הגיע זמן חינוך

מחבר - Todd Finley, אתר אדיוטופיה.כיצד את/ה מלמד/ת רעיון או מיומנות, כאשר התלמידים בכיתה הנם בעלי יכולות מגוונות, ידע קודם שונה ותחומי עניין שונים? איך מגיעים לתלמידים החלשים ודואגים שהם לא נשארים מאחור? איך אפשר לצמצם את הפערים בין התלמידים מבלי לעכב את ההתקדמות של התלמידים המצויינים? וכיצד ניתן לעשות זאת בכיתה שבה למעלה מ-30 תלמידים, כאשר למורה יש זמן מוגבל מאוד לתכנן את השיעורים?השאלות הללו הן שאלות עמן כל מורה נאלץ/ת להתמודד, ואיתן אנסה להתמודד בכתבה זו.תשובה אחת (מתוך רבות) לשאלות הללו, בה אתמקד בכתבה זו, הינה הוראה דיפרנציאלית – הוראה המאפשרת לתלמידים בחירה בדרך הלמידה ודרך הצגת הידע. הוראה דיפרנציאלית הינה נושא שנכתב עליו לא פעם ולא פעמיים, אך בכתבה זו אנסה להציע דרך בה כל מורה יכול ליישם דרך הוראה זו. עם זאת, לפני שנתחיל, חשוב לי להבהיר שני דברים מרכזיים:הוראה דיפרנציאלית היא צורת הוראה שמטרתה לענות על צרכיהם של התלמידים השונים באמצעות הצעת מגוון אפשרויות לתלמידים השונים – בתוכן הלמידה, בתהליך הלמידה, באופן הערכת הידע שהתלמידים צברו כמו גם בבחירת השותפים ללמידה ובאווירת הלמידה.הוראה דיפרנציאלית היא לא אסופה של מתכוני הוראה שונים. מדובר בשינוי תהליך החשיבה על הוראה ולמידה, שינוי המתרחש על מנת להבטיח שכל תלמיד יחווה חוויות שהולמות את צרכיו בכיתה, זאת על פי קרול טומילסון – חוקרת ומרצה להוראה דיפרנציאלית.לכל תלמיד ותלמידה יש יכולות שונות, תחומי עניין שונים וידע קודם שונה כעת, כשאנו זוכרים שתי נקודות אלו, ניתן לצלול לטכניקות בהן תוכלו להשתמש על מנת להתאים את ההוראה שלכם לצרכים השונים של תלמידיכם, גם בכיתה עם טווח מיומנויות ויכולות רחב.1. התחילו לאטהמעבר הראשוני להוראה דיפרנציאלית או להוראה ממוקדת תלמיד יכול להיות מאוד מבלבל ואף לגרום לתלמידים להרגיש שלא בנוח. כך למשל, אני לעולם לא אשכח את התלמידה שנטלה קופסה שלמה של תרופה נגד צרבת מרוב כאבי בטן, ביום בו הצגתי לפני כיתתה את המעבר להוראה דיפרנציאלית...על מנת להרגיע את החרדה וחוסר הביטחון של התלמידים, הטמיעו את יכולת הבחירה של התלמידים באיטיות רבה. כך למשל, התחילו משיעור בו התלמידים צריכים לבחור משימה אחת מתוך שתיים או שלוש אפשרויות ולסיים אותה במהלך השיעור (אל תתנו לתלמידים יותר מ-3 אפשרויות לבחירה, זה רק יגרום לבלבול).2. אפשרו לתלמידים המצויינים לעבור ללמידה קומפקטיתכמורים, אנחנו לעיתים נתקלים בתלמידים שקל להם מאוד ללמוד את החומר והם עושים זאת בזריזות רבה. מתוך כך, בכיתה, תלמידים אלו לעיתים קרובות משתעממים או מפריעים. המעבר ללמידה קומפקטית (עליה אפשר ללמוד בכתבה זו) יכול להפוך את הלמידה למאתגרת ומעניינת עבור תלמידים אלו. הרעיון בלמידה קומפקטית הוא יצירת "קורס מקוצר"שעל התלמיד ללמוד, בו הוא יכול להיעזר במורה, להתקדם בעצמו בצורה של מחקר עצמאי או ללמוד באמצעות עבודה בפרויקט בקבוצה קטנה.3. ספקו לתלמידים אפשרויותקבלת בחירה יוצרת מוטיבציה ומעצימה את התלמידים. לכן אפשרו לתלמידים לבחור:האם ילמדו עם אחרים ובאיזה אופן – בלמידה אישית, בזוגות, בקבוצות קטנות או בהוראה פרונטאלית בקבוצה גדולה.את רמת הקושי של המשימה – אפשרו טווח של משימות בעלות רמות קושי ואתגר שונות. בעזרת עזרים כמו לוחות בחירה, או לוחות בחירה דיגיטליים תוכלו לספק לתלמידים שלכם הסבר מעמיק על כל משימה, שיהיה להם זמין באופן רציף ולא יהיה תלוי בהסבר פרונטאלי שלכם. כדאי גם לכלול בהסבר דוגמאות ורעיונות לביצוע.איזה תוכן הם ילמדו – למשל, בשיעורי אנגלית כל תלמיד יכול לקרוא מאמר באנגלית בנושא לבחירתו ולאחר מכן להציג אותו לכיתה. בשיעור היסטוריה כל תלמיד יכול לבחור אספקט של התקופה הנלמדת ולהציג אותו לשאר הכיתה; תלמיד אחד יבחר לחקור את האופנה של הבריטים, הערבים והיהודים בזמן המנדט, אחר יחקור את הנשקים בהם השתמשו ותלמידה אחרת תחקור את היחסים הדיפלומטיים בין העמים בארץ ישראל בתקופת המנדט. בהמשך, כל התלמידים יתכנסו וילמדו זה מזו.על אילו שאלות הם עונים – כאשר בוחן או מבחן מתחיל ב-"בחר שאלה אחת מתוך שתיים וענה עליה", התלמיד מתחיל את הבחינה בתחושה טובה הרבה יותר, של מסוגלות ומרחב תמרון.תחומים נרחבים בלמידה – בעזרת יצירת חוזה למידה ותוכנית למידה אישית עם כל תלמיד.4. דאגו שיהיה מרכיב של הערכה בכל שיעורככל שהמורה והתלמיד יודעים בדיוק גבוה יותר מהו מצבו של התלמיד, מה עוזר לו ללמוד ומה הוא רוצה ללמוד, כך ניתן להתאים יחד את ההוראה והלמידה אל התלמיד בצורה טובה יותר. לכן יש לבצע תהליכי הערכה ואבחון לעיתים תכופות ככל האפשר – רצוי בכל שיעור. מטרתה של הערכה זו אינה לקבוע ציון, אלא לכוון את הלמידה בשיעורים הבאים, כלומר – מדובר בהערכה מעצבת. תוכלו לבצע הערכה מעצבת זאת בעזרת מגוון דרכים:השתמשו בטכניקת "כרטיס כניסה"שמציעה מור דשן בכתבתה "חמש הדקות שמשנות שנת לימודים שלמה". מאות מורים דיווחו כי הטמיעו טכניקה זו בהצלחה רבה בכיתותיהם.הציעו לתלמידים ליצור מפות חשיבה שיציגו את הידע שלהם, כפי שמציעה רותי זוסמן בכתבתה "במקום סיכומים ארוכים: תנו להם לצייר או לשרבט במחשב". זוהי שיטה אינטואיטיבית אליה התלמידים מתחברים בשמחה, כפי שמעידים מורות ומורים רבים.בצעו בכיתה את טכניקת ה"שלוש דקות הפסקה"תוכלו גם להשתמש בשיטות מהפוסטר הבא: 5. אפשרו "פיגומים"לתלמידים שקשה להםתלמידים שמתקשים זקוקים לסיוע מיוחד על מנת להתקדם. חשוב שתתאימו את הלמידה עבורם בצורות שונות. כך, ניתן להציע להם טבלאות שמסכמות חומר מסובך בפשטות, ודרכים שונות לייצג את החומר. כדאי לאפשר להם דרכי למידה שונות – כך למשל תלמידים הלומדים מתמטיקה יוכלו ללמוד גם בעזרת "האתגר 5"ו"אקדמיית קהאן". 6. צרו תוכנית למידה אישית עבור כל תלמידתוכנית למידה אישית היא תוכנית המבוססת על תוכנית הלימודים ועל המטרות האישיות של התלמיד. תוכנית הלמידה האישית משרטטת את מצבו הנוכחי של התלמיד, את יכולותיו וצרכיו, את מטרותיו במהלך הלימודים ואת הדרכים באמצעותן ניתן להגיע אל המטרות. כך, המורה, התלמיד ולעיתים גם הורי התלמיד יכולים להעריך את התקדמותו של התלמיד בכל עת ביחס למטרות הרצויות ולהתאים את דרכי הלמידה וההוראה למצבו של התלמיד, לצרכיו וליכולותיו.הכתבה התפרסמה לראשונה באתר אדיוטופיה ואנו מודים לצוות אדיוטופיה ולמחברTodd Finley על האישור לפרסם את הדברים לקהל המורות והמורים בישראל.

