסרים שאנו מעבירים להם. כלומר, על מנת לאפשר שינוי אמיתי בגישת התלמידים רצוי שהגישה תיהפך לחלק מהשיח והמעשה הבית ספרי.אימוץ עקרונות אלו לתפיסת החינוך של בית הספר וגם לתפיסה האישית של מורים את עצמם ואת תלמידיהם יכולה להביא לשינוי גם בדרך שבה התלמידים יתפסו את לימודיהם ואת יכולותיהם.כיצד מוטמעת גישה זו בחיי היום יום של בית הספר?הילדים שלי, הולכים מדי יום לבית ספר שגישת  Growth Mindset היא אחד המוטיבים הבסיסיים שלו. משיחות עם המורים למדתי ששיתוף פעולה בין רעיונות מהמחקר האקדמי לבין ניסיונם בשטח הוביל את הצוות לפתח מספר אסטרטגיות שמטרתן לעודד תלמידים להאמין ביכולתם להצליח ולעודד אותם לפתח דפוס חשיבה מתפתח.הטמעה של הגישה דורשת עבודה בשני מישורים: האחד הוא למידה לגבי תפקוד המוח, והשני הוא שינוי השיח ותרבות הלמידה בכיתות.מטרת המישור הראשון, שבו לומדים על המוח, היא להתמודד עם האמונה השגויה שאינטליגנציה היא דבר מולד שקשה מאד לשנות במהלך החיים. הרעיון הוא להקנות לתלמידים את ההבנה שבעזרת שימוש נכון במוח ובאסטרטגיות למידה יש בכוחם לשפר את היכולות והמיומנויות שלהם בכל תחום.בהתאם לגילם, התלמידים לומדים תכנים הנוגעים למוח:עובדות בסיסיות על מבנה המוח.כיצד ניתן לשפר את תפקוד המוח בתחום יכולת הריכוז ומתן תשומת לב לפרטים.הקשר בין המוח לתחושות שאנו חווים.כיצד המוח לומד וכיצד ניתן לשפר את הלמידה.כיצד הזיכרון עובד ואיך ניתן להשתמש בו. לדוגמה: התלמידים לומדים להתייחס אל המוח שלהם כמו אל שריר שמתחזק וגדל עם כל תרגול, ושהם יכולים לפתח את המוח שלהם. השאיפה היא שבעזרת הלימודים האלו יתפתחו אצל התלמידים מיומנויות כמו היכולת לשמור על ריכוז ותשומת לב, התמודדות תחת לחץ ולימוד חומר חדש ובניית הזיכרון. התלמידים מקבלים מסר שבאמצעות מאמץ ולמידה הם יכולים לפתח את המוח שלהם. המורים אומרים שוב ושוב משפטים כמו "היום נפתח את המוח שלנו", שהופכים להיות שגורים גם בפי התלמידים.המישור השני שבו דרושה השקעה על מנת להטמיע את הגישה הוא שינוי תרבות הלמידה בכיתה. כאשר הדגש הוא לאפשר לתלמידים להרגיש נוח ולקחת סיכונים בלמידה, לטעות, לנסות אסטרטגיות חדשות וללמוד מעמיתיהם.תרבות כזו נבנית בעזרת טכניקות הוראה מגוונות שנותנות מענה לשאלות כמו באילו דרכים נכון לשבח או לתקן תלמידים על עבודתם מבלי לייצר אצלם חשש להתנסות בפעם הבאה? כיצד לפתח אקלים כיתתי שמאפשר לתלמידים לטעות? כיצד לייצר אתגרים לימודיים לתלמידים? 8 אסטרטגיות ופרקטיקות בהן משתמש הצוות כדי להטמיע את רעיונות הגישה אצל התלמידים: הפסקת החלוקה של תלמידים לקבוצות לפי רמות יכולת (הקבצות). - חלוקה להקבצות פוגעת גם בחלשים וגם בחזקים. אצל החלשים מתקבעת תודעה שהם בעלי יכולת נמוכה, ואצל החזקים מתקבעת תודעה שהם 'חכמים', דבר שאחר כך פוגע במוכנות שלהם לאתגר את עצמם מהחשש שייכשלו ויאבדו את המעמד.מתן אתגרים ממוקדים לתלמידים שונים במקצועות השונים. למרות הפסקת החלוקה לרמות יכולת, מאפשרים לתלמידים להתקדם בקצב שלהם בהתאם למוכנות שלהם. במהלך השיעורים, על שולחנות התלמידים מונחים דפי עבודה לפי רמות קושי שונות (בכיתה של הבת שלי זה מוגדר: פיקנטי, חריף, חריף מאוד) התלמידים יכולים לבחור באיזו רמה הם מנסים לעבוד על המשימה. אם הם מרגישים שהם בחרו ברמה לא נכונה הם יכולים לקחת מהשולחן דפי עבודה ברמה אחרת. הדבר מאפשר להם לאתגר את עצמם או להישאר ברמה מסוימת עד שירגישו נוח להתקדם. המורים מצדם שמים לב אם יש ילדים שאינם מאתגרים את עצמם מספיק, או להיפך, בוחרים משימות שקצת קשות מדי בשבילם בשלב זה של לימודיהם.שימוש רחב בלמידה עם עמיתים שונים – בתחילת כל שבוע מתבצעת הגרלה בכיתה והתלמידים מחליפים בני זוג ללמידה. הזוגות שנקבעו בכל שבוע מבצעים יחדיו את המשימות הלימודיות. התחלופה בין התלמידים והעבודה המשותפת מאפשרת להם להיחשף לאופני חשיבה שונים, ליכולות מגוונות של אחרים, וגם גורמת לתלמידים לאמץ דרכים שונות ללמוד עם אחרים.מתן משוב חיובי על השקעת מאמץ ולא על הפגנת יכולת. משבחים את התהליך ולא את האדם, ואם משבחים מישהו יש להוסיף סיבה: "אתה ממש טוב בכתיבה, כי רואים שאתה משקיע חשיבה לפני שאתה מתחיל". גם התלמידים מתבקשים לתת ביקורת האחד לשני אבל לנמק את עצמם. לדוגמה: "אהבתי את הציור של אנה כי רואים שהיא השקיעה וציירה עם הרבה צבעים".שימוש רב במושג "טעויות למידה", כדי להבהיר לתלמידים שטעויות אינן דבר שלילי בהכרח. במהלך השיעורים, כאשר המורים מלמדים או מדגימים משהו, הם "טועים"במכוון. כאשר התלמידים מתקנים אותם, הם מוכנים להקשיב ו"שמחים"כי הם למדו משהו חדש. קשה להפריז בחשיבות ובהשפעה שיש למהלך הזה על המוכנות של התלמידים להסתכן ולטעות, בייחוד אצל אלו שהפרפקציוניזם שלהם עלול לעכב אותם (אפשר לשמוע מורים חוזרים ואומרים לתלמידים ש"טעויות הן דבר נפלא, כי אנו לומדים מהן").צמצום ההצבעה בכיתה. היות שישנם תלמידים שתמיד מצביעים ומוכנים ל"הסתכן"ולענות על שאלות וישנם כאלו שלא, המורים עושים מעין הגרלה בכל פעם ששואלים שאלה. למורה יש כוס עם מקלות ארטיק עליהם רשומים כל שמות התלמידים. בכל פעם שנדרשת השתתפות מהתלמידים המורה שולף באופן אקראי מקל עם שם של אחד התלמידים. כך הילדים מודעים כל הזמן לכך שהם עשויים להישאל על ידי המורה, אבל במקביל הם יודעים - זה בסדר לטעות! (אם אתה מעז ומנסה לענות על השאלה, אתה כבר בדרך הנכונה, כי המוח שלך עובד ומתפתח).הקפדה על שפה מעודדת מוטיבציה (גם אצל התלמידים). במקום "אני לא מבין את התרגיל"אומרים "אני לא מבין את התרגיל, עדיין". ממעטים להשתמש במילים כמו "חכם"או "מוכשר"וכאשר עושים זאת מקשרים את המושגים למידת המאמץ שהושקעה ולא למשהו גנטי.למידה על  אנשים מפורסמים שהצליחו כתוצאה מעבודה קשה (ולא מכישרון מולד). ניתן לבקש מהתלמידים לעשות מחקר ועבודה על הדרך להצלחה של דמויות שנחשבות עילוי בתחומן, אך בעצם חוו לא מעט כישלונות בדרך להצלחה. דמויות מעוררות השראה כמו בטהובן, אייזק ניוטון, ג'יי קיי רולינג, מייקל ג'ורדן, ווינסטון צ'רצ'יל. בחלק מהכיתות ישנם גם פוסטרים עם ציטוטים שנאמרו על ידי אישים אלה.  ניתן לראות וידאו על עבודת בית הספר וכיצד לומדים בו כאן.רשימת אסטרטגיות זו היא כמובן כללית למדי ואפשר לפרוט אותה לדוגמאות רבות בהתאם לגילאים ולנושאי למידה שונים. כפי שניתן להבין, שינוי דפוס החשיבה באופן עמוק הוא תהליך מתמשך שדורש זמן. בסופו הוא מייצר תלמידים שהם יותר סבלנים עם עצמם ועם השגיאות שהם עושים, מוכנים לאתגרים לימודיים ונכונים להתנסות חוזרת במידה שנכשלו. המטרה היא לגרום לתלמידים להיות שיפוטיים פחות, ביחס לעצמם ולאחרים, ונכונים יותר ללמוד ולעזור לאחרים ללמוד.הכל טוב ויפה ונראה נהדר, אבל גם למבוגרים (ההורים והמורים)  קשה לשנות את ההרגלים והאמירות המוכרות עליהן גדלנו. במאמר נוסף אספר על מהלכים נוספים שביצעה מנהלת בית הספר (בשיתוף צוות המורים) על מנת לחזק ולהטמיע את השימוש בגישת Growth Mindset גם בצוות עצמו וגם בקרב ההורים.  

ברצוני לתמצת בפניכם שני מקרים שחוויתי לאחרונה, ולהעלות מתוכם נקודה למחשבה למורים ולהורים. מקרה א'בחינת מתכונת שכבתית. התרגשות. תחושת סוף מסע, סיפוק וגאווה. בכל זאת, לאחר בדיקת נוכחות בכל הכיתות, מתברר כי חמישה-עשר תלמידים לא הגיעו. מה עושים? היועצת, הרכזת וארבעה מורים נוספים מטלפנים לכל אחד ואחד מהתלמידים שטרם הגיעו (המבחן החל ב-08:35, השעה כעת 08:50), שואלים לפשר האיחור וממריצים אותם להגיע בהקדם האפשרי. אכן, בנסיבות שכאלו, קשה למצוא ניסוח נחרץ יותר מ'בהקדם האפשרי'.הבחינה מתקיימת בקומת הקרקע ובקומה השנייה. דמיינו את המחול הזה, שבו שישה אנשי חינוך עולים ויורדים שוב ושוב במדרגות, מתנשפים, מזיעים ומעדכנים אחד את השני, תוך חיוג בלתי פוסק אל התלמידים החסרים..."אליו כבר התקשרת?""כן.""ועומרי?""הוא לא עונה...""טוב, אני אתקשר אליו.""ירון בדרך!""אוקי, אני מסמנת כאן...""עוד כמה נשארו?" מקרה ב'התרחש כשבועיים לאחר מקרה א', בקצה השני של הארץ, בעת שהתארחתי אצל חברים לארוחת ערב שישי בחדר האוכל שבקיבוץ. חברַי, כולם הורים לילדים קטנים, אינם עוסקים בתחום החינוך. תיארתי בפניהם את מקרה א'. הם היו בטוחים שהסיפור בדוי. רק לאחר שאישרתי את אמיתותו, נשענו לאחור בכיסאותיהם ולבשו ארשת 'לא יכול להיות!'לאור הכותרת 'חינוך משמעותי', הממלאת את ערוצי התקשורת, ספקנותם הייתה ברורה לי. מבטיהם הביעו דאגה אמיתית – הזהו החינוך לו יזכו ילדינו בבוא העת? לא חלפה דקה ולידינו נעמד קרוב משפחה שלהם, ספורטאי מצטיין העומד לסיים את כיתה י"ב, ובירך אותנו לשלום."הי דרור. תגיד, אם אתה לא מגיע למתכונת או לבגרות, מתקשרים אליך מבית הספר?"שאלה יעל בסקרנות."מממ...זה מקובל. לרוב מתקשרים,"אמר בשלווה אופיינית. ארבעתנו חייכנו בבת אחת, מסונכרנים לגמרי. עדיין לא צחקנו. הוא הופתע, אך חייך בחזרה."למשל,"הוסיף, "לפני שבועיים המורה לא התקשרה להעיר אותי אז לא הגעתי."עכשיו כבר צחקנו, הרגשתי חלק ממערכון מוקפד של החמישייה הקאמרית. יעל סירבה להאמין למשמע אוזניה, אך הצליחה להרגיע את צחוקה והתעקשה בנימוס: "השקעת ולמדת, וזה שנייה לפני תעודת הבגרות, לא חשוב לך להגיע?""כן, אבל זו אחריות שלה,"ענה.צירוף המקרים, הכנות והתמימות שבתשובותיו, הפתיעו אותנו עד כדי כך שלא יכולנו להפסיק לצחוק. גם לא יכולנו להפסיק לדאוג."תדע לך שדרור הוא אחד הילדים הטובים! אני מכירה אותו מאז שנולד, צנוע וקצת ביישן. הוא האחרון שמקבל דברים כמובנים מאליהם או שחושב שהכל מגיע לו,"הדגישה יעל, וגיא הוסיף: "התיכון האזורי כאן נחשב לאחד התיכונים המובילים בארץ." חינוך לאחריותלתפיסתי, מורה הנאמן לתפקידו ורגיש לקשיי תלמידיו, אמור לשאוף להושטת יד נדיבה, תמיכה ועידוד לכל תלמידיו לאורך הדרך. כך אני משתדל לנהוג. לצד זאת, לפני כל שינון נוסחאות, אירועים או תאריכים, עליו להדגיש בפני תלמידיו ולנסות לשכלל בהם את ערך האחריות. אם יַראו בקיאות בחומר הלימוד, אך יאמצו נטייה להתנער מאחריות, הרי שבמובן מסוים פספס משהו.     בסיטואציה המתוארת במקרה א', האם נכון להתקשר באופן גורף לכל התלמידים שלא הגיעו לבחינה? האין אבחנה בין תלמיד המתמודד עם קשיים חריגים, כאלו שבעל כורחו דחקו את משימות בית הספר לסדר עדיפות משני, לתלמיד שפשוט בוחר למקם אותם בסדר עדיפות כזה, ותוך כך נוטה להתנער מאחריות במקרים מסוימים? בהנחה שהמורה מכיר מספיק טוב את עולמם של תלמידיו, האם לא ראוי, בשם החינוך הערכי, להתייחס אחרת לזה ולזה?ההתייחסות לתלמידים המתמודדים עם קשיים חריגים (כלכליים, בריאותיים, חברתיים ועוד), אמורה לדעתי להיות 'טיפול מראש ולא בדיעבד'. אם צריך, אפילו לשלוח הסעה הממומנת על ידי בית הספר. מה הטעם לתת לתלמיד כזה 'להיכשל' ורק 15 דקות אחרי שהחלה הבחינה, להתקשר ולברר מה מצבו? הרי אז סביר שילחֵץ וימצא את עצמו בדיוק במצב שממנו אנו מנסים להמנע. כמובן שזוהי אינה הושטת יד ראויה. איננו עושים לו טובה, אלא רעה.לגבי שאר התלמידים – אם אכן זכו לאורך הדרך לאהבה, קבלה, חיזוק והושטת יד, הם הם אלו שצריכים לקחת אחריות על הצעד האחרון. אם לא זכו לכך, מסיבה כלשהי, הרי שסיוע להם בצעד אחרון זה, משרת אמנם את התפיסה שעל פיה ציונים ואחוזי זכאות הינם בעדיפות עליונה, אך רחוק מאוד, בעיני, מלהיות משמעותי עבורם. באשר להשקעה שלי כמורה, גם אם יִבְחרו לא לקחת אחריות על הצעד האחרון, אני מאמין שהשקעה זו לא תרד לטמיון; הרגישות, הכוונות הטובות, התמיכה והערכים, ישארו נטועים (במידה והצלחתי בכך) היכן שנטעתי אותם. הייתי רוצה לשאול את דרור האם הוא מאחר למשחק שנקבע לנבחרת הכדורסל שבה הוא משמש כקפטן. אני משער שלא. שוב, אני אוהב את תלמידַי ומשתדל לתמוך בהם ככל יכולתי, אך בראש ובראשונה, אני מדגיש בפניהם ומנסה לשכלל בהם את ערך האחריות. יש לי תחושה שלפני שני עשורים, משפט כמו "כן, אבל זו אחריות שלה."לא היה עולה על הדעת בהקשר שכזה. היש כאן שיקוף של התרבות הישראלית בכללותה? אם נמשיך לפעול מתוך מניעים זרים, כדוגמת אלו שהזכרתי, תארו לעצמכם מה עלול להתפרש כנורמה בשנים הבאות. 

במקומות עבודה רבים מקובל לקיים שיחות תקופתיות מסודרות בין העובד למנהליו. סביר שייצא לכם להיות בשיחה תקופתית כזו כאשר התקבלתם לעבודה וכנראה שזה קרה עוד כמה פעמים מאז (מידי שנה או יותר).במהלך השיחה הראשונית התבצעה היכרות בין הצדדים, תאום ציפיות, יצירת אמון וקביעת גבולות העבודה. בשיחה התקופתית סביר שעסקתם בסקירת השנה שחלפה וקביעת היעדים לשנה שמגיעה.לא פעם נהוג לתת לעובד למלא שאלון מקדים לפני השיחה, השאלון עוזר לעובד להכין את עצמו לשיחה, עוזר למנהל להכין עצמו לשיחה ועוזר למקד את השיח בנקודות המרכזיות והחשובות לשני הצדדים.מה שעובד טוב כל כך בלא מעט מקומות עבודה יכול לעבוד גם אצלנו בכיתהנכון, תלמידים הם לא עובדים שלנו, אבל יש ערך עצום בביצוע שיחות תקופתיות בצורה מאורגנת ומסודרת - ערך שיכול להיות משמעותי גם תלתמידים שלנו וגם לנו.אנחנו ממליצים לקיים שלוש שיחות אישיות עם התלמידים בכיתה במהלך שנת הלימודים: בתחילתה, באמצעה ובסופה.כמובן שלא מדובר בתחליף לכל אותן עשרות, או מאות, שיחות שוטפות שאנחנו מקיימים באופן רציף עם התלמידים שלנו. השיחות שאנחנו מדברים עליהן הפעם הם שיחות מסודרות, מתוכננות מראש ומדויקות יותר מהשיחות "הרגילות".לקראת כל שיחה מתוכננת התלמידים יקבלו שאלון מקדים שיאפשר להם (בעזרת שורה של שאלות מנחות) להגיע מוכנים וממוקדים לשיחה איתנו.להלן כמה דוגמאות לשאלות שמתאימות לשיחת פתיחת השנה (ובשינויים קלים, גם לשתי השיחות הבאות):מה תחושתך הכללית בכיתה?מה אתה אוהב יותר ומה פחות?מי הם המורים שאתה מתחבר אליהם יותר ומי אילו שפחות, האם תוכל להסביר מדוע?איך אתה מרגיש מבחינה חברתית בכיתה?למה אתה מצפה ממני?למה אתה מצפה מעצמך?להלן שאלות נוספות המתאימות לאמצע השנה (ובשינויים קלים, לסוף השנה)במה אתה חושב שהצלחת בחצי השנה הראשונה, מבחינה לימודית, חברתית, אישית?האם יש נושאים שרצית להשיג, להספיק לעשות, ועדיין לא הצלחת? האם תוכל להסביר מדוע?מה עורר אצלך התנגדות בחצי השנה הראשונה? מדוע?מה התחדש/התחדד לך?מהם המסקנות והלקחים שלך מחצי השנה הראשונה?למה אתה מצפה בחצי השנה הבאה?מה יכול לעזור לך להשיג את שאתה רוצה בחצי השנה הבאה?אילו נושאים אתה רוצה שיעלו בשיחה שלנו?אין ספק שמילוי השאלון המקדים יכול להיות מאתגררוב התלמידים לא חושבים על שאלות כאלה בצורה בהירה וממוקדת ולכן במהלך המענה על השאלון יכול לקחת להם זמן להבין מה הם באמת חושבים או מרגישים. חלק מהתלמידים עלול לראות בכך עוד מטלה או שיעורי בית שהמורה מטיל עליהם בלי להתחשב בעומס בו הם נתונים וכו'.אבל, בדרך כלל לאחר התחלת כתיבת המענה לשאלון הם נדרשים לבצע תהליך חשיבה ובחינה עצמית שדרכו לא פעם הם מגלים תובנות חדשות וכיווני פעולה חדשים שיכולים להניע אותם ולדייק את הלמידה שלהם במהלך השנה.מה עושים עם השאלון?לאחר שהתלמידים ממלאים את השאלון הם מעבירים אותו אלינו ואנחנו מכינים בעזרתו את השיחה שאנחנו רוצים לקיים עם התלמיד. לפעמים מהתשובות לשאלון אנחנו יכולים לגלות רגישויות שלא הכרנו, לגלות קשיים בבית או בבית הספר, לחשוב מראש על דרכים לחזק ולסייע לתלמיד לאור הצרכים האישיים שלו ועוד.השיחה עצמהבזכות השאלון אנחנו יכולים לקיים שיחה ממוקדת, קצרה יחסית ולעתים היא מהווה בסיס להמשך שיחות עמוקות יותר.במהלך השיחה נתמקד בנקודות שעלו בשאלון, נשתדל להיות מדויקים וממוקדים ונשאיר מקום לדיון באתגרים ובחיזוקים שהתלמיד נזקק להם.אפשר לקיים את השיחה הזו במרתון אחרי הצהריים במתכונת של "יום הורים"אבל הפעם עם התלמידים. אפשר גם לקיים את השיחה בשעות הבוקר המוקדמות, שיחה או שתיים בכל בוקר, לפני תחילת הלימודים או לקיים בזמן השעה הפרטנית ועוד זמנים ודרכים לקיים את השיח עצמו.בדרך כלל התגובות על שיחות כאלה משמחות ומרשימות בעקבות השיחה התלמידים מרגישים שהם מקבלים יחס אישי, ש"סוף סוף רואים אותם", שיש מישהו שהם מרגישים שדואג להם, שיעמוד לצדם, שיודע מה עובר עליהם, גם הקשיים, גם ההצלחות.מה יוצא לנו מזה?אין ספק שביצוע הליך מובנה של שיחות אישיות עם כל תלמידי הכיתה שלוש פעמים בשנה יגזול זמן רב, אך היתרונות או התובנות של נרוויח כמורים מהתהליך רבות ומגוונות:נכיר באופן אישי ועמוק כל אחד מהתלמידים שלנו.נדע למי יש הערכה עצמית חסרה ולמי הערכה עצמית יתרה.נכיר את התחביבים, החוזקות והחולשות של כל תלמיד.נכיר את סביבת החברים הקרובה של כל תלמיד, ולמי אין סביבה כזו.נכיר את מערך היחסים בין כל תלמידי הכיתה.נדע למי מהתלמידים יש שאיפות, חלומות, ציפיות מעצמו, ולמי פחות.נכיר את הקשיים והחששות של כל תלמיד.נדע כיצד כל תלמיד מסתדר אם שאר המורים שלו ועם בית הספר באופן כללי.ניתן יחס אישי ממוקד לכל תלמיד ונגביר את תחושת החיבור של התלמידים אלינו ולכיתה.כל התוצרים הללו משיחה אישית מתוכננת הם יקרים מפז ושווים את ההשקעה הגדולה.שיחות תקופתיות המלוות בכנה טובה (ע"י השאלון) מאפשרות לקיים שיחות ממוקדות ויעילות שתורמות לחיבור ויצירת קשר מיטבי בין המורה לתלמידים. השיחות הללו מעצימות, פותחות חשיבה ותובנות אישיות של התלמיד כלפי עצמו ושל המורה כלפי התלמיד. יש לכם טיפים נוספים לשיחות אישיות עם תלמידים? נשמח לשמוע :-)מאת: רן שמשוני, איש חינוך ומומחה למיומנויות למידה. בעל תואר ראשון בהנדסה ותואר שני בחינוך. ממקימי חברת פסיפס המתמחה בהעברת תהליכי פיתוח מקצועי למורים ומנהלים. בעל ניסיון רב שנים בהנחיה והקניה של מיומנויות למידה להורים, סגלי חינוך, סטודנטים וילדים. מחברי הספר "סודות הלמידה"נושא תו התוכן של מכון אדלר. 