מידי יום אני מגיע לעבודה ופוגש אותם. אנחנו נפגשים בשעות קבועות, לעיתים גם מעבר לשעות העבודה. אנחנו מנהלים שיחות אישיות ומקצועיות, אני מייעץ להם כיצד לפעול ואף נותן להם משימות שונות. לכולנו יש מטרה – רצון משותף להצליח ולהתקדם במהלך השנה עד לסופה, ושבזמן הזה יהיה לנו מעניין, מלמד, מאתגר, וכן – שנמצא גם קצת זמן חופשי לעשות שטויות.במהלך עבודתי, בחלק ניכר מהזמן אני עוסק בבניית הצוות – מסייע להם לפעול בשיתוף פעולה ומוודא שהם עוזרים זה לזה בעת הצורך. אומנם הצוות שלי גדול יחסית לצוותים אחרים שבני גילי מנהלים במקומות עבודה אחרים, אבל אני אוהב את האתגר שבניהול צוות גדול. למרות האתגר שבגודל הצוות, חשוב לי להוביל אותם כצוות, ובמקביל לקדם כל אחד ואחת מהם באופן אישי לעבר יכולות מקצועיות גבוהות יותר.מעבר לגודל הצוות, ישנו עוד הבדל קטן ביני לבין בני גילי המנהלים צוותים במקומות אחרים – בעוד שמטרתם היא בעיקר תפוקה ותוצאות, אני מכוון לתוצאות אלו, אך מעבר אליהן ומעל לכל, אני גם רואה את עצמי כמי שנדרש להנחיל לקבוצה הזו עולם שלם של ערכים וידע – לחנך. מורים הם למעשה מנהלי כיתהבמפגש חברים שהתרחש לאחרונה, סיפרתי על האתגרים עמם אני מתמודד ביום-יום בכיתה. חברי, שמנהלים צוותים קטנים משמעותית, סיפרו על האתגרים בפניהם הם עומדים ועל הדרכים שלהם להתמודד עמם. ככל שהשיחה שלנו הלכה והעמיקה, הבנתי שבעבודתנו כולנו עושים שימוש במיומנויות של ניהול, הכוללות: בניית תוכנית עבודה, ניהול דיונים, יצירת מוטיבציה בצוות והנעה לפעולה, העברת שיחות משוב, ניהול קונפליקטים, בקרה ניהולית, קבלת החלטות, ניהול שינויים, חניכה ועוד.אך למרות שכולנו חייבים להשתמש במיומנויות אלו בעבודתנו היום-יומית, בעוד שחברי זכו במהלך הכשרתם ללמוד ולקבל קורסים תיאורטיים בנושא ניהול ואף לעיתים להשתתף בהתנסויות פעילות ובסימולציות של כישורים אלו, על מנת להתנסות וללמוד אותן, תעודת ההוראה שלי לא כללה אף קורס שכזה.השינוי מתחיל בנואני קורא לכל מורה מחנך/ת לקום בבוקר מתוך תפיסה וראייה שהוא או היא מנהל/ת. כמנהל/ת עליו/ה לעצב את דרכו/ה הניהולית וללמוד לנהל את כיתתו/ה בצורה היעילה והטובה ביותר. יותר מכל, לדעתי חשוב שמורים ינהלו שגרה ניהולית מנקודת מבט של מנהל/ת.אין הדבר פשוט, מחנכים שהם מנהלי כיתות ניצבים בפני מספר אתגרים משמעותיים. אציין כאן ארבעה מרכזיים בראייתי:גודל הצוותים שעליהם לנהל – ממוצע התלמידים בכיתה בישראל עומד על 27 תלמידים בכיתה בבית ספר יסודי ו-32 תלמידים בכיתה בחטיבת הביניים. כמה מנהלים אתם מכירים שאמונים על צוות של 30 ומשהו אנשים?לנהל ובמקביל להכשיר – מנהלי הכיתה, בניגוד למנהלים רגילים, צריכים לחלק את יומם באופן קבוע בין משימות ההכשרה לבין משימות הניהול. הצורך לגשר בין תפקידים אלו מוביל לכך שמנהלי כיתות צריכים מיומנויות ניהול ותכנון מעולות.פער בהגדרת התפקיד – המחנכים הם העומדים בפועל בראש כיתה. על כתפיהם נמצאת האחריות הניהולית. אך למרות זאת, לעיתים קרובות מתגלה כי בעוד שהאחריות מוטלת עליהם, הסמכות לא תמיד ניתנת להם. הדבר מתבטא לעיתים מול מורים מקצועיים העובדים עם הכיתה, ובפעמים אחרות מול גורמים אחרים במערכת כמו התלמידים, ההורים, הפיקוח והנהלת בית הספר.פער בהכשרת המורים לתפקיד ניהולי – המושג ניהול כיתה מתייחס במרבית מוסדות הכשרת המורים לתחום המשמעת ואינו מקנה לפרחי ההוראה כלים ומיומנויות ניהוליות אפקטיביות. 12 דברים שחשוב לעשות במעבר ממחנכים למנהלי כיתותלהלן מספר המלצות לדברים שכל מחנך/ת אשר שואפים להתקדם ולהפוך למנהלי כיתות מצליחים צריכים לעשות:1. תאמו ציפיות מול מנהל/ת בית הספר – החלטתם שאתם רוצים להיות מנהלי הכיתות שלכם? עליכם לתאם זאת מהרגע הראשון מול מנהל/ת בית הספר. כך תוכלו לקבל גיבוי מההנהלה ואף סיוע מקצועי אשר יאפשר לכם התמודדות עם סוגיות שונות שיעלו בשגרת הניהול היומיומית. מומלץ: מנהלים אשר מעוניינים להפוך את המחנכים שלהם למנהלי כיתות יכולים לעסוק בנושא זה בישיבות הצוות, ללמד את המורים מיומנויות ניהוליות חשובות ולהבהיר למורים בצוות שהם ממליצים להם להפוך למנהלי כיתות. 2. תאמו ציפיות מול הצוות – הגעתם לכיתה חדשה אותה אתם מתכוונים לנהל? זה הזמן לשבת עם הצוות החדש ולתאם ציפיות מולו. הסבירו איך אתם רואים את משימתה של הכיתה, הקשיבו לרצונות התלמידים והבהירו איך אתם הייתם רוצים שהדברים יתנהלו בכיתה. לאחר שהקשבתם זה לזה, חשוב להבהיר מה הן הציפיות שלכם מצוות התלמידים ושל צוות התלמידים מכם כמנהלי הכיתה.3. בצעו חלוקה לצוותי משנה – כמורים, אתם מתמודדים עם צוותים גדולים במיוחד. בעולם העבודה, כאשר נדרש ניהול של כמות אנשים גדולה, מבצעים חלוקת משנה לקבוצות קטנות. גם בכיתה נכון לחלק את התלמידים לקבוצות קטנות ולמנות בראש כל קבוצה שכזו תלמיד/ה אחראי/ת. את החלוקה כמובן יש לעשות לאחר חשיבה מעמיקה והיכרות עם התלמידים. יש להימנע מיצירת קבוצות חזקות וחלשות שיהיו קבועות על מנת שלא ליצור תיוג חברתי. ברגע שחילקתם את התלמידים לקבוצות והעמדתם בראשן תלמידים אחראיים, תוכלו לנהל חלק מהלמידה מול ראשי הקבוצות.4. התייחסו אל תלמידי הכיתה כאל צוות עבודה – הביטו על התלמידים וראו אותם כחברים בצוות עבודה משותף, אשר אותו אתם מנהלים. יש להם זכויות, אבל גם חובות. תנו להם את זכויותיהם אבל גם דרשו מהם השתתפות פעילה בלמידה ולעיתים גם בהוראה בכיתה. אודות הוראת תלמידים תוכלו לקרוא בכתבה "איך לימדתי המון בלי ללמד בכלל?". תוכלו גם להקים צוותי עבודה שיסייעו בניהול וקידום הכיתה, לדוגמה – הקימו צוות תקנון כיתתי שיהיה אחראי לכנס את הכיתה אחת לחודש ולהחליט על החוקים לפיהם מתנהלת הכיתה; צוות יזמות וחדשנות יכול לפעול בכיתה – הצוות יהיה אחראי על העשרה של הכיתה בתכנים – החל מלוח עדכונים וחדשות על העולם ועד להבאת מרצים וסדנאות לכיתה.5. בנו את הצוות – כיתה היא אוסף של תלמידים שנבנה ונבחר בהתבסס על היגיון מסוים. ההיגיון הזה אולי מוכר ומובן לך, אבל הוא לאו דווקא מוכר לתלמידים. על מנת שתוכלו להצליח במשימות אשר נכונו לכם במהלך השנה, עליך לבנות את הכיתה שלך כצוות אחוד אחד, אשר חבריו רואים עצמם כגוש משותף אחד. הדרך הנכונה והטובה ביותר לשם כך היא לאחד את כיתתך תחת מטרה משותפת ומוסכמת.6. קידום כל אחד ואחת מהתלמידים – מנהל כיתה טוב רואה כל אחד מהתלמידים והתלמידות בצוות שלו. זהו אולי האתגר הגדול ביותר של מנהל הכיתה ובהחלט אתגר המצריך זמן, קשב ומחשבה רבים ממנו. כמו כל מנהל שמראיין את עובדיו לפני קבלתם לעבודה ועורך להם שיחות אישיות אחת לתקופה במהלך העבודה, על מנהלי הכיתות ללמוד את תלמידיהם, להיפגש איתם לפגישות אישיות בתחילת שנת הלימודים ובמהלכה, לאפיין ולאבחן אותם, על מנת לשרטט לכל אחד ואחת מהם את מסלול הקידום האישי, וכן לספק משוב אישי על ההתפתחות וההתקדמות האישית.7. זכרו שאתם מהווים מודל לחיקוי – אתם לא רק מנהלים, אתם מנהלים של כיתות ועוסקים בחינוך. באופן טבעי, עיניי כל התלמידים בצוות נישאות אליכם – אתם הדוגמה והמופת. לכן אתם חייבים לנהוג באופן שמהווה דוגמה אישית. מה שתלמידיכם יראו מכם יהיה מה שהם יעשו.8. הנהיגו מתוך חיבור לצוות – כמנהלי הצוותים שלכם, חשוב שתזכרו שלהנהיג ולהוביל אין פירושם ללכת לבד קדימה לבד. על מנת להנהיג אנשים, עליכם להציב כיוון יחד עם הצוות, לנסח חזון ומטרות משותפות אליהן כולכם רוצים להגיע, ואז לתכנן יחד את הדרך בה תתקדמו כדי להגיע אליהן, כאשר אתם אחראים על התהליך, מכוונים אותו ודואגים שתישארו בתלם.9. צרו שגרת ניהול ותוכנית עבודה – על מנת לנהל את הכיתה באופן מיטבי, עליכם לתכנן שגרת ניהול לכיתה. יש לכלול בשגרת הניהול דיונים כיתתיים בנושאים מגוונים כגון טכנולוגיה, סטטוס התקדמות, נושאי הוראה ועוד. כמו כן, יש להכיל בשגרה זו גם שיחות חתך ושיחות אישיות. מקובל לנהל זאת באמצעות עזרים כגון גאנט שנתי או תכנית עבודה שנתית, אשר מהווים מגדלור הן עבור התלמידים והן עבור מנהל/ת הכיתה. עזרים אלו יסייעו בהבנת וביאור הדרך בה אתם הולכים יחד. חשוב לזכור כי כל תכנית יש לעדכן אל מול המציאות ולמול אתגרים חדשים שיצוצו.10. היו קשובים לחברי הצוות ולימדו מהם – המנהלים הטובים ביותר הם כאלה הלומדים בכל עת מחברי הצוות שלהם וקשובים להם. התלמידים שלך חווים יום-יום את המערכת, ומתוך כך הם יודעים פעמים רבות למצוא את הפיתרונות ללמידה אחרת – מעניינת ומאתגרת, למידה המשלבת טכנולוגיה ומשחק. הקשיבו לתלמידים, שלבו אותם בצוות הניהול שלכם, בצעו איתם שיחות אישיות ודיונים בפורומים שונים ואל תשכחו גם בסוף השנה לסכם ולהתייעץ איתם בנושא מסקנות ותובנות להמשך. 11. השקיעו בפיתוח עצמי – מנהלים טובים יודעים שעל מנת לעמוד בקצב השוק ואל מול העובדים שמתקדמים, משתנים וזקוקים לדברים שונים מידי יום, עליהם להמשיך ללמוד ולהעשיר את עצמם בידע מגוון, תוך דגש על גישות ושיטות ניהול חדשניות.12. הנהיגו אווירת עבודה חיובית – למרות שנהוג לראות את המנהל/ת העסקי/ת כמניע/ה את עובדיו/ה דרך הנעה חיצונית בלבד (תגמולים), הרי שברור היום כי עובד ללא הנעה פנימית לא ישרוד זמן רב במקום עבודה. מנהלי כיתה צריכים ליצור את אותה מוטיבציה בכיתותיהם, תוך רתימת כל אחד ואחת מהתלמידים מתוך מניעים פנימיים. על מנת לעשות זאת, על מנהלי הכיתה להכיר היטב את התלמידים ולעשות שימוש במניעים פנימיים – דוגמה טובה לכך היא למידה בעזרת משחק. מה הן ההמלצות שלך למחנכי כיתות שרוצים ללמוד להפוך למנהלי כיתות? ספר/י לנו בתגובות!

מה משותף לאלברט איינשטיין, תומס אדיסון, אלכנסדר גרהם בל, לואי ברייל, ניל ארמסטרונג, מהטמה גנדי, קלינט איסטווד, בנג'מין פרנקלין ופיתגורס?התשובה: כולם ניגנו בכלי מוסיקלי. תומאס זודהוף, זוכה פרס נובל ברפואה, הצהיר כי כישורי הניתוח והריכוז שלו נבעו מכך שלמד מוסיקה בצעירותו. הוא הסביר כי המורה שהשפיע עליו יותר מכל היה המורה שלו לבאסון, אשר לימד אותו כי כדי להצליח ולהתגבר על משברים יש להתאמץ ולהמשיך להתאמן. רק בצורה כזו, הוא הבין, יוכל להתעלות על עצמו ולהשיג משהו שהוא מעבר ל"רגיל". פיתגורס, מתמטיקאי ופילוסוף יווני בן המאה ה-6 לפנה"ס, למד מוסיקה והוקסם מתפקידה המרכזי של המתמטיקה במוסיקה. הוא סבר כי המוסיקה היא תחום מתמטי בפני עצמו ומשכך יש לה חשיבות רבה בפיתוח החשיבה והזיכרון. בין היתר, תורת המוסיקה הפיתגוראית חקרה את המרווחים בין הצלילים ובמידה רבה הניחה את היסודות להבנה ההרמונית במוסיקה. גם אלברט איינשטיין העריך את הסגולות השונות במוסיקה. הוא מצא פתרונות לבעיות בפיזיקה תוך כדי נגינה בכינור ובפסנתר, והצהיר כי אלמלא נעשה מדען, היה בוחר להיות מוסיקאי.למרות שדורות רבים נהנו והתפתחו מהחיבור בין המדעים לבין המוסיקה, בימינו נהוג להפריד באופן חד וברור ביניהם במסגרת ההפרדה הרחבה יותר והדיכוטומית בין ה"הומאני"ל"ריאלי". בישראל נהוג לחשוב כי תלמיד חזק ב"הומאני"אינו "ריאלי", ומי שחזק ב"ריאלי"אינו "הומאני". אחת ההשלכות ההרסניות של תפיסה זו היא שהתלמיד הישראלי מצביע ברגליו נגד המקצועות ה"הומאניים", מתוך מחשבה שהם אינם "פרקטיים"ואין בהם פרנסה. אלא שדיכוטומיה זו כלל אינה נכונה, ובפועל מקצועות בעלי אופי שונה נוטים לחזק ולפתח זה את זה. בעולם של היום, חשיבותו של הידע כשלעצמו פחתה, ואילו מה שבאמת חשוב הם כישורי הלמידה: היכולת לאסוף מגוון רחב של נתונים, לחקור, להיות מוכן להתאמץ ולהתאמן גם כשלא פשוט, לחשוב בצורה עצמאית ויצירתית, להיות ביקורתי ולפתור בעיות. כישורים אלה מתפתחים במיוחד בלימודים ההומניים ובאופן מובהק - במוסיקה.הקשר בין לימודי מוסיקה לבין מדעים מדוייקים הוא דוגמא נפלאה למערכת היחסים המורכבת בין לימודים "הומאניים"ל"ריאליים", בין מדעי הרוח והאומנות לבין מדעי הטבע. מחקר שנערך באוניברסיטת מישיגן מצא כי מדענים מאופיינים בנטייה מובהקת לעיסוק במוסיקה כתחביב. נמצא כי מגמה זו חזקה במיוחד בקרב זוכי פרס נובל בתחומי המדעים (ר' הגרף למטה). במחקר אחר נמצא כי עיסוק אומנותי מפתח כישורים ההכרחיים להפתחות כמדען יצירתי. זוכי נובל נהנים לעסוק במוסיקה יותר ממדענים אחרים והרבה יותר מהאוכלוסיה הרגילהאני מבקש לטעון כי אנחנו חייבים ללמד מוסיקה בבתי הספר, מתוך תפיסה כי המוסיקה מעמיקה את ההבנה והכישורים בכל שאר המקצועות ותחומי החיים. ביתר דיוק, חוקרים מצאו כי מוסיקה מועילה לתלמידים בארבע קטגוריות עיקריות: (1) הצלחה חברתית והפחתת התנהגויות אלימות; (2) הצלחה בבית הספר, במיוחד בתחומי המדעים והמתמטיקה; (3) פיתוח אינטלגנציה; (4) הצלחה בחיים. למעשה, מוסיקה היא אחד המקצועות החשובים ביותר שניתן ללמד בבתי הספר מבחינה פיזית, רגשית, אינטלקטואלית, חברתית ורוחנית. חוקרי מוח מצאו כי נגינה בכלי מוסיקלי היא המקבילה המוחית להתעמלות לכל הגוף, שכן הנגינה מפעילה את מרבית המרכזים המוחיים.במחקר נמצא גם כי לימודי מוסיקה משפרים משמעותית את ההבנה וההישגים של התלמידים במקצועות אחרים. במתמטיקה, למשל, נמצא כי הבנה של נושא הקצב המוסיקלי תורמת לשיפור כישורי המרחב-זמן. כישורים אלה הם חלק בלתי נפרד מרכישה של מיומנויות מתמטיות חשובות. גם כישורי הקריאה, אוצר המילים, הזיכרון המילולי והיכולת לרכוש שפה חדשה משתפרים משמעותית הודות ללימודי המוסיקה.מלבד השיפור במקצועות הלימוד השונים, נמצא כי לימודי מוסיקה משפרים גם את היכולות החברתיות של התלמידים. באמצעות המוסיקה קל יותר לרכוש חברים ולהפגיש בין אנשים שלא היו נפגשים ללא העיסוק במוסיקה. על מנת לנגן ביחד צריך להקשיב לאחר ולשתף עמו פעולה. מדובר בכישורים חברתיים בעלי חשיבות עליונה. כמו כן, נמצא כי לימודי המוסיקה משפרים את הביטחון והדימוי העצמיים ומשפרים את יכולות ההבעה של התלמידים.למרות החשיבות הרבה של לימודי המוסיקה, הם הולכים ונדחקים מתוכנית הלימודים בבתי הספר בישראל. מורים למוסיקה מועסקים במערכת החינוך בתנאים קבלניים, מכיוון שהמוסיקה אינה נחשבת למקצוע ליבה. מורה למוסיקה בחינוך היסודי עשוי ללמד כ-700 תלמידים במספר בתי ספר על מנת להתפרנס. במרבית המקרים, שיעורי המוסיקה מתקיימים במשך שעה אחת בשבוע. תנאי ההעסקה האלו לא מושכים את המורים הטובים ביותר וגורמים לתחלופה גבוהה של מורים. המצב בבתי הספר העל-יסודיים גרוע אף יותר. בהיעדר מימון לחינוך מוסיקלי מטעם משרד החינוך, בתי ספר המעוניינים לספק שיעורי מוסיקה פונים לכיסם של ההורים. מגמה זו מעמיקה את הפערים בחינוך משום שרק אוכלוסיות חזקות מבחינה סוציו-אקונומית מסוגלות לשלם את התוספות האלו.מערכת החינוך בשבדיה, לעומת זאת, מספקת מזה שנים ארוכות חינוך מוסיקלי איכותי כמעט לכל התלמידים. לימודי המוסיקה בשבדיה לא נועדו לגדל את הדור הבא של מוסיקאים מקצועיים, אלא להעשיר את עולמם של התלמידים באמצעות המוסיקה. תוכנית הלימודים כוללת ביצוע אקטיבי של מוסיקה על ידי נגינה ושירה, ולא רק למידה פאסיבית בצורת האזנה למוסיקה. התלמידים רשאים לבחור באילו כלים ינגנו ואילו שירים או יצירות הם יבצעו. כאמור, המוסיקה אינה נתפסת כמטרה שלעצמה, אלא כמקור ייחודי לפיתוח אישי וחברתי. הרעיון המרכזי הוא העצמה של התלמידים על ידי אחריות אישית לתוכן ולקצב של לימודי המוסיקה שלהם.גם בישראל אפשר, כמו בשבדיה, לקדם את תלמידינו באמצעות המוסיקה. חינוך שמטרתו להוביל לחדשנות, לחיי קהילה ענפים, ליכולות לחשיבה ביקורתית ויצירתית, למצויינות ולרעיון של מאמץ ואימון, חייב לכלול לימודי מוסיקה.אסיים בטקסט שכתבתי לתלמידי כיתת המוסיקה שלי בפתיחת השנה. הטקסט מבוסס על פלקט שראיתי בקונסרבטריון בארצות הברית.מוסיקה היא מדעמוסיקה היא מתמטיקהמוסיקה היא שפה זרהמוסיקה היא היסטוריהמוסיקה היא חינוך גופנימוסיקה מפתחת ראיה ביקורתית ודורשת מחקרמוסיקה היא כל הדברים האלו, אבל יותר מכל, מוסיקה היא אומנותלכן אני רוצה שתלמדו מוסיקהלא בגלל שאני רוצה שתהיו מוסיקאים בעתידולא משום שאני מצפה שתשירו או תנגנו כל החיים שלכםאלא כדי שתהיו אנושייםכדי שתדעו לזהות יופיכדי שתהיו קרובים יותר למשהו מעבר לעולם הזהכדי שיהיה לכם משהו עליו תוכלו להישעןכדי שתהיה בכם יותר אהבה, יותר חמלה, יותר עדינות, יותר טובובקיצור - יותר חיים.