לפני כעשור חוויתי רגע מכונן בהוראה.לימדתי שיעור בנושא "מגנטיות", עמדתי עם הפנים ללוח ופתאום – נמרח לי חיוך ענק על הפרצוף. מסוג החיוכים שאי אפשר למחוק גם אם רוצים. חיוך מאוזן לאוזן.אז הנה אני מחייכת לעצמי חיוך בלתי רצוני וברקע תלמיד שואל שאלה.מה עושים?מצד אחד, אני חייבת להסתובב לכיתה ולהשיב. מצד שני, עם הסיבוב שלי לכתה ייחשף גם החיוך המטופש שננעל לי על השפתיים ואין לי מושג איך אני אמורה להסביר אותו לתלמידים.קצת מביך, יש להודות, אבל ברור לי שטרם שכנעתי אתכם מה כל כך מכונן ברגע הזה.הדרמה מסתתרת בסיבה לחיוך... אם כך ,מה הייתה הסיבה (אתם בוודאי תוהים...)?הבנתי!לא, לא הבנתי מה אתם תוהים. הבנתי את מה שאני מסבירה!בעיצומו של הפתרון שהצגתי על הלוח חוויתי רגע של הארה – ריגוש בלתי נשכח, רגע שבו התמונה, מפסיפס של טשטושים התבהרה לויז'ואל מפוקס אחד: אני מבינה את הנושא שאני מלמדת!מבינה. לא מאמינה, לא סתם פותרת אלא, מרגישה עמוק עמוק בבטן שאני יודעת על מה אני מדברת. זה רגע ניצחון שקשה לתאר במילים. אם כך, כל מה שנדרש ממני כדי להבין את הנושא באמת, היה:ללמוד מגנטיות בתיכון.ללמוד אותו שוב בטכניון (ברמה שונה לחלוטין כמובן).ללמד אותו בעצמי שלוש או ארבע פעמים.ואאוריקה!  הבנתי.סלחו לי על השאלה: אבל אם ככה, מה לעזאזל אנחנו רוצים מחייהם של  התלמידים?על איזו פלנטה אנחנו חיים, כשאנחנו  מצפים מהם שישבו בשיעור יקשיבו  ויבינו את מה שאנחנו מספרים להם? שילכו הביתה, שיכינו שיעורי בית ויתחילו לרקד בחדר מלא פרפרים בתחושת התעלות שהם יודעים את הנושא ???חשוב לזכור שזו לא המציאות.שרביט הקסם של הלמידהאחוז נרחב מהנושאים שאנחנו מלמדים הוא מופשט, מורכב ומלא ברבדים. זה לא מסוג הלמידה שמתאים לשינון או לשליפה. תהליך ההתוודעות למושגים כמו "שדה", "אנרגיה"או "מתקף", הוא מסע ארוך שדורש סבלנות, סקרנות והתמדה - הוא אינו מסתיים בשיעור בכתה או בדף עבודה.עלינו לזכור שהתלמידים יושבים בשיעור עם אינספור סימני שאלה שמרחפים מעל לראשם. אולי לא נעים להודות, אך גם למעולים שבמורים אין שרביטי קסמים שיעלימו את כל אחד מסימני השאלה האלו. ואוי לנו אם היו. זה שלהם! של התלמידים! עד שהם לא ימצאו את הקסם שיפוגג את סימני השאלה בזה אחר זה, לא יסתיים תהליך ההתוודעות הזה למושג פיזיקלי חדש. אם ננסה להמיר את ההבנה העמוקה והאמתית של מושג בדקלום של הגדרתו, הרי שנגזול מהם את הרגע המופלא הזה בו הם מגיעים להבנה אמתית ועמוקה שתהיה שלהם לנצח.אז מה אני אומרת? שאין טעם ללמד כי בלאו הכי התלמידים לא יבינו?לא. ההפך הוא הנכון.הטעם המתוק של סופו של המסע הזה שווה כל מאמץ שבעולם. אפילו אם ברבים מהמקרים המורה כלל לא יימצא לצידו של הלומד באותו רגע מרגש של התגלות והארה.שוב אני מנסה להסביר רעיון שלא כל כך פשוט להבין, ולכן כמו בפיזיקה, אנסה להדגים מחיי היומיום.3 תזכורות לאיך זה מרגיש להיות תלמיד/הלאחרונה, השתלמתי במכון וייצמן בהשתלמות למורי פיסיקה שאותה בנה המורה קובי שוורצבורד. נושא ההשתלמות היה "פיסיקה של חלקיקים"ובעיני היא הייתה מושלמת. לא כי הבנתי הכל (כי זה ממש לא קרה) אלא מפני שקרו אוסף אירועים דרמטיים באופן מקביל.ראשית, נזכרתי בהרגשה המאתגרת שחווה תלמיד בלמידה.  אגב, זו לכשעצמה סיבה מעולה עבור מורים להקפיד וללמוד באופן בלתי פוסק. לא רק כדי לדעת יותר אלא  כדי לזכור את ההרגשה שחווה תלמיד בתהליך הלמידה. בתחושה שמרגיש תלמיד כשהוא יושב מול מישהו שמסביר לו והמילים פשוט עוברות להן מעל לראש, בתחושת ה- OVERLOAD כשמגיע עוד ועוד מידע חדש והמוח פשוט לא מצליח לעכל את המסה העצומה שלו, את הרגע שבו מפסיקים לכתוב כי פשוט לא בטוחים מה אמורים לכתוב עכשיו.ברור לי שתלמידיי חווים מדי פעם את החוויות האלו שאני חוויתי וזה קריטי שנרענן לעצמנו בתודעה – איך נראה העולם מבעד לעיני התלמידים שלנו.שנית, ישבתי בהרצאות שפשוט "פתחו לי את הראש". הרצאות שהציפו לי את המחשבות במאות שאלות! רעיונות שזרעו בי סקרנות נלהבת שהניעה אותי ללכת הביתה לקרוא ולחקור! זאת בעיני מתנה. אם אני יכולה לעורר בתלמידים את התחושה הזו – וואו! אז איזה מקצוע יכול להיות מוצלח יותר? (טוב נו, כזה עם משכורת גבוהה יותר – אני יודעת. אבל בואו לא נהיה קטנוניים).שלישית, ישבתי מוקסמת בזמן הפעילויות. פעילויות שגרמו לי להתרגשות, הן כמשתתפת והן כמדמיינת את התלמידים שלי משתתפים בהן. פעילויות שהובילו אותי לתובנות, שגרמו לי לראות שאפשר להפוך "סינית לעברית"וליהנות מזה.אם כך, מה התפקיד שלנו, המורים, בתהליך ההוראה?בניגוד למה שאולי מקובל לחשוב, בעיני, התפקיד שלנו אינו לספק לתלמידים את כל התשובות, אלא לעורר בהם את השאלות. להביא את התלמיד בדיוק למקומות שבהם זכיתי לבקר בהשתלמות של קובי.לזרוע בתלמידים סקרנות, לשלהב את דמיונם, ללוות אותם בסדרת חגיגות קטנות של גילויים מרגשים, ולספק להם דלק ואמונה כדי להתמודד עם אינספור הכישלונות שיצטרכו לחוות בדרך להארה.המקצוע שלנו מגיע עם אתגר לצד חובה עצומה. ללמד רעיונות מורכבים ולא מובנים ולעשות את זה עם המון סבלנות. זו לא סיבה לוותר על האתגר. זו סיבה להשקיע יותר בתהליך ולהיות עסוקים פחות בתוצאה. החובה שלנו כלפי התלמידים אינה מסתכמת במשוואות שרשמנו על הלוח. חובתנו היא בהתמכרות לשאיפה לגרום לתלמידים לחוות גילויים ולהגיע  ל"אאוריקה", לגרום להם להרגיש ששינינו להם את כל תפיסת המציאות, לעזור להם להתאהב גם כשהכל קשה ולא מובן ולהזכיר להם להאמין בעצמם. להאמין שגם אם הם לא מבינים עכשיו, הם מצוידים בכלים להבין בעתיד וכל צעד שפסעו בדרך להבנה הוא ניצחון, גם אם הצעד היה לתוך עיקול "לא נכון". ככל שיתנסו בצעידה בשבילים יתחזק ביטחונם, תתעצם יכולתם וללא קשר ליעד, הרווח הוא בעצם המסע. יש לי מזל – אני מלמדת מקצוע מופלא, אני עובדת במקצוע מופלא. ומידי פעם כיף לקלוט את זה מחדש.תודה לאלינה שעזרה לי בכתיבה ובהכוונה. 