מורים, מנהלים והורים הם ללא ספק בעלי המקצועות המורכבים בעולם.בכל שנה ובכל יום הם נדרשים לענות על צרכים חדשים, השונים מכיתה לכיתה ומתלמיד לתלמיד. בכל שיעור ובכל מפגש, אנשי חינוך רוצים להשיג מטרות רבות שהם מסמנים כחשובות. מהו העיקרון שלפיו יכולים אנו לתכנן את צעדינו, מהו הכלי שיכול להדריך אותנו כך שנשיג את אותן מטרות?בכתבה זו ניזכר בחלק מהשאלות שאנשי חינוך שואלים, נכיר את פונקציית החינוך שיכולה לתת מענה לשאלות אלו, ולבסוף נדמיין איך יפעלו אנשי חינוך נועזים שיאמצו את העיקרון שמציעה פונקציית החינוך. שאלותיו של איש החינוךאם ארצה לראות בתלמידיי ידע מעמיק, חשיבה וראיה של הקשר, הבנה ויכולת פרשנית, כיצד אעשה זאת?ואם ארצה לראות מעורבות, יזמות ואחריות, עזרה הדדית, תעוזה ואומץ, והתמדה לנוכח קשיים, כיצד עלי לפעול אז?ומה אם ארצה שתלמידיי ידעו הכרה עצמית, שמירה על ניקיון הדרך, איזון פנימי, ראיה של חסד וגמישות במחשבה ובמעשה?ואם ארצה שיהיה להם חיבור רגשי, יכולות של שיתוף פעולה ואמפתיה?ואם אבקש שיהיו ילד חולם, ילדה חולמת?ואם ארצה שיהיו פורצי דרך ויצאו למסע מחובקים עם הלא נודע?ומה אם ארצה שתהיה בהם האהבה?מענה אפשרי בקליפת אגוז – הפונקציה של החינוךבלימודי המתמטיקה מתוודעים אל הפונקציה. הפונקציה היא מכשיר מתמטי שאם נכניס לתוכו דבר, לכל היותר הוא יחזיר לנו תוצאה אחת. כלומר בהכנסת דבר מה לפונקציה, קיימות שתי אפשרויות: יש והיא תחזיר לנו דבר מה ויש ולא תחזיר דבר כלל. אפשר לחשוב על מכשירים רבים בחיינו שמתפקדים כמו פונקציה. לדוגמה, תנור שכאשר נכניס לתוכו עוגה, יש ויחזיר לנו אותה אפויה, או פסנתר שאם נלחץ על קלידיו, יש ויחזיר לנו בתמורה צליל, וגם החתול שלי, שאם אמשוך קלות בזנבו, יש ויחזיר לי יללה מאיימת. למה שמוחזר אנו קוראים ערך. ערך הפונקציה.והנה כאשר אנו עוסקים בחינוך, מה אנו מכניסים פנימה ומה נקבל? מהי הפונקציה של החינוך ומהם הערכים שהיא מסוגלת להחזיר לנו? מה מיוחד בה בפונקציית החינוך? מה יש בה שאין באף פונקציה אחרת?אם נכניס לתוכה חריצות יש ותחזיר לנו בתמורה חריצות, ואם סקרנות נכניס יש ותחזיר לנו סקרנות, ואם נכניס לתוכה אימון יש ותחזיר לנו מיומנות, ואם נכניס לתוכה שותפות יש ותחזיר לנו שיתוף, אם נכניס אמון תחזיר לנו התפתחות, אם נכניס לתוכה מחשבה תחזיר רעיונות, ואם נכניס לתוכה אהבה תחזיר לנו אהבה.שהיא מיוחדת ויחידה ואין כמותה.ואם נכניס לתוכה שיפוט יש ותחזיר לנו שיתוק, ואם נכניס לתוכה תחרות יש ותחזיר היא לנו הפסד, ואם נכניס לתוכה דוגמה יש ותחזיר לנו קבעון, ואם נכניס לתוכה כפייה תחזיר לנו ציות, ואם נכניס לתוכה מתכון תחזיר לנו אחידות, ואם נכניס לתוכה אמת אחת יש ותחזיר לנו דלות.שהיא מיוחדת ויחידה ואין כמותה.ואם נכניס לתוכה אהבה תחזיר לנו אהבה. תעוזתו של איש החינוךוכך, אולי יאמרו לעצמם אנשי ונשות החינוך, נדע מה להכניס אל תוך פעולותינו, אם רוצים אנו לקיים את הערכים שלנו.תאמר מנהלת בית ספר: מכיוון שרוצה אני שיתוף פעולה בקרב תלמידיי, אאפשר עבודה בצוותא של אנשי החינוך אצלי, וכך כולם יראו אותם בחברותא ובחבורות. ומכיוון שרוצה אני לחנך להתנסות אמיצה, אייצר מרחב בטוח ואי שיפוטי שמאפשר כישלון ללא חשש.תאמר מנהלת המחוז: מכיוון שרוצה אני שיהיו המורים בעלי אחריות וסמכות, אתן אני סמכות ואחריות למנהלים ואשאיר לשיקול דעתם את ניהול בתי הספר, ללא פיקוח או בקרה. אתן בהם אמון בלתי מסויג ואקבל תלמידים ומורים שנותנים אמון.יאמר מנהל משרד החינוך: מכיוון שרוצה אני שיהיו מנהלי המחוזות ומנהלי מחלקות החינוך לעזר לאנשי החינוך במדינה, אהיה אני לעזר להם. אשאל אותם מידי יום כיצד יכול אני לעזור לכם, ואעסיק את עצמי בתוכניות שמסייעות להם לשיטתם. אין בי תועלת גדולה מזו.תאמר המורה: מכיוון שרוצה אני שיהיו מחוברים התלמידים לעצמם, אדאג לכך שאהיה מי שאני כאשר אני נכנסת בשער בית הספר. אלמד כפי שאני מרגישה שנכון ללמד ואשמור על עצמי.ואז תעטוף את התלמידה השראה והעזה, ותנסה ותיכשל, ותיעזר בחבריה ותצליח דרכה, ותצמח ותהיה בה האהבה עצמה.

ביום הראשון ללימודים בארץ חדשה גילתה בתי כי בבית הספר שלה לא משתמשים במחקים. בכלל. בקופסאות כלי הכתיבה שמונחות על שולחנות התלמידים אין מחקים, בתיקי התלמידים אין מחקים ואפילו העפרונות – נטולי מחקים. כאשר התלמידים טועים, הם מתבקשים להעביר קו על מה שהם תופסים כטעות ולכתוב את התיקון מעל הקו.בהתחלה הבת שלנו הגיבה לזה ברוגז רב, כמעט בזעם. זה הכעיס אותה מאוד שכולם יכולים לראות שהיא טעתה. מה אם היא טועה וכותבת את המילה לא נכון? מה אם היא שוגה בפיתרון של תרגיל בחשבון ורוצה לתקן? בכל פעם שטעתה היא התעצבנה מאוד והתקשתה לקבל את הצעת המורים: רק תעבירי על הטעות קו, ותכתבי למעלה את התיקון.בהתחלה גם אנחנו לא הבנו את העניין. מה הסיפור שלהם? מה הבעיה לתת לילדים למחוק את הטעויות שלהם ולתקן מיד?יום אחד אזרנו אומץ ושאלנו את המורה שלה מה העניין. למה מתקיימת הדרה של מחקים ומחיקה מבית הספר?בלי להתבלבל הסביר לנו המורה כי כאשר התלמידים לא מוחקים את הטעות אלא משאירים אותה גלויה לעין, המורים יכולים לראות היכן התלמידים מתקשים ולעזור להם. גם התלמידים יכולים לראות היכן הם טעו וכיצד הם תיקנו את הטעות. כך התלמידים חשופים למקומות בהם הם נוטים לשגות וכמובן יכולים לעקוב בקלות אחרי ההתקדמות שלהם לאורך זמן.מעבר ליתרונות הפרקטיים שבאי מחיקת הטעויות, הסביר המורה, השינוי גם נובע ממסר שצוות ההוראה בבית הספר מנסה להעביר לתלמידים – טעויות הן לא דבר רע שצריך למחוק ולהעלים, אלא להפך, הטעויות שלנו עוזרות לנו להתקדם. כאשר אנחנו מחפשים דרכים לתקן טעות, המוח שלנו מוצא את הדרך שלנו לפיתרון, והתוצאה היא שכך למדנו טוב יותר."אם טעויות הן דבר שיכול להועיל לנו", סיים המורה "אז אין צורך במחקים".אנחנו השתכנענו באותו הרגע, וזה אמנם לקח קצת זמן, אבל גם הבת שלנו התרגלה לרעיון והיום אין לה בעיה לטעות ולא למחוק. היא יכולה גם להסתכל במחברת ולראות מקומות שבהם טעתה בעבר וכיצד תיקנה את הטעויות. בשביל להתפתח אנו צריכים להיות מוכנים ללמוד מטעויותהוצאת המחקים מחוץ לבית הספר והלמידה מטעויות התלמידים היא חלק ממהלך גדול של בית הספר – הטמעת דפוס חשיבה מתפתח בקרב התלמידים והמורים. דפוס חשיבה מתפתח הינו האמונה שביכולתנו להשתנות ולהתפתח באמצעות מאמץ ולמידה, והמוכנות לעבוד קשה לשם כך. בעלי דפוס חשיבה מתפתח תופסים טעויות, מאמץ ואפילו כישלונות כחלק הכרחי בדרך לשיפור והתקדמות. החלופה לדפוס חשיבה מתפתח הינה דפוס חשיבה מקובע – האמונה שחוכמה, כישרון ויכולות הנן קבועות, וכי יש אנשים ש"יש להם את זה"ויש כאלו ש"אין להם את זה". בעלי דפוס חשיבה מקובע מאמינים כי מאמץ וכישלון מסמנים שהאדם איננו מספיק מוכשר או חכם בתחום בו נכשל.חוקרי חינוך, נוירולוגיה ופסיכולוגיה מאמינים כיום שחינוך לדפוס חשיבה מתפתח יכול לקדם תלמידים בצורה מדהימה, שכן תלמידים בעלי דפוס חשיבה מתפתח לומדים באופן יעיל יותר, סקרנים יותר, מוכנים לצאת מאזור הנוחות ולהתמודד עם חומר חדש ואתגרים חדשים. תלמידים אלו גם יודעים להתמודד טוב יותר כאשר הם נכשלים, הם מתאמצים יותר ומגיעים לתוצאות גבוהות הרבה יותר בלימודים (לקריאה נוספת לחצו כאן).