בקיץ האחרון ביליתי 3 ימים מעוררי השראה בסדנת יוטיוב מטעם גוגל חינוך. מעבר לתכנים שנתנו לנו כלים מקצועיים והרחיבו את הפרספקטיבה, הן ברמת החזון והן ברמה היישומית, הייתה לי הזדמנות למפגש עם קבוצת אנשים יצירתיים ויוצרים, חדורי שליחות והתלהבות מהעשייה שלהם בתחום החינוך."כרטיס הכניסה"למיזם היה הרצון לפתח ערוץ יוטיוב לטובת קהילת החינוך.אני מלמדת בבית ספר שפרירים ב' בגבעת חיים איחוד, בי"ס תיכון לחינוך מיוחד, שבו לומדים תלמידים בעלי לקויות למידה. לפני שנה פתחנו בבית הספר מגמת תקשוב לבגרות, שאותה אני מובילה. חדורת מוטיבציה, עם פתיחת המגמה, התחלתי להכין חומרי לימוד מותאמים לתלמידיי: מצגות (כי חשוב שהחומר יוצג בצורה ויזואלית), דפי עבודה ושאלונים מתוקשבים, ויצאנו לדרך.אבל- עבור התלמיד עם הדיסלקציה, הדפים לא היו שימושיים והוא נזקק להקראה, דבר שעיכב את יכולתו להתקדם באופן עצמאי. התלמיד עם הפרעת הקשב והריכוז, לא הצליח להתרכז ברצף ההנחיות הכתובות, ומצאתי את עצמי פעמים רבות מסבירה לכל תלמיד, בדרך שלו, בקצב שלו, את הדברים. כתוצאה מכך קצב ההתקדמות הכללי היה איטי יחסית, והתלמידים מצאו את עצמם בהמתנה להגעתי אליהם.אני נמצאת בבית ספר לחינוך מיוחד, שמהותו היא לראות כל תלמיד ותלמיד, לראות את הקשיים שלו ולחפש את הדרכים המיטביות להביא אותו לחוויית העצמה אישית. אנחנו עובדים בקבוצות קטנות יחסית על מנת שנוכל לאפשר את המענה האישי הנדרש, ובכל זאת, תמיד מחפשת דרך טובה יותר, מתאימה יותר, כדי לבסס הצלחות בתהליך הלמידה.ואז הגיעה סדנת יוטיוב…כשיצאתי מהסדנה, למרות שהייתה לי כוונה ליצור ערוץ להכנת חדרי בריחה בכיתה (וזה עוד יקרה..), הבנתי שהדבר שהכי נכון לי ולתלמידים שלי, הוא יצירת תרגילים למגמת התקשוב באמצעות סרטונים. בסרטונים אני נותנת הסבר קצר על נושא הלמידה ומדגימה את התרגיל, במטרה שהתלמידים יעבדו לפיו, יעצרו כשצריך, יחזרו אחורה ברצף הסרטון אם החמיצו משהו, ויתקדמו באופן עצמאי.לא הייתי בטוחה עד כמה זה באמת יתפוס, אבל איכשהו זה היה נראה לי הדבר הנכון.סרטים בכיתהזה עובד מדהים! לא תיארתי לעצמי עד כמה שזה הולך להיות הדבר הכי נכון בשבילנו.פתאום התלמיד עם הדיסלקציה פותח את הסרטון ומתקדם באופן עצמאי. במקום שישב ויחכה להקראה, הוא "רץ"עם החומר הלימודי, התכנים זמינים עבורו, והוא מתקדם בקצב הנכון לו.התלמיד עם הפרעת הקשב והריכוז יושב עם אוזניות, צופה בסרטון, מרוכז בעבודה, מבצע את המשימות, ומתקדם בכוחות עצמו.ואני? אני עומדת בכיתה, רואה איך כולם עובדים באופן עצמאי, ממוקדים בלמידה ברמות שלא חוויתי קודם, כמעט לא בטוחה אם אכן אני נמצאת בבית ספר של לקויות למידה, פתאום, באמצעות הסרטונים הן הופכות ללא- מורגשות. כמורה יש לי יותר זמן לעזור למי שצריך, למי שמשהו בתרגיל לא מסתדר לו, בזמן שהשאר ממשיכים להתקדם באמצעות הצפייה בסרטון.אני עדיין בתחילת המיזם, לומדת המון מהערות התלמידים שלי ומשתדלת לשפר (עוצמת קול, מהירות ועוד)ההשפעה על התלמידיםעבר חודש מאז תחילת הלימודים, מאז שהתחלנו ללמוד באמצעות סרטוני הווידאו. לי ברור שהדרך הזו עושה שינוי משמעותי, אבל בסופו של דבר, החשוב הוא ההקשבה לתלמידים והבנת החוויה שלהם, כי זה בעצם העניין. שאלתי אותם, ומביאה את קולותיהם:כל אחד יכול להתקדם בקצב שלו.קל ללמוד ככה, יותר ברור.לא מאבדים את הדפים.אם לא הבנתי משהו, אפשר לחזור.קודם קיבלתי דף ולא היה לי מה לעשות איתו, עם הסרטונים אני יכול ללמוד.יותר עוזר שאת מסבירה כל דבר בסרטון, במקום שתסבירי לכל אחד.לפעמים זה מהר מדי, אבל אז אפשר לחזור ולראות שוב.בהתחלה חשבתי שזה מסובך, אבל אחרי שהתרגלתי זה אחלה דבר.אפשר להשלים עבודות בבית כי יש הסבר.יש למורה יותר זמן לעזור.הציונים יותר גבוהים.זה מלמד אותך איך לעבוד לבד, להיות עצמאי ולהתמודד בכוחות עצמך. אני יכולה ללמוד במגוון דרכים. יכולה לקרוא טקסטים, לשמוע הרצאות, ללמוד דרך סרטונים ביוטיוב (אחד הכלים שלאחרונה יותר ויותר דומיננטיים בלמידה שלי). עבור התלמידים שלי מרבית המידע לא נגיש עקב לקויות הלמידה שלהם. הלמידה המותאמת באמצעות סרטונים פתחה עבורי ועבורם עולם חדש של נגישות.הרגעים האלו, שבהם התלמיד מתגבר על משהו שלפני רגע היה נראה לו בלתי מושג, מוותר על האמונה שזה קשה מדי עבורו, מוכן להסיר את מסך הערפל מהלמידה ולהאמין ביכולתו להצליח, הם הרגעים הקסומים האלו, שבגללם אני מורה. ענבל סמית - למידה מתוקשבת

"שיבואו יום אחד ויעמדו במקומי בכיתה, אוקיי לא יום אחד - שעה אחת!...".הרבה פעמים נשמעת אמירה זו בחדר המורים על ידי קולגות, אמירה המגיעה ממקום אמתי ויש ביסודה מטען לא קטן של תחושת חוסר אמון, ידיעה, תסכול, חוסר הערכה ותחושה של חוסר פרגון.אמירה הנובעת מנקודת מבט של מורה העומד בכיתה מול שלושים וכמה תלמידים עושה כל שביכולתו להצלחת התלמיד, מקשיב, עונה, מייעץ, פותר, לומד, אומר, דואג, חושב, מבין מגשר ועוד ועוד- ומנגד, הורים שאינם מודעים לעשייה הזו, או מודעים לה בחלקה, אינם בקיאים באופן מלא בכל הפרטים הקטנים המובילים את הראשונים להחלטות כאלו ואחרות שנעשות בתהליכים לימודיים.אפשר ליצור קשר מאוד יציב גם עם ההורים הכי פחות מעורבים בכיתה, שכן בורכנו בעידן עם אמצעי תקשורת טובים, זמינים ומיידים כגון: דואר אלקטרוני וטלפונים עם אפליקציות רבות המאפשרות שיתוף.יצירת קרקע פורייה לבניית הקשר תהיה בידי המורה, כשכלי העבודה – אמצעי התקשורת, נתונים בידי השניים- מה שנותר זו העבודה, העבודה היומיומית הלא פשוטה שיכולה להיות מספקת או כזו שתוביל לאמירה השגורה המצוינת מעלה.אז מה עושים או יותר נכון איך עושים את זה נכון ומיטבי?1. העברת "האני מאמין"לכל מורה "האני מאמין"שלו, הקווים האדומים אותם לא יחצה לעולם, דרכי ההתקשרות עמו והכי חשוב: הצפיות שלו,  אלו יועברו לתלמידים ולהורים כאחד.הבנת ההורים כי זהו "האני מאמין"של המורה יכולה למנוע אי הבנות רבות בין מורים לתלמידים ובין מורים להורים, שכן נקודת המוצא ברורה יותר לכל הצדדים.2. שקיפות מלאה באמצעות תקשורתמאחר והמורה נוכח בכיתה עם התלמיד ולא ההורה, יש צורך לשתף את ההורים בכל אירוע כזה או אחר אשר יש בו משמעות רגשית, לימודית או חברתית. זה דורש הקדשת זמן, אמצעי התקשורת זמינים לנו וזה מקל, אם כי בהחלט דורש זמן. אותו הזמן שיוקדש ישתלם שבעתיים וימנע כל כך הרבה שאלות, בירורים, תסכולים ודאגות.עניין הזמינות שלנו כמורים, נתון לשיקול דעתנו וסדר יומנו, שכן מעבר להיותנו מורים אנו אנשי משפחה ועשייה. כל מורה וזמני התקשורת מורה-הורה שהוא יציב. במיוחד בעידן הדיגיטלי בו אנו חיים כאשר התקשורת שלנו עם ההורים היא בערוצים דיגיטליים ברובם, יש שיאמרו שהיא מבורכת ואחרים יאמרו שהיא אם כל הצרות, קו ברור מצד המורה להתנהלות בערוצים אלו יהפכו את התקשורת עם ההורים ליעילה לעילא ולעילא.הזמינות והמענה להורים בווצאפ יכול להוות בעיה בשל העובדה שאנו משאירים 'טביעת אצבע דיגיטלית' באם ראינו את ההודעה ובאיזו שעה? וזו, מותירה לא פעם את המורה או ההורה במצב לא נעים כמי שמתעלם או לא מתייחס, לכן השקיפות והגבולות מצד המורה לענייני המענה התקשורתי צריך להיות למן ההתחלה , להבהיר מהם זמני ההתקשרות ודרכי התקשורת והאם יינתן מענה שאו שמא לא לתקשורת זו.לשמחתנו אחת האפשריות לקבוצות הווצאפ עם ההורים היא "רשימת תפוצה"המאפשרת לנו ליצור 'קבוצת תפוצה' אליה אנו שולחים הודעה, כל הורה מקבל את ההודעה בהודעה אישית ובמידה והוא בוחר לענות התשובה תהיי אישית למורה בלבד וזאת לענייני הודעות מנהליות בלבד. מעלתה של 'רשימת התפוצה' היא מניעת שיח קבוצתי משותף בין המורה וההורים. חשוב להדגיש כי שיחות על עניינים רגשיים, לימודיים , חברתיים יש לעשות במייל, בשיחת טלפון או בשיחת פנים אל פנים. ובשום פנים ואופן לא בערוץ הווצאפ. וזאת, מעבר לעובדה שבחוזר מנכ''ל תשעב/4(א( 9- 6.2.2 הגורס כי במקרה של פניית הורה אל עובד הוראה ברשת החברתית מחייב תגובה והמשך תקשורת עם ההורה מחוץ לרשת החברתית, בערוצי תקשורת חלופיים לשיח אישי ומקצועי, כמו טלפון, דואר אלקטרוני וכיוצא בזה.מעבר לכך, מסרי הווצאפ הם מיידים , רגעיים ולעיתים נכתבים בחטף ובהיסח הדעת, לעומת זאת כתיבה במיל', ראשית מכבדת את הנמען באשר הוא ושנית מאפשרת כתיבה מעמיקה ומפורטת יותר נטולת סממני אימוג'י שלהם פרשנות בפניי עצמה.3. התמדה ועקביותה"אני מאמין"של המורה צריך להיות מלווה בכל פעולה בתפקוד תלמיד-מורה-הורה ובכך ימנע כל כך הרבה שאלות, בירורים, תסכולים ודאגות. כגון: שיח מכבד, עניין האיחורים, אי הכנת שעורי הבית, אי הבאת ציוד, עדכונים לגביי מצבו הרגשי-ביתי של התלמיד ועוד.4. מילה טובה והעצמהכוחה של מילה טובה שווה המון לתלמיד ולהורה.עם תלמידים מצטיינים זה נאמר רבות, רבים המורים המשבחים, ההורים מורגלים לשמוע שכן אנו וודאי לא הראשונים להחמיא על הישגי ה'מצטיין' , זה מקסים ובהחלט מסב גאווה.אך עם תלמידים מתקשים מילה טובה עושה מהפך של ממש ולא רק לתלמיד, השינוי שחש ההורה נובע ממקום של חשיבה שהנה "יש אור בקצה המנהרה..."או "אולי יהיה טוב עם הילד..."או "הנה גם הילד שלי יכול ומסוגל...".כל אירוע ולא הקטן ביותר שיכול "ליצר"מילה טובה צריך להיעשות, חיזוק חיובי זה יכול למנף לגבהים את התלמיד ולעודד לבאות.בכדי לנהוג ברכב נדרשות שתי ידיים האוחזות בהגה ותורמות ליציבות ושליטה בנהיגה, נכון שניתן לנהוג גם ביד אחת אך אין לדעת מה יקרה בשעת חרום. כדי ללמד תלמידים יש צורך בשתי ידיים אוחזות יציבות כל הזמן- האחת של המורה והשנייה של ההורה, אחרת זה עלול להתמסמס וללכת לאיבוד חוסר תקשורת מורה-הורה פוגמת בתהליך הלימודי אותו ינסה המורה להוביל ולכן יש להשקיע בבניית קשר יציב ומיטבי.מעבר לעובדה שהנוכחות ההורית תשיג מעורבות היא תשיג גם שיתוף פעולה שיוביל לשינויים שאנו מייחלים להם, כאשר הורה, מודע ושומע את האירועים ממקור ראשון כדיווח as is, הדברים נראים אחרת, קודם כל בתחושת ההורה – שכן הוא ההורה של התלמיד- האדם החשוב ביותר לתלמיד, ושנית, בתחושת השייכות והמעורבות, באופן אוטומטי ההורה נכנס "לסירה"בה נוכח המורה והתלמיד  והופך לשותף אקטיבי.קשר מורה-תלמיד-הורה הוא תרכובת ולא תערובת!ההבנה הבסיסית של ההורה  שזוהי 'תרכובת', שהמורה בדיוק כמוהו רוצה בטובת ילדו הגישה תהייה ממקום של הבנה, קבלה ואקטיביות. זהו הקו המוביל לכל שיח ודיון משותף.הוראה היא עבודה, אינטנסיבית שאינה דומה בהכלתה לאף עבודה אחרת, אך זוהי בחירה שלנו כמורים, כדי לגדל כאן דור שליו, מכיל, אמפתי ואחראי וכדי שלנו תהא עשייה נטולת משקעים ודאגות מיטבית ואיכותית חשוב ליצור תקשורת מיטבית ממש כצו השעה. 

בחיים לא הייתם מאמינים שבית ספר כזה נמצא בישראל:נתחיל מחדר המורים, או הקפיטריה, זו שכל מורה בישראל יודע שהוא צריך לעצום עיניים חזק ולהביא משאלה שבאמת יהיה בתוך הקופסה סוכר או קפה ושהם לא יראו כמו רעידת אדמה או התרסקות של מטוס על האלפים: גושים שחורים ומגעילים כאלו על הקרקע הלבנה של הסוכר.אז תחזיקו חזק אחיי המורים והורי התלמידים שלנו:לא רק שהיה סוכר אלא שהיו גם שני קופסאות נוספות ודנדשות של סוכרזית. והקפה? ספרתי. מעל ארבעה סוגים: שחור. ונס קפה. וקפה האג. וקפה ברזילאי. וקולומביאני. ופתאום אני מסתכל שמאלה, עדיין המום כולי ומה אני רואה?את הארץ המובטחת של חובבי הקפה:מכונת קפה אמיתית. מרשימה. יפייפיה. עמדה שם במלא תפארתה. חיכתה להפעלה: שוקוצ'ינו. מקוצ'ינו. הקפצת חלב. מה שבא לכם!בתור מורה במערכת החינוך בישראל התחלתי להרגיש רעידות בגוף. מהתרגשות. מי זה מנהל בית הספר המדהים הזה ואיך הוא הצליח להגיע לחדר מורים נהדר כזה?ואז אני מסתכל ימינה וכאן אני חייב להתוודות שהתחלתי לצבוט את עצמי: שלושה סוגי מקררים חיכו לנו שם. ובתוכם ערימות של קרטונים של חלב. ארבעה סוגים. ספרתי: חלב רגיל. דל שומן. חלב סויה. וחלב מיוחד לקפה. ועוד מקרר פרטי. ועוד מקרר שהיה מבחינתי הקפצת שבדובדבן: הוא היה מפוצץ ביוגורטים של ה"ביוקר", של 'מולר' עם המיקס והמילוי שעולה בסופר בערך שישה שקלים."תגידי"שאלתי את האחראית: "זה עולה כסף?"."מה פתאום"היא חייכה כאילו הרגע שמעה את השאלה הטיפשית בעולם "פשוט תיקח. אנחנו משקיעים במורים שלנו, זה המינימום שאנחנו יכולים להחזיר להם. אנחנו רוצים שהמורים שלנו ימריאו לטיסות החינוך שלהם במצב הצבירה הרגוע והנוח ביותר שיש. כי אנחנו יודעים שכל מילה וכל רגע הוא חשוב והם חייבים לשמור על ערנות ודריכות. מספיק מילה לא במקום ומורה יכול לצלק את הנפש של הילד לכל החיים, ידעת את זה? אז קח כמה שאתה רוצה. ואם חסר לך, תגיד לי ואביא לך עוד".לקחתי. ואחר כך לקחתי עוד אחד. ולא היה לי נעים, אז עשיתי כאילו אני הולך להסתכל על איזו נקודה סתמית ליד המקרר ופתאום לקחתי עוד אחד.בדרך לכיתות ראיתי מרחבים ענקים ושקופים, ספות וכורסאות וחללי חשיבה. כולם מזמינים ומרגיעים ובתוכם מורים יושבים ומדברים, מתייעצים וחושבים בינם לבין עצמם איך להכין את השיעור הבא. היו גם מורים שסתם ישנו או תפסו קצת שקט."אצלנו מאמינים"המשיכה המורה שהוצמדה אלינו לסיור: "שהמורים שלנו צריכים את השקט והרוגע שלהם. בגלל זה החללים האלו. מחשבות גדולות נולדות במקרה, ראיתם כבר את המגרש כדורסל וחדר הכושר שיש לנו?".בשלב זה הרגשתי שאני לא יכול יותר. הרי זה בדיוק החלום החינוכי המושלם: בית ספר שמתייחס למורים שלו כאל המשאב האנושי החשוב והיקר ביותר בעולם. כל כך הגיוני ומתבקש. הרי המורים, הם אלו שמתעסקים עם הנשמות והמוחות של הדור הבא של ילדי ישראל.בכל זמן הביקור, עבר איש אבטחה בבית הספר ודאג שאף איש שאינו מהצוות החינוכי לא יסתובב חופשי וייכנס למרחבי הכיתה והלימוד מבלי שקיבל אישור ותג מיוחד."התלמידים שלנו חייבים את השקט שלהם ואם הורה רוצה לדבר עם מורה הוא חייב לקבוע פגישה ולא להתפרץ ככה סתם"הסביר המנהל. "כל הסחת דעת, כל הפרעה - שוב התלמידים צריכים לאסוף את הריכוז שלהם מחדש".בסוף הביקור ביקשתי איתו סלפי. הצטלמנו ואמרתי לו:"שתדע לך שאני גאה שיש בית ספר כמוכם במערכת החינוך בישראל! רק ככה נוכל לדאוג שאנשים האיכותיים ביותר יגיעו להוראה והמורים יוכלו להוציא מעצמם את המיטב בשביל התלמידים שלנו".הוא צחק, טפח לי על השכם והוסיף: "מה לא נעשה בשביל הילדים שלנו, הא?".לו היינו מתייחסים לחינוך כמו אל הייטקכל המוצגים שהוזכרו בסיפור אמיתיים לחלוטין וקרו באמת. רק תחליפו את בית הספר באקסלרטור של מייקרוסופט.מסלולי יזמות כמו Edstart המשתייכים מעבר ל'ישראל דיגיטלית' ו'לתעשיידע' גם ל'משרד החינוך' מאפשרים בעצם את מיזוג תפיסות העולם שלכאורה נראה כל כך שונה.קטר התעשייה הישראלית: סטארט אפ ניישן (ישראל מקום שני בעולם מבחינת יחס של סטארט אפים לנפש, מיד אחרי 'עמק הסיליקון' המפוצץ גם הוא בישראלים).וכל זה לעומת מערכת החינוך הישראלית, שבכל שנה חוטפת על הראש במדדי ה-oecd.דווקא משום כך, היכולת של מערכת החינוך לקחת מורים היישר לחממות הסטארטאפים, להסתכל להם בלבן של העיניים, לצפות בתפיסת העולם, ללמוד משיחות אישיות עם מנכל"י החברות המצליחות על 'האני המאמין' שלהם, היא היא ההתחלה המבורכת בדרך לשינוי המיוחל. 4 עקרונות שעולם החינוך יכול לאמץ מההייטקקבלו אם כן, את ארבעת העקרונות שלעניות דעתי, מוטב למערכת החינוך הישראלית לאמץ מתפיסות העולם של חברות ההייטק המצליחות במשק.1. ביטחון פסיכולוגיהיכולת של מורים לעשות שגיאות וטעויות בתוך צוות המורים מבלי להרגיש נבוכים או להיבעט בדרך החוצה. כל מורה יוכל לספר לכם כמה הוא באמת מרגיש בטוח במקום העבודה שלו וכמה גיבוי הוא מקבל בזמן אמת מההנהלה. חברות ההייטק הגדולות מצאו שעובדים שמרגישים מוגנים במקום העבודה שלהם מצליחים להוציא מעצמם יותר. 2. הסתכלות אל המורה כיחידה אחתכמה פעמים קרה לי שסיימתי שיעור מתיש ובמקום לקבל כמה רגעים של שקט בחדר המורים בכדי לאסוף את עצמי מחדש נאלצתי לנדוד למקום אחר מאחר שכל מיני אנשים לא קשורים נכנסו לחדר המורים ועשו בו כבשלהם. ביקור בכל מרחבי העבודה של חברות הסטארטאפ יבהיר לכם שהיכולת של העובד להתבודד עם עצמו במקום שקט ונוח הינה ערך עליון וחשוב מאין כמוהו. מגרשי כדורסל, חדרי כושר, מיטות, ספות ופופים, הכול בכדי לתת לעובד את התחושה שהוא יכול לעצור הכול ולארגן את משאביו המנטלים מחדש. אז חדרי כושר ככל הנראה לא יהיו בעשור הנוכחי לרשות המורים, אבל בואו נתחיל מכך שנתייחס לחדר המורים כאל שטח סטרילי נעים ומזמין. כדאי שיהיה נקי, רצוי עם כיסאות נוחים ואפשר גם להגדיל ראש ולתלות בתוכו תמונות מרגיעות, מדפי ספרים ועוד אלמנטים שיעזרו ליכולת ההתאוששות וההתארגנות של המורים שחוזרים משיעור אחד בדרך לשיעור אחר.3. משמעותהאם המורים שאתם מכירים קמים בבוקר עם חיוך על השפתיים ומרגישים שהם נבחרו לעבודה המדהימה והחשובה ביותר בועלם? ככל הנראה לא כולם.חלק התרגלו וחלק בטוחים שהתלוש קטן מידי וחלק לא מבינים מדוע הם לא זוכים להערכה מספקת מצד הסביבה. מנהל בית ספר שיודע להעניק את מנת ההשראה השבועית למוריו, על מנת לדאוג שאבק וחלודת השליחות החינוכית שלהם יעלם, יקבל צוות שיפיק מעצמו הרבה יותר מצוות טכנוקרטי שהולך כי כולם הולכים. אנחנו מוקפים במאות סיפורי שליחות מדהימים על מורים ותלמידים, צריך פשוט לפקוח עינים, להושיט ידיים ולהתחיל ולתפוס אותם. 4. אמונה בגדלות האנושית של המורה'אנחנו כמו משפחה' הינה אחת מהקלישאות האהובות על המנהלים. רק שאם אין להם כיסוי וההתנהגות היומיומית כלפי המורים הינה קרה ומנותקת, מוביל המשפט הזה לניכור רב ולמיאוס במקום העבודה. כמו כל אדם, כך גם המורים אוהבים להרגיש שהם מיוחדים. אינדבדואלים שמהווים מערכת שעומדת בפני עצמה ומתחברת לעוד מאות אלפי אינדבדואלים נוספים. זכירת ימי הולדת, דאגה לצרכים הפיזיים הפשוטים של המורים (מדהים כמה שמחסור בחלב או בקפה עלול להשפיע על מצב רוחו של המורה). ערוץ מתמיד למצוקותיו כמו גם לרעיונותיו ולתפיסתו החינוכית, יש בהם בכדי להטמיע במורה את ההרגשה ההכרחית להצמחת רעיונות גדולים ולמימוש יכולת ההוראה של המורה. המסר צריך להיות: "אנחנו איתך כי אנחנו מאמינים בך."אז גם אם עדיין לא ייפלו לנו על הראש גביעי יוגורט עם פצפוצי שוקולד כשנפתח את מקרר חדר המורים, אין ספק שהטמעת העקרונות האסטרטגיים של תעשיית ההייטק הישראלי שנחצבו בכור השנים, יוכלו להתחיל ולהצביע על כך שמערכת החינוך הישראלית צועדת לעבר הכיוון הנכון. מה דעתכם?