מתוך כך, כמובן שכולנו היינו רוצים שתלמידינו יהיו בעלי דפוס חשיבה מתפתח. איך מטמיעים דפוס חשיבה מתפתח בקרב התלמידים?המנהלת בבית הספר של ביתי לקחה על עצמה משימה – הטמעת דפוס חשיבה מתפתח בקרב כל תלמידי בית הספר. אי השימוש במחקים בבית הספר הוא רק דוגמה אחת מבין פעילותה הענפה להטמעת דפוס חשיבה מתפתח בקרב התלמידים. המנהלת השכילה להבין כי שינוי הגישה והמעבר מדפוס חשיבה מקובע לדפוס חשיבה מתפתח אינו קורה אצל התלמידים בין רגע, ועל מנת שלגישה תהיה השפעה אמיתית, היא חייבת להתחיל מהמורים וההורים. 3 פעולות להטמעת דפוס חשיבה מתפתח בקרב המורים שנקטה המנהלתכאשר מנהלת בית הספר החליטה שהיא מעוניינת להטמיע את הגישה, היא הבינה שהיא לא יכולה לכפות עליהם את המהלך ולכן חיפשה את הדרכים הנכונות לרתום אותם אליו. לשם כך היא פעלה ופועלת במספר מישורים:1. חשיפת המורים לגישה - על מנת שכולם יהיו "באותו עמוד", כל מורה בבית הספר התבקש/ה לקרוא את ספרה של פרופ' קרול דווק - כוחה של נחישות. בספר פורסת דווק את הבסיס המחקרי ואת עקרונות הגישה.2. שיתוף המורים במחשבות על המהלך הבית ספרי – המנהלת החלה בדיון מתמשך בהסתייגויות השונות ובחששות המורים מהשינויים הנדרשים מהם בשל המעבר לדפוס מחשבה מתפתח. לדברי המנהלת, היה לה חשוב שדפוס החשיבה המתפתח יוטמע גם בשיח הפנימי של הצוות - בישיבות המורים. כלומר, היא הקפידה להטמיע בישיבות הצוות את הרעיון שגם למורים מותר לטעות, הזמינה אותם לצאת מאזור הנוחות וכיוצא בזה.3. הנעת תהליך בו המורים לומדים בעצמם – על מנת שהמורים יצאו מאזור הנוחות שלהם, יאתגרו את עצמם במקומות שבהם הם מתקשים, יבינו כי הם מתפתחים במקומות אלו, וכך יחוו על בשרם את הרעיון של דפוס חשיבה מתפתח וילמדו מהתהליך שהם עצמם עוברים, המנהלת החליטה שגם המורים חייבים ללמוד. כל מורה בבית הספר נדרש/ה לחקור נושא פדגוגי מסוים לבחירתו/ה בהקשר של דפוס חשיבה מתפתח ולהציג אותו לשאר הצוות במהלך השנה. בפגישות הצוות בהן המורים הציגו את הנושאים שלמדו, הם ניסו למצוא פתרונות חדשים ויצירתיים להטמעת "דפוס החשיבה המתפתח"בנושאי התוכן ובשאלות שהוצגו על ידי עמיתיהם.כשהמורים לומדים בעצמם וחושבים יחד על דפוס חשיבה מתפתח - גם המורים וגם התלמידים מרוויחיםבשיחות שניהלתי עם חלק מהמורים, הם מספרים שכיום הם מאוד שמחים עם שיטת העבודה, אך שהמעבר לא היה חלק והם לא התלהבו מהחלק שדרש מהם לקרוא, להתאמץ ולערוך מחקר. אולם, הם מודים שהמהלך היה יעיל מכיוון שהם נחשפו לכך שגם הם (כמו כולנו) מחזיקים בדפוסי חשיבה מקובעים לגבי חלק מהדברים. הצורך להתמודד ולאתגר את עצמם עזר למורים להבין יותר את התלמידים ואת גישת ההוראה.בנוסף, הם אומרים, הדיונים של כלל הצוות בגישה ובדרכים ליישומה הולידו הרבה טכניקות שבהן הם משתמשים בכיתות. חשוב מכך, העבודה המשותפת של כל צוות המורים על הנושא, הביאה לכך שהצוות עבר לדבר בשפה דומה. כלומר, התלמידים קיבלו מסרים של דפוס חשיבה מתפתח מכל המורים איתם למדו והייתה לכך השפעה רבה. 3 פעולות להטמעת דפוס חשיבה מתפתח בקרב ההורים שנקטה המנהלתצוות בית הספר הבין שעל מנת שניתן יהיה באמת להטמיע דפוס חשיבה מתפתח אצל התלמידים, חשוב שגם בבית הם ישמעו את אותם רעיונות.1. קיום סדנאות דפוס חשיבה מתפתח להורים - כדי לאפשר גם להורים להבין במה מדובר, מתקיימות בבית הספר סדנאות להורים לגבי דפוס חשיבה מתפתח וכיצד להשתמש בו גם בבית. אולם מעבר לסדנאות ננקטו שני צעדים נוספים שלדעתי הנם משמעותיים מאוד להורים על מנת להבין את המתרחש בבית הספר:2. הכנסת ההורים לכיתות הלימוד - בבית הספר ההורים מוזמנים להיכנס לכיתות התלמידים לחמש עשרה דקות בתחילת היום. עד לכיתה ב' ההורים מוזמנים בכל יום, ומכיתה ג' ההורים מוזמנים רק בימים שלישי ושישי. הרעיון שעומד מאחורי המהלך הוא שכאשר ההורים נוכחים בבקרים בכיתות, הם נחשפים לחומרי הלימוד של התלמידים, והם משתתפים בחלק מפעילויות הבוקר כמו תרגול מתמטיקה בעזרת משחקים או קריאת סיפור עם הילד. אולם עוד דבר משמעותי הוא שההורים שומעים ורואים כיצד המורים מלמדים ומדברים עם התלמידים ויכולים להבין יותר לעומק את השפה והשיח הבית ספרי. צריך להודות שבהתחלה ההזמנה של בית הספר להיכנס לכיתות בכל בוקר נראתה לנו כדבר מעיק. אולם היום, כשהבן הבכור שלנו גדל ועבר לבית ספר אחר שבו אנחנו לא באמת יודעים איך ומה מלמדים אותו, אנחנו מוקירים את ההתנהלות של הזמנת ההורים לבית הספר מאוד.3. הדגשת האלמנטים של דפוס חשיבה מתפתח בתעודה – צוות המורים שינה את התעודה כך שהדגש בתעודה הוא לא רק על ההישגים אלא גם על ההשקעה בלמידה והמוכנות להתנסות באתגרים חדשים. כמו כן, בתעודה יש מקום למורים לכתוב להורים כיצד הם יכולים לעזור לילדים גם בבית. ניתן לראות דוגמאות לכך בטופס התעודה המצורף: הדגש בתעודה הוא לא רק על ההישגים אלא גם על ההשקעה בלמידה והמוכנות להתנסות באתגרים חדשיםזה לא פשוט, אבל זה בהחלט אפשרי לבצע שינוי מחשבתי ומעשי בגישת ההוראה והלמידה בבית הספר. על מנת לעשות זאת, חשוב שיהיה חזון חינוכי שאליו ניתן לרתום את השדרה הניהולית ואת המורים. על מנת להנחיל את הרעיון בקרב התלמידים יש להתחיל מהנחלתו בקרב צוות המורים וכן בקרב ההורים. כאשר צוות המורים נרתם לרעיון ומקבל זמן ומקום לעסוק בו, היצירתיות הטבעית שיש למורים והאמביציה להשתפר ולשפר את למידת התלמידים כבר יעשו את שלהם ויביאו לתוצאות הרצויות.לרעיונות נוספים להטמעת דפוס חשיבה מתפתח קראו את הכתבה כך עושים זאת בלונדון - 8 דרכים מעשיות לפיתוח דפוס חשיבה מתפתח אצל התלמידים.

ממש עכשיו הם יושבים אצלנו בכיתה, בדרך כלל בשורה האחורית או באחת הפינות. הם לא מצביעים כאשר אנחנו שואלים שאלות, הם לא מישירים מבט אלינו או אל התלמידים האחרים, הם ממהרים לצאת כאשר נגמר השיעור ולא פעם הם פשוט קופאים במהלך המבחן ולא מצליחים להביע את עצמם.האמת היא שהם לא תלמידים רעים: הם עושים שיעורי בית, הם לא מפריעים בשיעור ואם לוחצים אותם לקיר - סביר מאוד שיגידו דברי טעם שכל הכיתה תוכל ללמוד מהם. אבל בדרך כלל משהו עוצר אותם ומונע מהם לקחת חלק פעיל במהלך השיעור...זה יכול להיות פחד מכישלון, פחד מתגובות חבריהם לכיתה, חוסר ביטחון או דימוי עצמי נמוך. כל אחת מהסיבות הללו, שילובים ביניהן ואולי גם סיבות אחרות גורמות להם להיות בשולי הכיתה ולעיתים גם בשולי החומר הנלמד.תלמידים אלו יכולים להרוויח רבות משיפור הביטחון והדימוי העצמי שלהם. אך אם לרגע נרחיב את המבט ונסתכל על שאר התלמידים בכיתה, נגלה שהתלמידים שתיארנו כעת ממש לא לבד, ותלמידים רבים יוכלו להיתרם מתהליכים אלו וכך להתקדם בלמידה, להיות מסוגלים להחזיק בדפוס חשיבה מתפתח ולפתח כישורי חיים משמעותיים.אז מה עושים?מיישמים אחד או יותר מהכלים שמיד נפרט כדי לפתח את הביטחון והדימוי העצמי של התלמידים בכיתה. 