לכולנו יש את התלמידים האלה בכיתה: התלמידה שתמיד מסיימת כל משימה ראשונה; התלמיד שנראה משועמם להחריד בשיעורים אבל כשפונים אליו הוא יודע להסביר הכל בלי בעיה; התלמידה ששואלת שאלות מורכבות במיוחד או שאלות שגורמות לך להגיד "אני אגיע לדבר על זה בהמשך"; התלמיד שתמיד יש לו ציונים מעולים; התלמידה שכל התלמידים פונים אליה לקבלת סיוע בתחום התוכן.תלמידים כאלו הם לכאורה חלומו של כל מורה – הם בדרך כלל מצליחים וכמעט שאינם דורשים דבר מהמורה לשם כך. אבל למעשה, כפי שכתב כבר יובל נבו בכתבה כמה מחשבות על מצויינות – התלמידים המצויינים בכיתה יתקשו למצות עצמם בלי תמיכת המורה: "חלקם יתרגלו לעצלנות, לא ילמדו איך לעמוד באתגר ולעבוד קשה. אחרים עלולים לסבול מקשיים חברתיים ורגשיים הקשורים להצטיינות. יהיו כאלה שלא יכירו את האפשרויות שיש להם לאור כשרונם. יהיו כאלה שיחוו את בית הספר כשעמום איום ומתמשך, שידכא את הסקרנות והרצון שלהם ללמוד. קשה מאוד לתלמידים מצטיינים להצליח בלי טיפוח..."אז איך אפשר לקדם את התלמידים המצויינים בכיתה? לאתגר, לעניין אותם ולתמוך בהם באופן לו הם זקוקים, מבלי לאבד את כל הכיתה בדרך ובמשאבים מוגבלים?במאמר זה נציג טכניקה שפיתחו חוקרי חינוך למצויינות ואותה כל מורה, בכל תחום תוכן, יכול/ה לאמץ על מנת לאתגר את התלמידים המצויינים שלו/ה – למידה קומפקטית. נעים להכיר - למידה קומפקטיתהלמידה בכיתה מסורתית מכוונת לתלמידים הממוצעים, אך התלמידים המצויינים והמהירים יכולים ללמוד את אותו החומר באופן מהיר ועצמאי יותר, באמצעות פחות תרגול. כך, אם התלמידים הממוצעים צריכים לשמוע את הרעיון בכיתה לפחות פעם אחת, ולעיתים יותר מזה, ואז לתרגל את הרעיון בצורות שונות שוב ושוב, ההנחה היא שהתלמידים המצויינים יכולים ללמוד את הנושא בעזרת פחות הסברים או באמצעות חקירה עצמאית ולאחר מכן זקוקים לתרגול מועט בלבד על מנת להגיע להתמחות גבוהה בנושא. לאחר שלב זה התלמידים המצויינים יכולים להמשיך לנושא הבא או ליהנות מהעשרה בנושא. כלומר, בלמידה קומפקטית נבקש לכווץ את תהליך הלמידה הקלאסי על מנת להתאימו לתלמידים המצויינים, ולאחר מכן נציע לתלמידים פעילויות העשרה.לדוגמה, כאשר הכיתה לומדת לפתור משוואות בשני נעלמים בשיעור מתמטיקה, המורה ככל הנראה תסביר את הרעיון הבסיסי של פתרון משוואות עם שני נעלמים ואז התלמידים יקבלו סט של תרגילים שעליהם לפתור כתרגול. לאחר תרגול ראשוני ואישי זה, המורה תסביר את הרעיון הבסיסי שוב, בהתבסס על התרגילים שהתלמידים תרגלו. או אז, התלמידים יקבלו סט נוסף של תרגילים לתרגול, הפעם תרגילים מורכבים יותר. לעומת זאת, בתהליך של למידה קומפקטית, התלמידים המצויינים בכיתה ילמדו פעם אחת את הרעיון הבסיסי, יתרגלו אותו מעט ואז יוכלו להמשיך לפתרון משוואות מורכבות יותר או יבצעו פעילות העשרה בנושא. לעיתים לוקח זמן עד שמגלים כיצד מכווצים את הלמידה בדיוק למידותיו של התלמיד. בינתיים זה עלול להרגיש כך.איך עושים את זה? 6 שלבים בדרך ללמידה קומפקטית1. אתרו את התלמידים המתאימים ללמידה קומפקטיתלשם איתור התלמידים המתאימים ללמידה קומפקטית ניתן להבחין בשתי אסכולות – אסכולת בחירת המורה ואסכולת ההצעה הפתוחה:אסכולת בחירת המורה - על המורה לבחור את התלמידים הרלוונטיים ללמידה קומפקטית. לפי גישה זו התלמידים המתאימים ללמידה קומפקטית הם בדרך כלל התלמידים שנמצאים באופן תדיר בראש הכיתה, הציונים שלהם כמעט תמיד גבוהים במיוחד, הם משתעממים בדרך כלל בשיעור, מסיימים מטלות במהירות ויש למורה תחושה שהם יוכלו ליהנות ולהצליח יותר מאתגר גבוה יותר.אסכולת ההצעה הפתוחה - התלמידים המתאימים ללמידה קומפקטית הם התלמידים שמעוניינים בלמידה מהירה ומאתגרת יותר ומראים מסוגלות לאורך זמן בשיטת למידה זו ו/או תלמידים המגיעים עם ידע קיים נרחב בנושא הספציפי שיילמד. לפי גישה זו יש לקיים שיחה עם כל תלמידי הכיתה, להציג את הגישה ולהסביר ששיטת הלמידה הזו הינה מאתגרת יותר אך תאפשר גם יותר התקדמות. לאחר הסבר זה יש לאפשר לכל תלמיד/ה שמעוניין/ת להתנסות בלמידה קומפקטית ללמוד נושא אחד באופן זה ולבדוק האם השיטה מתאימה לו/ה. בשיטה זו, במידה וישנם תלמידים שלדעתך יכולים להתאים ללמידה קומפקטית אך לא הציעו עצמם, כדאי לברר עמם מדוע ולהציע להם באופן אקטיבי להתנסות בלמידה זו.לא משנה באיזו אסכולה תבחרו, ישנן שתי קבוצות תלמידים נוספות שכדאי להציע להן למידה קומפקטית בשיחה אישית גם אם הם אינם עונים על הקריטריונים שלעיל – התלמידים הפרפקציוניסטים והתלמידים המשועממים במיוחד:התלמידים הפרפקציוניסטים לא יראו סימני שעמום בכיתה ואף יבצעו את התרגולים בזמן הממוצע הכיתתי. הדבר קורה כיוון שהם משקיעים זמן ניכר בפקפוק בכך שהבינו את הרעיון ובודקים עצמם שוב ושוב. לתלמידים כאלה ניתן להציע לנסות לעבור ללמידה קומפקטית בהדרגתיות, על מנת לוודא שאכן אין צורך בחזרות ובבדיקות (שימו לב שלעיתים הבדיקות והחזרות כן חיוניות ורצוי שלא להאיץ את למידת התלמיד/ה).התלמידים המשועממים במיוחד הם תלמידים שהשעמום והתסכול מאופן הלמידה האיטי (עבורם) מוביל לפגיעה בהישגיהם. לכן הם אינם בקיאים בחומר ואינם בעלי ציונים גבוהים. לעיתים הם בעלי הפרעות קשב וריכוז. כדאי להציע לתלמידים אלה להתנסות בלמידה קומפקטית גם אם הישגיהם לא מעולים.בכל מקרה, כאשר אתם שוקלים האם תלמיד/ה מתאים/ה ללמידה קומפקטית, חשוב לשים לב לתחושת הבטן הן של המורה והן של התלמיד/ה, לשוחח באופן פתוח על הדברים ולנסות להבין מה עדיף לתלמיד/ה. לגבי כל תלמיד/ה שהחל/ה ללמוד בלמידה קומפקטית, חשוב לאפשר להתנסות פעם או פעמיים בלמידה קומפקטית של נושא ואז לבחון האם אכן דרך למידה זו מתאימה לתלמיד/ה. חשוב למנוע שיפוטיות ולהסביר שדרך למידה זו אינה טובה יותר מהדרך הרגילה אלא פשוט אחרת וכעת אתם בודקים יחד למי היא יותר מתאימה.2. בדקו מה התלמיד/ה כבר יודע/ת ומה עליו/ה ללמוד בתחילתו של כל נושא רשמו מה כל התלמידים צריכים ללמוד בתחום זה. לאחר מכן בדקו מה כל תלמיד/ה שאתם מייעדים ללמידה קומפקטית כבר יודע/ת. ניתן לבחון את ידע התלמידים באמצעות חידון, בוחן, משימה בוחנת ידע או בקשה מהתלמידים לכתוב חיבור בנושא. הבהירו מראש לתלמידים שהם לא אמורים לדעת את הנושא, לשם מניעת תסכול. לעיתים קרובות התלמידים המצויינים מגיעים עם ידע מוקדם בתחום. ידע מוקדם זה יוכל לסייע לכם באלימינציה של חומר למידה, כמו גם בתכנון דרכי למידה קבוצתיות של למידה קומפקטית.https://www.youtube.com/watch?v=P2wsJ95Okdkדוגמה ללמידה קומפקטית - שימו לב שהמורה בוחנת את הידע המוקדם של כל התלמידים ומבהירה מראש שהם אינם אמורים לדעת את המידע. כדאי גם לצפות באופן בו התלמידים מתקשרים זה עם זה בזמן הלמידה הקומפקטית.3. אתרו מה ניתן לצמצם מה"למידה הרגילה" אם התלמידים מגיעים עם ידע מוקדם, אין סיבה להתעכב על הדברים שידועים כבר, ואם הם תופסים מהר במיוחד, אין טעם לתרגל את הרעיון לאורך 30 תרגילים. ברגע שאתם יודעים מה התלמידים אמורים ללמוד וכיצד, ומה כל אחד ואחת מהם כבר יודע/ת, תוכלו לצמצם ולהקטין את תוכנית הלמידה באופן המתאים לכל תלמיד/ה. בסיומו של שלב זה אתם אמורים להחזיק באמתחתכם את החומר המצומצם שהתלמידים אמורים ללמוד.4. תכננו את אופן למידת החומר המצומצםכאן מפתחי השיטה מציעים כמה דרכים, אך כמובן שהשמיים הם הגבול בדרכי הלמידה האפשריות וכל מורה יודע/ת הכי טוב להתאים את דרך הלמידה לתלמידים הייחודיים.הדרך המסורתית – המורה מלמד/ת את החומר באופן מקוצר ומהיר (למשל בזמן שתלמידים אחרים מתרגלים את הנושא הקודם) והתלמידים ממשיכים לתרגל בעצמם.למידה עצמאית – תלמידים מצויינים בדרך כלל מסוגלים ללמוד היטב באופן עצמאי, אך גם במידה והם מתקשים בכך - חשוב שיתרגלו מיומנות חשובה זה. לכן, ניתן להפנות אותם למקור מידע (סרטון YouTube, ספר המסביר את הרעיון, אתר וכן הלאה) או פשוט לבקש מהם ללמוד את התחום בעצמם מבלי לתת להם מקור. אפשר גם ליצור עבורם חידות שיגרמו להם להבין בעצמם את הרעיון שהם אמורים ללמוד.למידה קבוצתית – למידה של תלמידים בקבוצות מסייעת לפיתוח היכולות החברתיות של התלמידים ומאפשרת העמקה בידע תוך אלימינציה של טעויות נפוצות. כך למשל, הקבוצה יכולה ללמוד יחד במסע חקירה משותף, או שבכל שיעור אחד התלמידים יוכל ללמד את עמיתיו לקבוצה נושא אחר (אותו הוא למד בעצמו ו/או הגיע עם ידע קודם לגביו). 5. בחרו דרך הערכה שתאפשר לכם לדעת שהתלמידים הגיעו להתמחות בחומרחשוב לוודא שהתלמידים אכן הגיעו להתמחות בחומר. דרכי ההערכה יכולות להיות מגוונות כמובן וכך להתאים להעדפות המורה (עבודה, בוחן, מבחן, פרויקט, משימה, דגם וכן הלאה...). חשוב ביותר שדרך ההערכה תהיה זמינה לתלמיד/ה מיד לאחר שהגיע/ה לתחושת התמחות בחומר ולא רק כאשר כל הכיתה מסיימת את הלמידה. זאת ועוד, ניתן לאפשר לתלמידים לשלב את דרך ההערכה עם פעילות העשרה, למשל בעזרת יישום הרעיון בפרויקט.במידה והתלמיד/ה אכן יודע/ת את החומר ברמה של 90% ומעלה ניתן להתקדם לשלב 6. במידה ולא, יש לנתח את תהליך הלמידה הקומפקטית בעצמך וכן יחד עם התלמיד/ה, להבין איפה הייתה הבעיה ולבחון האם למידה קומפקטית מתאימה לתלמיד/ה.6. אפשרו פעילות או למידת העשרהעל מנת שהתלמידים ילמדו היטב בלמידה קומפקטית חשוב שהם יהיו בעלי מוטיבציה גבוהה ללמידה. למידת העשרה ופעילויות העשרה נועדו הן על מנת לעורר את המוטיבציה של התלמידים והן כדי לקדם אותם ולמצות את הפוטנציאל הגבוה שלהם. לאחר שהתלמידים הגיעו להתמחות בנושא, אפשרו להם להיפגש עם מומחים בתחום וללמוד מהם (למשל באמצעות מיזם לראות עולם), עודדו אותם ללמוד תכנים מורכבים יותר באותו הנושא, תנו להם שאלות או פרויקטים בהם יוכלו ליישם את הידע שלמדו בבעיות מהעולם האמיתי וכך הדגימו להם כיצד המידע שלמדו יוכל לקדם אותם בעתיד. בפעילויות ההעשרה ובלמידת ההעשרה השמיים הם הגבול מבחינת המגוון וההעמקה. השתמשו במגוון זה ככל האפשר שכן חשוב לאפשר בחירה מרובה לתלמיד/ה, על מנת להפוך את ההעשרה בפרט והלמידה בכלל למעניינת ומהנה ככל האפשר.   שלב ההעשרה חייב להיות מהנה ולהסעיר את מוחות התלמידים3 טיפים אחרונים בדרך לקומפקטיזציה1. מינעו תיוג – כאשר מציעים לתלמידים למידה קומפקטית, חשוב לשים לב שלא יווצר תיוג בתוך הכיתה. הפרדה של התלמידים לתלמידים "טובים"ותלמידים "פחות טובים"באופן קבוע עלולה ליצור דפוס חשיבה מקובע הן אצל המצויינים ("אני חכם ולכן אני לא צריך ללמוד ולעבוד קשה") והן אצל התלמידים האחרים ("אני לא מצויין ולעולם לא אהיה ולכן אין טעם שאלמד ואעבוד קשה") וכך לעכב אותם בהמשך. לכן, חשוב ליצור ניוד בין דרכי הלמידה, כך שאם למשל אתם מבחינים שתלמיד מתקשה בלמידה קומפקטית בנושא מסוים – הוא יוכל לחזור ללמידה בכיתה ואם תלמידה שמתפקדת בדרך כלל ברמה רגילה מגלה מהירות והצלחה מיוחדת בנושא, היא תוכל לעבור במהירות ללמוד בלמידה קומפקטית של אותו הנושא (ואף בנושאים הבאים). דרך נוספת למנוע תיוג היא לבצע בדיקת ידע מקדים לכל הכיתה בכל תחילת נושא ועל פי תוצאות הבדיקה להציע לתלמידים שהנם בעלי ידע מוקדם מסוים בחומר ללמוד באופן קומפקטי. נוהל זה חשוב בקרב כל התלמידים, אך ככל שהתלמידים צעירים יותר כך חשיבותו עולה.2. תעדו – חשוב לתעד את כל תהליכי הקומפקטיזציה, תוך דגש על תיעוד של כל שלב בנפרד. תיעוד זה יסייע לכם לדעת כיצד כל שלב הצליח עם אילו תלמידים. כך מצד אחד תשפרו את הקומפקטיזציה ואת התאמתה לתלמידים הייחודיים וגם תקלו על עבודתכם בפעם הבאה בה תלמדו נושא זה.  3. התחילו בקטן – התחילו את העבודה עם למידה קומפקטית בהוראת נושא אחד מצומצם בו יש לכם חומר וניסיון רב. התחילו את התהליך עם מספר תלמידים מצומצם. משם המשיכו להתפתח ולהתנסות. לקריאה נוספת, עצות מועילות ודרכים נוספות בהן ניתן לבצע קומפקטיזציה של הלמידה, ניתן להיעזר במצגת המעולה שפיתחו באוניברסיטת ייל בשיתוף המרכז הלאומי לחקר הוראת המחוננים בארצות הברית בקישור זה. מבצעים כבר למידה קומפקטית בכיתה? פועלים בדרכים אחרות על מנת לאתגר ולקדם תלמידים מצויינים – ספרו לנו בתגובות או שלחו כתבה בנושא להגיע זמן חינוך. 

מכירים את הרגע הזה שבו אתם נכנסים לכיתה רועשת ומכריזים בפני התלמידים שאתם רוצים לספר סיפור? לפתע, נהיה שקט, התלמידים יושבים מרותקים, פיותיהם פעורים ועיניהם מתבוננות.רציתי לספר לכם על רגע קסום בדיוק כזה שקרה לי בתחילת דרכי כמורה:שעה אחרונה אחרי יום עמוס, מלא וארוך. אני עייפה וכבר רוצה שהיום יסתיים. גם הילדים היו שמחים לוותר על השיעור, הם מתרוצצים בכיתה ונראה שהם אפילו לא שמים לב לנוכחותי. בכל זאת – עלינו להעביר יחד שיעור תורה, וגם אם ממש לא מתחשק, נלמד כעת על גירוש הגר (בראשית כ"א).אני מנסה להתחיל את השיעור וזה לא עובד. אט אט אני מתחילה להרגיש חוסר אונים מול השובבים הקטנים. מה עושים?לרגע קפאתי, ניסיתי לחשוב איך ממשיכים מכאן, איך להציל את מערך השיעור שתכננתי, ואז עלה בי רעיון: במקום לדבר על שרה והגר, החלטתי לספר סיפור אחר על קנאה – סיפור עלי ועל אחותי דניאל ועל הפעם ההיא שממש קינאתי בה כשהיא חגגה יום הולדת וקיבלה מלא מתנות שוות.להפתעתי הרבה, לאט לאט השתרר שקט בכיתה. הקטנטנים, שעד לפני רגע פטפטו אחד עם השנייה וחלקם עוד הסתובבו בכיתה, הסבו אליי את מבטם והקשיבו לי בתשומת לב גדולה. הם התעניינו, שאלו שאלות ובקשו לספר על הפעמים שבהן הם קנאו באחרים.מכאן, יכולנו להתחבר לסיפור המקראי ולנסות להיכנס לדמותה של שרה – להבין על מה כעסה, במה היא קינאה ומדוע פעלה כשם שפעלה. מתוך אותו המקום הצלחנו גם להביע דעה על התנהלותה של שרה.  למה בעצם זה קורה? מה יש בסיפור שמושך את התלמידים כל כך?מאז ומעולם בני האדם אהבו לשמוע ולספר סיפורים, בין אם במערות, מסביב למדורה או בעיר בבית הקפה – סיפור הוא דרך תקשורת שטבועה בבני האדם. בני אדם נהנים מסיפורים ומתמסרים להם בכל גיל. המוח שלנו מיומן לחשוב ולהבין במונחי סיפור: התחלה, אמצע וסוף, ולכן גם כולנו מספרים סיפורים כל הזמן. כך, הסיפורים מלמדים אותנו על החיים, על עצמנו ועל אחרים. הם מגדירים, מעצבים והופכים אותנו למי שאנחנו.  כמו לכולנו, לילדים יש אהבה מולדת לסיפורים, כפי שכל מורה חווה במהלך שנותיו מרגעי הקסם שתיארתי לעיל. מתוך כך, קל להבין שלא בכדי הסיפור הוא הצורה העתיקה ביותר של ההוראה. מאז ומתמיד בקרב בני האדם סיפורים היוו דרך לספק תשובות לשאלות הרות גורל – כדוגמת סיפור בריאת העולם, וגם לימדו את הציבור הרחב כיצד יש לנהוג – כך למשל בסיפור מתן תורה ועשרת הדיברות.אך למרות היות הסיפורים טכניקת הוראה נפוצה כל כך, רק בשנים האחרונות החלו חוקרי חינוך ופסיכולוגיים לנסות להבין מדוע סיפורים מהווים מתודת הוראה ולמידה יעילה כל כך.מה קורה במוח כאשר אנו מקשיבים לסיפור?אז מה הופך את סיפור הסיפורים לדרך הוראה כה יעילה?עד כה חוקרים מצאו סיבות רבות שבגללן סיפורים וסיפור סיפורים (storytelling) הם כל כך יעילים ללמידה:מוטיבציה - סיפור סיפורים הוא גורם שמעודד, יוצר מוטיבציה ומניע את התלמידים ללמידה.ארגון מידע - סיפורים מסייעים לתלמידים לזכור ולארגן את המידע הנכלל בסיפור על ידי יצירת הקשרים חדשים למבנים הקיימים ברשת האסוציאטיבית של התלמיד, בתהליך שנקרא צימוד נוירונאלי  (Neural coupling).סיפורים נכנסים לנו ישר ללב – הסיפור מעורר רגשית הן את השומע והן את המספר. הוא יוצר הזדהות וחיבור הרגשי. העירור הרגשי מחזק את הלמידה שכן נוירוטרנסמיטרים המופרשים כתוצאה מהעירור הרגשי מסייעים לחיזוק הזיכרון הספציפי ומזרזים את יצירתם של קשרים חדשים במוח. כל זה קורה באופן די אוטומטי, עם מעט מאוד מאמץ מצדם של המאזינים.דרך נוספת בה סיפורים משפרים את הלמידה, הינה תחושת המעורבות והחוללות שלנו בעת שמיעת הסיפור והרצון להשפיע על מהלכו. מתברר שבזמן שמיעת הסיפור, ככל שהשומע מרגיש יותר מחובר לדמויות, מופעל רגשית וחש שהוא יכול להשפיע על הסיטואציה הסיפורית, כך יותר מרכזים מוחיים מופעלים. חלק מהמרכזים החשובים ביותר ללמידה שמופעלים בתהליך זה הנם חלקים מוחיים המדמים פעולה בעולם האמיתי. כך למשל, כאשר תלמיד שומע את סיפור המצאתו של חוק הציפה - חוק ארכימדס, המובא בסרטון הבא, הוא יכול להזדהות עם ארכימדס ועם הצורך שלו לענות לדרישת המלך, עם החשש שלו מפני אי עמידה במשימה, ואף לדמיין את עצמו נכנס לאמבטיה ואת המים עולים על גדותיהם. הרגע הזה, בו התלמיד מדמיין עצמו נכנס לאמבטיה, גורם לכך שהסיכוי שהוא יזכור את חוק ארכימדס יהיה גבוה הרבה יותר ממצב בו היה לומד את החוק "על יבש". את האפקט המתואר לעיל ניתן להגביר באמצעות מתן תחושה של שליטה והשפעה של השומע על הסיפור. כך נוצרת למידה אינטראקטיבית. כך למשל, בזכות המדיה הדיגיטלית, ישנן כיום תבניות סיפוריות המאפשרות ללומדים להשפיע על מהלך הסיפור, כדוגמת וידיאו מסתעף, ובכך הן מערבות את התלמידים ביכולת לפתור בעיות ולקבל החלטות. דוגמאות נוספות לסיפורים שמעודדים למידה אינטראקטיבית הם סיפורים הכוללים משחק (כמו המשחק הזה המלמד אילו שירותים המיסים שלנו מקנים לאזרחים), משימה (כמו המשימה המתלווה לסיפור בסרטון זה המלמד גידול מעריכי) או חידה (כמו בסרטון זה המלמד את סיפור חייו של דמות היסטורית חשובה בתחום הקולנוע) שמפעילים את הלומד בזמן הסיפור. כמובן שתמיד תוכלו גם להעביר את הכדור אל התלמידים ולבקש מהם לספר סיפורים המעבירים את המידע הנלמד – מתודה נוספת שתעורר בהם למידה איכותית.