5 כלים מנצחים לפיתוח ביטחון ודימוי עצמי של התלמידים בכיתה1. חוזקות וחיזוקים - "חוזקות וחיזוקים"הוא משחק הדומה ל"ענקים וגמדים", אך במקום לתת אחד לשני ממתקים או צ'ופרים אחרים, התלמידים מעניקים זה לזה חיזוקים.כל תלמיד בכיתה מגריל תלמיד אחר. התלמיד המוגרל לא יודע מי הגריל אותו. בכל יום, לאורך שבוע, נדרש המגריל לכתוב למוגרל משפט או מילה המציינת משהו טוב במוגרל: תכונה טובה, מעשה טוב, כישרון וכן הלאה. את הפתק מחביא המגריל בתיקו או בחפציו של המוגרל מידי יום.בסוף השבוע מגלים לכל המוגרלים מי הגריל אותם ומי התלמיד שכתב להם את כל החיזוקים והמילים הטובות לאורך כל השבוע. לאחר שכל תלמיד יודע מי כתב לו את החיזוקים, הוא כותב לו מכתב תודה ומקפיד לציין מה לדעתו טוב בתלמיד שכתב לו לאורך כל השבוע.הכלי הזה עובד בצורה פלאית. כל התלמידים סקרנים לגלות מי התלמיד שכותב להם, שמחים לקרוא על עצמם את המילים החמות והשבוע הופך לחגיגה גדולה.אפשר גם לפתח את הכלי הזה לפעילות שמלווה את התלמידים באופן גלוי ובמשך כל השנה: נכין לכל תלמיד מעטפה שאליה תלמידים בכיתה יוכלו להכניס פתקי תודה ו/או פתקי חיזוקים ומחמאות. הפתקים יכולים להיות דומים לפתקי החוזקות והחיזוקים, או להביע אמירת תודה על כל דבר שהתלמיד עשה או אמר ושהכותב חושב שזה מזכה בתודה. כל דבר קטן נחשב.כאשר נבצע בכיתה מהלך של "חוזקות וחיזוקים", אם לאורך שבוע ואם לאורך שנה שלמה, חשוב שנבהיר לתלמידים מהו חיזוק ומה אינו חיזוק, וכן מדוע אין לכתוב לתלמידים אחרים דברים שאינם חיזוקים. לאחר הסבר זה חשוב שנעשה עבודה משמעותית של וידוא שהתלמידים אכן כותבים דברים חיוביים בלבד. 2. חזק, מוכשר, מופתע - כלי נפלא שיוצר עבור כל תלמיד חוויה שרואים אותו ואת החלקים החיוביים והטובים בו.בשלב הראשון של ביצוע הכלי, נבקש מכל התלמידים בכיתה להוציא דף ולכתוב עליו את הכותרת "האם אני מכיר אותי?". לאחר יצירת הכותרת, כל תלמיד כותב לעצמו על דף את כל החוזקות שלו - תכונות, כישורים, כשרונות, יכולות וכן הלאה.בשלב השני נחלק לכל אחד מהתלמידים בכיתה דף עם שמות כל התלמידים. על דף זה נבקש מכל תלמיד לכתוב מהן החוזקות של כל אחד מהתלמידים שברשימה.בעצם כך כל תלמיד כתב על עצמו את חוזקותיו, אבל גם כל התלמידים האחרים כתבו מה הן החוזקות שלו לדעתם.בשלב השלישי נאסוף את הדפים שכתבו התלמידים ונרכז עבור כל תלמיד את כל מה שכתבו עליו שאר התלמידים. על פי רוב, התלמידים מופתעים מדברים רבים שכתבו עליהם חבריהם לכיתה ובדרך כלל הם מגלים דברים חדשים שחבריהם חושבים עליהם שהם לא רשמו על עצמם.מומלץ להשתמש בכלי הזה כמתנה שכל תלמיד בכיתה יקבל מתלמידי הכיתה ביום ההולדת שלו. במקרה כזה לא כל התלמידים עושים את הכלי ביחד, אלא בכל יום הולדת מיישמים את הכלי עבור תלמיד אחד - התלמיד שזהו יום הולדתו.גם בכלי זה חשוב לוודא שהתלמידים רושמים רק חיזוקים, מילים טובות וחיוביות. 3. קופסת המשפטים השליליים - כלי זה נועד לסייע לתלמידים לאמץ גישה חיובית יותר כלפי עצמם וכלפי הסביבה באמצעות צמצום משפטים שליליים שהם משתמשים בהם.נחלק לכל אחד מהתלמידים בכיתה פתק ונבקש שירשום עליו משפט שלילי שהוא נוהג להגיד או לחשוב אודות עצמו. לאחר שכל התלמידים כתבו משפטים, נשים את הפתקים בקופסה שהכנו מראש - "קופסת המשפטים השליליים".לאחר שהתלמידים שמו את המשפטים שכתבו בקופסה, אסור להם יותר להשתמש בהם. כאשר שמים לב למשפטים השליליים ועושים מאמץ להדיר אותם מהשיח היום יומי – יוצרים רשת כיתתית של עידוד וחיזוק הדדיים.במקרים קיצוניים בהם תלמיד מאוד מתקשה להימנע משימוש במשפט, ניתן לאפשר לו לקבל את המשפט בחזרה מקופסת המשפטים השליליים ואז יהיה מותר לו לחזור ולהשתמש בו. 4. התעודה הריקה - הכלי שלפניכם עשוי להשאיר אתכם מופתעים. במסגרת הכלי אנו ניתן לכל התלמידים, כשבוע לפני חלוקת התעודות, צילום של תעודה ריקה ונבקש מהם למלא את התעודה הריקה על פי המשוב שהם חושבים שמגיע להם. מומלץ לבקש מהתלמידים לא רק למלא את התעודה הריקה בציונים שלדעתם מגיעים להם, אלא גם לצרף משפט הסבר לציון שהם מצפים לו. לאחר שהתלמידים מילאו את התעודה הריקה, נבקש מהם להחזיר אותה לנו.כאשר מקבלים את התעודות שהתלמידים יצרו עבור עצמם, מגלים כי לא פעם התלמידים נוהגים להעריך עצמם הערכת חסר.לאחר חלוקת התעודות האמיתיות מקיימים פגישות עם כל תלמיד ותלמיד, בהן משווים בין ההערכה העצמית שלו לבין התעודה האמיתית ומקיימים שיח על הפערים. בקרב תלמידים שאצלם מבחינים בפערים גדולים במיוחד, כדאי לעקוב אחר התקדמותם לאורך השנה ולקיים עמם שיח משמעותי ואישי בנושא הדימוי העצמי והביטחון העצמי שלהם. המטרה היא שעם הזמן תלמידים אלו ילמדו יותר על הקשר שבין התנהגותם והישגיהם במהלך השנה להערכה בתעודות ובכלל. 5. משחק הפרסים - כלי להיכרות, יצירת דיאלוג חיובי וגיבוש של כלל התלמידים בכיתה, המעלה חיוכים רבים ותורם גם הוא להעלאת הדימוי העצמי של התלמידים.נחלק את התלמידים בכיתה לזוגות וניתן להם לשוחח ביניהם. במהלך השיחה כל אחד מבני הזוג צריך לספר על עצמו לחברו. בגמר השיחה, כל תלמיד יחליט איזה פרס מגיע לתלמיד עמו הוא שוחח. הפרס יכול להיות אמיתי כמו נובל, מדליית פילדס או פוליצר, או פרס מומצא כמו מוח הזהב או רצון הברזל. הרעיון הוא שכל תלמיד יבחר בפרס בהתאם למה ששמע בשיחה מהתלמיד איתו שוחח.לאחר שהתלמיד בחר איזה פרס מגיע לחברו, עליו לכתוב את נאום הענקת הפרס - הנאום שאותו קוראים בטקס הענקת הפרס, כאשר מזמינים את מקבל פרס ומספרים עליו ועל הסיבה בעטייה הוא מקבל את הפרס.לאחר שהתלמידים סיימו לכתוב את נאומיהם, מעצבים את חדר הכיתה כאולם טקסים, (למשל נעמיד פודיום באזור הלוח) וכל אחד מהתלמידים עולה ומקריא מהכתב את הנאום שכתב להענקת הפרס עבור חברו.נקפיד על הקראה מהדף ולא דיבור בעל פה, מאחר והקראה מהכתב יוצאת משעשעת יותר, מקטינה מבוכה ומחייבת מראש כתיבה איכותית יותר.הנאומים מתחברים לנקודות החזקות של כל תלמיד ותלמיד, ובדרך זו תורמים גם הם להעלאת הביטחון והדימוי העצמי. לסיכוםכמורים יש לנו השפעה רבה על האווירה בכיתה ועל הביטחון והדימוי העצמי של כל אחד ואחת מהתלמידים שלנו. בעזרת הכלים שתיארתי ניתן להשפיע באופן מהיר ומשמעותי על הביטחון העצמי של התלמידים ומכאן להעלות את רמת המוטיבציה שלהם ולשפר את הלמידה.במקרים בהם הפערים בביטחון ובדימוי העצמי גדולים ביותר והם פוגעים בתלמידים באופן משמעותי מבחינה לימודית ו/או חברתית, כדאי ליצור תהליך ארוך טווח לאורך השנה, בו ניתן חיזוקים בכיתה ובמקביל נערב גורמים נוספים כגון היועצת, הפסיכולוגית החינוכית של בית הספר וההורים, בכדי לבחון אם הפערים בביטחון ובדימוי העצמי נוצרים בשל קשיים נפשיים הדורשים ייעוץ וטיפול נוספים. יש לכם כלים נוספים שאתם משתמשים בהם כדי להעלות את הביטחון העצמי של התלמידים אצלכם? נשמח לשמוע בתגובות. מאת: רן שמשוני, איש חינוך ומומחה למיומנויות למידה. בעל תואר ראשון בהנדסה ותואר שני בחינוך. ממקימי חברת פסיפס המתמחה בהעברת תהליכי פיתוח מקצועי למורים ומנהלים. בעל ניסיון רב שנים בהנחיה והקניה של מיומנויות למידה להורים, סגלי חינוך, סטודנטים וילדים. מחברי הספר "סודות הלמידה"נושא תו התוכן של מכון אדלר.

האוטובוס משייט באיטיות בכביש שש, בעוד חצי שעה נגיע לבית הספר ושוב נחוש את תחושת הסיפוק המגיעה בסיום הטיול השנתי. בעוד רגע יתפזרו הילדים לבתיהם, מי למקלחתו ומי לארוחתו, וגם אני אשוב אל ביתי. רגע לפני שאעצום את עיניי, לאחר שלושה ימים מאתגרים ונפלאים, אחשוב על הכול ואסכם לעצמי שהלוואי והטיול השנתי היה נמשך על פני השנה כולה.אינני מזוודיונרית, טרקיונרית או מוצ'ילרית, אני רק מחנכת בשלהי שנות הארבעים עם עודפי אנרגיה ושני ילדים (פרטיים) גדולים, אבל אני פשוט חולה (במובן הטוב) על טיולים שנתיים.הטיול השנתי, בעיניי, הוא שיאה של העשייה החינוכית השנתית. הטיול השנתי מקנה לכל באיו חוויה מעצימה, מרגשת, מעוררת ומלמדת.בטיול השנתי בני נוער מזיעים, מתאמצים, נרטבים ומתלכלכים ברחבי ארצנו. הם מטפסים בעליות ומשקיעים בכך מאמץ גדול ולאחר מכן מרגישים בעננים אחרי השגת המטרה שלהם. בטיול השנתי בני הנוער מסוגלים פתאום לשבת בשקט ולהקשיב להסברים על סיתוונית היורה ועל לוחות טקטוניים, וכל זאת מבלי ששוט הציונים יונף מעל ראשם. בטיול השנתי בני הנוער מוכנים לישון בשק שינה, בין עכבישים ויתושים, בתנאים הרחוקים מאוד מאלו שיש להם בבית, רק בכדי להיות חלק מקבוצה ולהמשיך לבלות ביחד עד השעות הקטנות.בטיול השנתי מתבטלים המחסומים והסייגים וכולנו הופכים להיות חלק מהטבע. התלמידים חווים את הביולוגיה, הפיזיקה וההיסטוריה, מתחברים לסיפורי התנ"ך וחווים חינוך גופני אמיתי ואחר מזה שהם חווים בבית הספר.ואיכשהו, למרות ששמעתי את תלמידי כיתתי (המתוקים) מקטרים בטיול השנתי על האוכל, הלינה והמסלולים, אני יודעת במאת האחוזים שהם גם ייקחו איתם לדרך שלל תובנות. יתרה מזאת, מעטים התלמידים שחוזרים מתוסכלים ועצובים מהטיול השנתי. יש מי שיאמר שלכך אחראים האנדורפינים שמשתחררים בהליכה ויש מי שיתלה את האחריות בשבירת השגרה. לדעתי העניין העיקרי הוא כי דווקא במקומות הקשים והמאתגרים מתרחשים פלאות וניסים.כבר שמונה עשרה שנים אני מורה ומחנכת, אבל מעטות השנים שבהן לא יצאתי לטיול השנתי.גם כמחנכת וגם כמורה מלווה, בשני הכובעים, אני מוצאת שהטיול השנתי יכול לספק עבור התלמידים את הלמידה המשמעותית ביותר שיש ולכן חשוב לי להיות נוכחת בעת שתלמידיי עושים למידה זו.כיום הטיול השנתי נתפס בעיניי התלמידים כזמן של קרנבל בתוך השגרה המשמימה. לא ישנים בלילה, אוכלים המון ממתקים ועושים רעש ובלגן (עד כמה שאפשר בלי לעוף הביתה מהטיול).אבל אם היינו הופכים את הטיול לשגרה, אין ספק שדברים היו משתנים. הטיולים היו הופכים בריאים יותר (פחות ממתקים ויותר שינה בין מסלול למסלול, הרי כמה אפשר לצרוך סוכר ולא לישון) והחדווה לקרוא טקסטים הייתה שבה ומתחדשת, כמו בכיתות היסוד. ולא פחות מכך, מצבם הבריאותי של התלמידים והמורים היה משתפר לאין ערוך.אז רבותיי, אני אומנם רק מורה שאוהבת טיולים, אבל יש לי רעיון מהפכני שיכול לפתור לנו את כל הבעיות והקשיים:הבה נדמיין לעצמנו בית ספר על גלגלים, בית ספר שבו אין כיתות, מחברות וספרים וכל הלמידה מתבצעת תוך כדי ביקור באתרים והליכה במסלולים. בכל יום ראשון עולים התלמידים על אוטובוס ויוצאים לשבוע למידה ברחבי הארץ. כל נסיעה מתמקדת בנושא מסוים ויעדי המסע נקשרים כולם לאותו עניין.כך למשל, בשבוע הצלבנים, יבקרו התלמידים בירושלים ובכוכב הירדן, יצעדו מציפורי ועד קרני חיטין ברגל ויקנחו את המסע באולמות האבירים בעכו. הצלבנים יהיו רק חלק מהלמידה, רק סיפור הנושא שבמהלכו הם ילמדו איך לחשב מרחקים, כמויות, איך למדוד רוחב ועומק של חפיר, איך לזהות צמחים אכילים בחורש הים תיכוני ואיך לדבר עם צלאח-א-דין (בערבית כמובן) כדי להסדיר נסיגה מסודרת של הכוחות.ואם נדמה לכם שבצלבנים מיצינו את שלל הנושאים, הרי שזו רק דוגמא. כך למעשה ניתן לתכנן שבועות מסע לאורך כל השנה, כשבכל שבוע נושא הטיול משתנה. בשבוע אחד ילמדו על נושא המים בישראל (התפלה, נָבּטִים, נחלים, חישוב נפח של נוזל וזו רק ההתחלה) ושבוע אחר על משוררים בתקופת העלייה השנייה. שבוע שלם על בית שני (רומא, חשמונאים, הורדוס, מדרשים וקידוש הלבנה, עם קצת אסטרונומיה לגיוון והעשרה) ושבוע נוסף על הנצרות והנזורה.כל טיול שכזה יכיל דיסציפלינות מרובות ובמהלכו יתמודדו התלמידים עם משימות מגוונות הדורשות יכולות בכל תחומי הדעת (חישוב, כתיבה, יצירה, בנייה, איתור וכדומה). לאחר כל שבוע של טיול יכינו התלמידים עבודות חקר, שישמשו לצורך הכנת מסלולי טיול לשנים הבאות. גם הבגרות, תהיה למעשה, עבודת חקר באחד מהתחומים שנלמדו.ואם אחרי כל זאת, עדיין לא הצלחתי לשכנע אתכם כי תוכניתי היא הפיתרון לכל תחלואי מערכת החינוך, אז לפחות אציע להוסיף רק עוד שניים או שלושה טיולים שנתיים, במהלכם יוכלו ללמוד התלמידים, כי שם באמת מתרחשים פלאות וניסים. *התמונות בכתבה באדיבות חשבון הפליקר של תיכון הראל מבשרת ציון

פעם שאלת את עצמך מהי הדרך היעילה ביותר לשמור על קשר עם הורי התלמידים שלך? כיצד ניתן ליצור מערכות יחסים מעולות עם ההורים, שיקדמו את למידתם של כל תלמיד ותלמידה בצורה הטובה ביותר?חוקרי חינוך מאוניברסיטת הרווארד שאלו את עצמם בדיוק את אותן השאלות, ולכן החליטו לחקור אותן. הממצאים שהחוקרים גילו הם לא פחות ממדהימים – הם מראים כי כאשר מורים שומרים על קשר הדוק וקבוע עם הורי התלמידים, סיכויי ההצלחה של התלמידים עולים בצורה דרמטית – מורים ששמרו על קשר קבוע והדוק עם הורי תלמידיהם העלו את סיכויי ההצלחה של התלמידים בקורס הנלמד ב-41%, וכן הפחיתו את חיסורי התלמידים מהשיעורים ב-21%. איך שומרים על קשר מעולה עם ההורים ומשפרים את סיכויי ההצלחה של התלמידים?התשובה של החוקרים היא שולחים להורים הודעה אישית בכל שבוע. המחקר מראה כי הודעה אישית להורים, הנשלחת על ידי המורה אחת לשבוע ומעדכנת את ההורים במצבו הלימודי של התלמיד/ה, היא דרך יעילה במיוחד לקדם את למידת התלמידים.הודעה מהמורה אחת לשבוע יוצרת בין המורה להורים קשר קרוב, הדוק וחיובי שמתפקד כרשת תמיכה עבור התלמיד/ה. זאת ועוד, ההודעות מהמורה משנות את השיח בין ההורה לילד, ומניעות את ההורים ליצור שיח עם ילדיהם בנושא הלימודים. התלמידים לא תמיד אוהבים את זה (במיוחד המתבגרים מביניהם), אבל הדבר מוביל ליותר מעורבות הורית בתחום הלימודים, לחיזוק הסמכות ההורית בתחום זה, ולבסוף להצלחה גדולה יותר של התלמיד/ה בלימודים.החוקרים מצאו ממצאים רבים שיכולים לסייע למורים לבנות קשר חיובי עם ההורים באמצעות הודעות אישיות, ואנו בחרנו עבורכם את הממצאים החשובים והפרקטיים ביותר: 10 ממצאים מחקריים שיעזרו לכם ליצור קשר מעולה עם הורי התלמידים1. התדירות הגבוהה חשובה – כאשר התקשורת בין המורה להורים מתקיימת בתדירות גבוהה, אחת לשבוע, המורה יכול/ה לעדכן את ההורים בדברים קטנים כגון הצלחה של התלמיד/ה במענה על שאלה בשיעור, פתרון מעולה של תרגול, ביצוע שיעורי בית, החסרת שיעור או היותו של התלמיד מוסח מעט במהלך השיעור. עדכונים אלו יוצרים שיח מתמשך בין ההורים לתלמיד/ה סביב הלימודים ולא רק שיח המתרחש סביב אירועי קיצון המתרחשים לעיתים רחוקות. כך ההורה הופך לדמות משמעותית בעלת אחריות על למידת התלמיד/ה, והתלמיד/ה מקבל/ת תמיכה חשובה.2. אפשר גם בדואר האלקטרוני – החוקרים בחנו האם יש הבדל בין הודעות סמס להודעות בדואר האלקטרוני ומצאו כי לשני סוגי ההודעות יש יעילות דומה. לכן –צרו קשר עם הורי התלמידים באופן שנוח לכם.3. טלפון זה נחמד, אבל רק אחת לזמן רב – במחקר מצאו ששיחות טלפון תדירות מהמורה להורים הן בעלות יעילות נמוכה יותר מאשר הודעות כתובות. שיחה טלפונית לכל הורה מדי שבוע או שבועיים היא השקעת זמן אדירה עבור המורה, והיא בעלת יעילות נמוכה: כאשר המורה מתקשר/ת בשיחה טלפונית אחת לשבוע או שבועיים, מרבית ההורים מרגישים שזוהי עצימות גבוהה מדי והמענה שלהם לשיחות יורד. מתוך כך, החוקרים ממליצים לקיים שיחות טלפוניות עם ההורים אחת לתקופת זמן של לפחות חודש וחצי, אך להקפיד לקיים שיחות אלו עם כל ההורים מדי פעם ולא רק על מנת לעדכן בבעיה בלמידתו של התלמיד. למידע נוסף על הגעה ליעילות מקסימלית של שיחות טלפוניות להורים קראו את הכתבה מהי שיחת הטלפון שיכולה לשנות את הכיתה שלך?שיחות טלפון להורים - באופן מפתיע הן פחות יעילות ממה שחשבתם4. ההודעה חייבת להיות אישית – הודעות לקבוצת וואטסאפ בה חברים הורי התלמידים כולם או הודעות גנריות הנשלחות לכל הורי התלמידים פשוט לא עובדות. להורים צריך להיות ברור שההודעה מתייחסת לילד/ה האישי/ת שלהם.5. צרו פורמט קבוע עם מקום לשינויים והתאמות כדי ליצור הודעה אישית ביעילות - על מנת לבצע ניצול זמן יעיל, כדאי ליצור בכל שבוע פורמט בסיס של הודעה, כך שרוב ההודעות להורים באותו השבוע יתבססו על בסיס דומה, אך עדיין יהיה בכל אחת מהן מסר אישי המותאם לתלמיד הייחודי. למשל, כל ההורים יקבלו את הנוסח הקבוע "שלום רב, השבוע החלנו ללמוד הסתברות וחשבנו יחד כיצד הנושא מתחבר לחיי היום יום שלנו."