אם השתכנעתם שסיפורים הם חלק חשוב מהלמידה בשיעור, אתם בטח שואלים את עצמכם איך מיישמים את המתודה הזו בכיתה. על מנת ליישם זאת בהצלחה, עליכם לענות על 4 שאלות בלבד:4 שאלות שחשוב לשאול בעת בניית שיעור המבוסס על סיפור סיפוריםהאם סיפור הוא הדרך הטובה ביותר ללמוד על נושא זה? אם כן, למה?איזה סוג של סיפור מתאים בצורה הטובה ביותר לצורכי הלמידה של התלמידים ומטרותיהם?מהו הרעיון המרכזי שאנחנו רוצים שהסיפור יעביר?אילו תוצאות אני רוצה להשיג באמצעות הסיפור?לאחר שאילת השאלות הללו, תוכלו לבחור סיפור המתאים להעברת הרעיון המרכזי בשיעור שלכם. הבסיס לבנייה של שיעור טוב המבוסס על סיפור, בדומה לכתיבת סיפור טוב, הוא לעניין ולרגש את קהל היעד שלנו.את הסיפורים תוכלו להכין לשיעור בצורה נוחה ויעילה באמצעות הכלים הדיגיטליים הבאים: Playbuzz, H5P, Kizoa.אסיים עם האמירה של הפילוסוף ג'יימס סטפן: "הראש לא שומע כלום, עד שהלב לא מקשיב. הלב יודע היום מה שהראש יבין מחר".     מקורות:Meetup סנכרוני, הסיפור שאינו נגמר - סטוריטלינג בעידן הדיגיטלי בהנחיית גידי יהושע.Learning through storytellingAlterio, M., & McDrury, J. (2003). Learning through storytelling in higher education: Using reflection and experience to improve learning. Routledge.‏Hamilton, M., & Weiss, M. (2005). Children tell stories: Teaching and using storytelling in the classroom. Richard C Owen Pub

כמה שעות את/ה עובד/ת בשבוע? וכמה שעות מתוכן את/ה מבלה בכיתה בהוראה נטו? האם יפתיע אותך לשמוע שישנן מדינות בהן מורה שעובדת במשרה מלאה מבלה בערך מחצית ממספר שעות זה בכיתה?11 שעות שבועיות בכיתה! זהו. זה הזמן הממוצע שמורה במשרה מלאה מבלה בכיתה  בשבוע ביפן. בשאר השעות, המורה מתכננת שיעורים, בודקת עבודות ומבחנים, לומדת מעמיתים באמצעות קהילות מורים לומדות, מסייעת לתלמידים באופן פרטני, מקיימת מפגשים עם תלמידים והורים, לומדת ומפתחת בעצמה או בהשתלמויות וכן הלאה...נשמע כמו חלום?אז זהו, שזה קורה, ואפילו לא כל כך נדיר במדינות ה-OECD, כך סיפר בכנס פיז"ה למדריכי משרד החינוך פרופ' אנדריאס שלייכר, האחראי על החינוך ב-OECD. התמונה שתיאר שלייכר עולה מדו"חות הארגון שהוא עומד בראשו (כמו למשל בדו"ח זה).יותר שעות עבודה אבל פחות שעות בכיתה - המודל היפניהמורים היפנים עובדים יותר שעות מהמורים בישראל, אך בניגוד למורים בישראל, הם מבלים רק 32% מזמן העבודה שלהם בהוראה בכיתה. בישראל לעומת זאת, המורה הממוצעת מלמדת בכיתה 68% מזמן העבודה שלה, למעלה מכפליים מהמורים היפנים, זאת על פי דו"ח בנושא של ה-OECD.הפחתת זמן ההוראה בכיתה ביחס לזמן העבודה של המורה אינה מתרחשת ביפן בלבד - מדינות מובילות בחינוך ובחדשנות בחינוך בכל רחבי העולם מפחיתות את זמן ההוראה בפועל של המורים. הן עושות זאת מתוך ההבנה שהוראה איכותית דורשת זמן הכנה ועבודה רבה גם מחוץ לכיתה. כך, בקוריאה המורים מלמדים בכיתה 37% מזמן עבודתם, בגרמניה 43%, בהולנד 45% ובפולין ואסטוניה, ארצות בהן מערכת החינוך נמצאת בהתקדמות מטאורית בשנים האחרונות, המורים מלמדים רק 37% ו-40% מזמן עבודתם, בהתאמה.המדינות המובילות בחינוך בעולם כבר הבינו - זה לא מקצועי ללמד כל כך הרבה שעות בכיתהכאשר מורה נדרשת להכין וללמד עשרות שיעורים בשבוע, להיכנס לכיתות רבות ולפגוש מאות (!) תלמידים, היא תתקשה מאוד להספיק להפוך למורה מקצועית ואיכותית, ובטח שלא ללמד באופן קליני המותאם לתלמיד הייחודי ולצרכיו.המורים במדינות המובילות בחינוך משתתפים בהשתלמויות רבות ומתפתחים גם בתוך קהילות מקצועיות לומדות – הן בתוך בית הספר עם עמיתיהם המורים לתחומים אחרים והן בקהילות דיסציפלינריות; הם בונים שיעורים ומנתחים אותם, לפני הכניסה לכיתה באמצעות LESSON STUDY או לאחר השיעור, באמצעות צפייה בשיעור מצולם ולמידה ממנו. מעבר לכך, במהלך שעות העבודה שלהם, המורים בודקים עבודות ומבחנים, נפגשים עם תלמידים בשעות קבלה רשמיות ומלווים אותם בהתקדמותם באופן אישי, בונים עבורם תוכניות למידה אישיות, מתפתחים, לומדים בעצמם ועוד...מורים בכל העולם מצלמים עצמם מלמדים ומנתחים את השיעורים שהעבירו – כדי לבצע זאת יש צורך בזמן עבודה מחוץ לכיתהכך למשל, במשלחת מורים להולנד שבה לקחתי חלק מטעם מגזין הגיע זמן חינוך וקרן טראמפ, למדנו כי המורים בהולנד נפגשים למפגשים שבועיים כקהילה מקצועית לומדת בכל יום שישי. בנוסף לכך, בבית הספר החדשני קרטסיוס באמסטרדם, בו ביקרנו במסגרת המשלחת, המורים נפגשים בכל יום שלישי בצהריים לשלוש שעות של תכנון וחשיבה חינוכית ומקצועית, בזמן שהתלמידים לומדים קורסי בחירה. דוגמה אחרת היא קרובת משפחתי שהינה מורה למתמטיקה בטקסס, שבמסגרת שעות עבודתה מוגדרות לה 90 דקות בלו"ז בכל יום המוקדשות להתפתחות שלה, קשר אישי עם התלמידים ואדמיניסטרציה. בזמן זה היא נפגשת עם עמיתיה המורים, מטפלת במיילים, נפגשת עם הורים, עובדת על תכניות לימודים, מכינה דפים לשיעורים וכן הלאה.האחריות על איכות ההוראה אינה מוטלת על כתפי המורה בלבדבשנים האחרונות, עשרות דו"חות ומחקרים מצביעים על כך שאיכות ההוראה הינה הגורם המכריע ביותר בלמידת התלמיד. דו"ח של מקינזי למשל מטיל את כל כובד האחריות של הצלחת התלמיד על איכות המורים. אך האם באמת האחריות היחידה על איכות ההוראה מוטלת על כתפיו של המורה?לדעתי, על מנת שמורים יוכלו לעשות את עבודתם באופן איכותי, יש לאפשר להם את התנאים המתאימים להתפתחות – היקף משרה ושכר ראויים, שעות הכנה ועבודה מספקות מעבר לשעות ההוראה בכיתה בפועל, הזדמנויות פיתוח ולמידה ועוד.למרבה הצער והתסכול, לתחושתי, מערכת החינוך בישראל לא בנויה בצורה שמאפשרת ומעודדת את המורה לעשות כל זאת. מורים רבים עובדים מסביב לשעון, הרבה מעבר להיקף המשרה שלהם, על מנת להספיק לבדוק מבחנים, בחנים ועבודות, להתמודד עם אירועי משמעת, בירוקרטיה, למצוא רגע לתת יחס אישי לתלמידים וגם להכין שיעורים איכותיים. כך, בסקר ענק שנערך בשנת 2016 ובו השתתפו למעלה מ-1200 מורים, נמצא כי 78% מהמורים משקיעים למעלה מ-3 שעות עבודה מהבית בכל יום, מעבר לשעות העבודה שלהם. הגיע הזמן להתקדם, והתקדמות דורשת גם עבודת הכנה של המורה מחוץ לכיתההמערכת, כפי שהיא בנויה היום, מותאמת למורים שאינם מתאימים עצמם לתלמידים, מתפתחים ומפתחים את השיעורים שלהם, אלא למורים הנכנסים לכיתה עם אותם השיעורים הכתובים באותה המחברת מתוכה הם מלמדים מזה עשרים או שלושים שנים, כך שהם יכולים פשוט להיכנס לכיתה ולהתחיל ללמד, מבלי לשנות כמעט דבר. אבל האם אנו באמת רוצים שכך תתנהל ההוראה במאה ה-21?באופן אישי, לאחר שנים בהן עבדתי במשרה מלאה בהוראת מתמטיקה וחינוך כיתה, מזה שבע שנים אני מלמדת בין 10 ל-12 שעות שבועיות בלבד, אך עובדת מעל 40 שעות שבועיות. אני עובדת כמורה, מדריכת מורים, מנחת השתלמויות ועוד... הפחתת שעות העבודה בכיתה מאפשרת לי להפוך למורה טובה יותר, להתפתח, להתקדם, להיות קשובה לתלמידות ולתלמידים שלי ולהפרות את עבודת ההוראה שלי בהתפתחותי האישית. אך מעבר לזה – כיוון שההוראה בכיתה הינה תובענית, העובדה שאני מבלה רק כרבע משעות העבודה שלי בכיתה מאפשרת לי שלא להישחק מעבודת ההוראה.אני מאמינה שכיום על המערכת להשתנות ולאפשר למורים זמן עבודה משמעותי בבית הספר מעבר לשעות ההוראה בכיתה ומעבר לשעות ההוראה הפרטניות (שגם הן דורשות עבודת הכנה משמעותית). חלק מהזמן הזה צריך להיות מוקדש להתפתחות ולמידה בקהילות מורים מקצועיות, חלק אחר לפיתוח שיעורים ואסטרטגיות הוראה. צריך גם להשאיר מקום ייחודי להתמודדות עם מצבים אישיים שונים של התלמידים (אירועי משמעת ומשמעות, שיחות אישיות) ואולי אף לאפשר למורים זמן לפתח תוכניות לימודים אישיות עבור התלמידים.אז מה דעתכם על פורמט "עובדים יותר, מלמדים פחות"? אני חושבת שיש לשקול זאת ברצינות, לטובות התלמידות והתלמידים שלנו, לטובתנו המורים ולמען המקצועיות.