ובנוסף לטקסט זה, כל הורה יקבל מידע בהודעה הרלוונטי לילד/ה שלו, למשל: "נועה הציעה רעיונות נהדרים לאופנים השונים בהם הסתברות מתבטאת בחיי היום-יום וניכר שהיא מבינה את חשיבות למידת הנושא. כדאי לחזק אותה על כך", או "עוז היה קשוב אך שקט מאוד השבוע בכיתה, בניגוד להשתתפות הפעילה שלו בדרך כלל. האם יש לכם רעיון מה גרם לשינוי?"או לחילופין "דניאלה חסרה לנו השבוע בכיתה. האם היא שוחחה עם נועה על מנת להשלים את החומר?"6. ההודעה לא חייבת להיות יבשה – ההודעה השבועית אינה חייבת לעסוק תמיד בנושא הנלמד ובהתקדמות התלמיד באותו השבוע, למרות שאלו נושאים חשובים במיוחד שהם הסיבה ליצירת הקשר מלכתחילה. לעיתים ההודעה השבועית יכולה לכלול תמונה של התלמיד/ה לומד/ת בכיתה, או תמונה של הלוח עם מסר מרכזי מהשבוע. היא יכולה לכלול GIF או שיר, או לחילופין היא יכולה להיות מוקלטת וכן הלאה. שחררו את היצירתיות שלכם ותצרו תקשורת חיובית ונעימה.ההודעה השבועית יכולה להכיל GIF משמח הקשור למצב התלמיד7. עדכנו את התלמידים שאתם נמצאים בקשר הדוק עם הוריהם – בקרב תלמידים בתיכון ואף בחטיבת הביניים, יצירת הקשר עם ההורים עלולה לעיתים ליצור מורכבות בקשר של המורה עם התלמיד/ה, שכן התלמידים נוטים להיות קנאים לפרטיותם. מתוך כך, חשוב להבהיר לתלמידים שאתם נמצאים בקשר עם הוריהם, להסביר להם שאתם תיצרו קשר עם כל ההורים ותעדכנו על מצבו/ה הלימודי של כל תלמיד/ה, כך שתעדכנו את ההורים בדברים המעולים שהם יעשו כמו גם בצורך לשיפור ובקשיים שיעלו בלמידה. כדאי להבהיר איזה מידע אתם מעבירים להורים ואיזה מידע תשמרו ביניכם.8. אל תשכחו לשלוח הודעות בעלות פן חיובי – רובנו נוטים לעסוק יותר בטעון השיפור ובבעייתי מאשר במעולה ובטוב. עם זאת, כדאי מאוד לשלוח הודעות בעלות פן חיובי להורים. במיוחד בקרב תלמידים בעיתיים, נסו למצוא דברים חיוביים, גם אם הם קטנים מאוד, ולדווח עליהם להורים. בדרך כלל ההורים רגילים מאוד לשיח שלילי מול המורה ודיווח על דברים חיוביים יכול לשנות את האופן בו הם תופסים את הקשר עם המורים ועם ילדם.9. הניעו לפעולה בהודעות, במיוחד בהודעות החיוביות – על מנת להעצים את השפעת ההודעות, כדאי להוסיף להוסיף הצעה לפעולה בהודעה. חשוב לשים לב שההצעות לפעולה לא מגיעות רק בהודעות המעדכנות את ההורה בבעיה או צורך בשיפור. החוקרים מצאו שמורים נוטים להזמין הורים לפעולה רק כשיש בעיה עם התלמיד ולא כאשר מצבו טוב: הנעה לפעולה והצעות למעורבות אקטיבית של ההורה התקיימו ב-84% מההודעות שעדכנו את ההורים בצורך בשיפור של התלמיד, לעומת 8.5% בלבד בהודעות חיוביות. כך נוצר מצב בו התלמידים שמעו מהוריהם על תקשורת עם המורה בעיקר כאשר היה צורך בשיפור למידתם והם תפסו תקשורת זו כשלילית. על מנת למנוע מצב זה, גם כשהמסר להורים חיובי, כדאי להציע להם רעיונות לפעולה, כגון להציע לשבח את הילד, לקרוא את העבודה המעולה שהתלמידה עשתה או אפילו לעודד אותה ללמוד מעבר לרמה הנלמדת בכיתה ולהעמיק בחומר מתוך ההבנה שהיא יכולה למצות את הפוטנציאל שלה בלמידה מעבר למה שנלמד בכיתה.10. עשו מאמץ לתרגם הודעות עבור הורים שלא קוראים עברית – תלמידים שהוריהם אינם מבינים עברית נמצאים בסכנה גבוהה יותר לנשירה, נוטים להשיג ציונים פחות טובים ובאופן כללי בדרך כלל נמצאים בנקודת פתיחה מוחלשת. במצב זה שליחת ההודעה להורים הינה אפילו יותר חשובה ובעלת השפעה גדולה יותר, לפי ממצאי החוקרים. מתוך כך, למרות המאמץ וההשקעה – חשוב שתמצאו דרך לתרגם את ההודעה להורים שאינם מבינים עברית, שלא דרך התלמיד/ה. ההורים יעריכו זאת מאוד ויוכלו לבסס קשר טוב יותר ומעמיק יותר עם ילדם בנוגע ללימודים. כך תסייעו להם לקדם את המעורבות ההורית שלהם ואת הסמכות ההורים גם בתחום בית הספר, דבר שלעיתים קרובות מתרחש פחות בקרב ילדי מהגרים. הקשר שלכם עם הורי התלמידים יכול להפוך את ההורים לשותפים בלמידת התלמיד ולהוביל את התלמידים שלכם להצלחה!כיצד אתם שומרים על קשר עם הורי התלמידים שלכם? כתבו לנו בתגובות

לפני זמן מה, חברה מבוגרת וחכמה חלקה איתי בגילוי לב את שלושת האתגרים הגדולים בחייה, איך צלחה אותם ובמה נכשלה. אחד מהסיפורים יכול ללמד אותנו, אנשי חינוך, משהו גדול על כוחנו.חברתי החליטה להוציא רישיון נהיגה בגיל מבוגר. המסע להוצאת הרישיון היה מסע קשה, מאתגר ומאוד כואב. לא משנה כמה למדה, לקחה שיעורים והתאמצה, בסוף, במבחן עצמו, היא נכשלה שוב ושוב ושוב. כישלון רדף כישלון, והיא הרגישה מובסת אחרי כל תשובה שלילית. ובכל זאת, חברתי המשיכה, בעודה מלקקת את הפצעים, לנסות לקבל רישיון נהיגה. בישראל קשה מאוד לחיות ללא רישיון נהיגה, עד שלעיתים זה הדבר המפריד בינך לבין התפתחות אישית ומקצועית. אתם בוודאי יכולים להבין עד כמה הרישיון הנכסף היה חשוב לה.וכך, כבר לא אישה צעירה, פעם אחר פעם היא ניסתה ונכשלה. כמה ביטחון עצמי צריך כדי להאמין, כישלון אחרי כישלון, שאפשר לעבור את הטסט הבא?לאחר המון כישלונות צורבים, חברתי החליפה שוב מורה נהיגה. את היום המלחיץ של מבחן נהיגה נוסף, היא תיארה לי כאימה ולחץ. ואז, באותו הבוקר, היא נכנסה למושב הנהג, ומתוך חרדה, מבלי באמת לחכות לתשובה, נפלטה לה שאלה למורה:"תגיד, איך זה להיות מורה לנהיגה?"והוא ענה לה מבלי להתבלבל: "למה את שואלת? את רוצה להיות מורה לנהיגה? את יכולה להיות מורה מצוינת".היא עברה. הוראה ממיינתהוראת נהיגה אולי לא דומה כל כך להוראה בבית הספר, אבל בפרמטר אחד היא דומה לה מאוד, ובמיוחד ניתן לראות את הדימיון במקצועות המתמטיקה, אנגלית והמדעים:גם כאן וגם כאן יש מבחן והוא מלחיץ, מאיים ויש לו השלכות על חייך, לעתים השלכות דרמטיות. כך למשל, מספרים לנו שהשפעת לימודי המתמטיקה והמדעים באופן מוגבר על המשך חייהם של תלמידים הינה עצומה. זה לא משנה אם זו אמת או לא, מה שמשנה הוא מה התלמידים מרגישים במקצועות הללו. מניסיוני כמורה, התלמידים מרגישים איום מתמיד. הם מרגישים שהם תמיד חייבים להצליח, לעבור את המבחן, להישאר בהקבצה או במסלול 5 יחידות לימוד. ומה קורה כשהם לא מצליחים? כישלון במקצועות אלו מרמז להם שאין להם לשם מה להתאמץ - לא סתם תלמידי 3 יחידות לימוד הנם בעלי מוטיבציה נמוכה, נכון, לעיתים הם לא אוהבים את המקצוע, אבל בדרך כלל עיקר העניין הוא שהם חוו תסכול וכישלון מתמשך בלמידה, או שפשוט הם מרגישים שמכאן כבר אין להם לאן לרדת וגם אין סיכוי לעלות.גם כאן וגם כאן יש מבחן והוא מלחיץ, מאיים ויש לו השלכות על חייך, לעתים השלכות דרמטיותלנו המורים יש חלק גדול בכך, בין אם אנו מודעים לו או לא, ויש למצב הזה השפעה רצינית על ההוראה שלנו בכיתות. הנה דוגמה שכיחה לכך:תלמיד שואל שאלה בשיעור מתמטיקה. הוא לא הבין, הוא מבולבל, הוא צריך עזרה והוא גם לא יודע לבקש עזרה בצורה נכונה מהמורה; "לא הבנתי כלום מהשיעור"הוא אומר. זהו משפט שמורים לא אוהבים לשמוע, ולרוב לא משפיע לטובה על תפיסת המורה את התלמיד. התלמיד שואל שוב ושוב שאלות, פותר בצורה שגויה ומתקשה.איך אנו מגיבים לזה? עונים ועוזרים, אבל במקביל, לצד מתן העזרה, מורים מגיבים לכך בשיח פנימי שנראה כך: "אולי התלמיד לא מתאים לרמה הזו? אולי הוא לא שייך לפה. אם במבחן הבא הוא נכשל, אז אני לוקח אותו לשיחה וטלפון להורים, והוא יורד ל-4/3 יחידות או להקבצה ב'".אני מכיר את השיח הפנימי הזה משיחות עם מורים ששיתפו אותי במונולוג פנימי דומה, אבל לא פחות מכך מתוקף היותי מורה למתמטיקה ופיזיקה.כן, גם אצלי, אני מצטער לאכזב אתכם, מתנהל לעתים מונולוג כזה. לעתים ממש באמצע השיעור - מונולוג על עתידו של הילד. לרוב אני מצליח לתפוס את עצמי באמצע. לעצור, ולשאול: "בשביל זה באת לכאן? אתה באמת חושב שאתה יודע מה נכון ומה מתאים לילד?" אפשרות אחרת – הוראה מטפחתאפשר גם להניע תהליך אחר לחלוטין. תהליך של לראות את הילד, להאמין בו, להאמין שהוא מסוגל, לייצר איתו דיאלוג שבו יש גם שיקוף של המצב כרגע וגם שיחה על מטרות, יעדים, ותכנון דרך שבעזרתה יהיה אפשר להשיג אותם. בשיח כזה חשוב לנסות להבין מה "תוקע"את התלמיד: לעתים אלו פרקטיקות למידה שגויות ולא מעט פעמים זו אמונת שווא חזקה ש"אני לא מספיק חכם, אבל מנסה הכי טוב שאני יכול". "אני לא מספיק חכם, אבל מנסה הכי טוב שאני יכול"זהו משפט ששמעתי מאות פעמים במהלך עבודתי, אולי אפילו אלפי פעמים. להפתעתי, תלמידים אומרים אותו שוב ושוב, מבלי להבין את הסתירה הפנימית שצועקת מתוך אמירה זו.לנסות הכי טוב שאתה יכול זה לא מספיק, אם בבסיס הדברים נמצאת תפיסה ש"אני לא מספיק חכם". הסיבה לכך היא שכאשר תלמיד מאמין שהוא לא מספיק חכם, הוא יוצר נבואה שמגשימה את עצמה, כפי שאנו לומדים מהמחקר בתחום דפוסי החשיבה (עליו תוכלו לקרוא למשל בכתבה הזו של אסף צבן). כאשר תלמיד חושב שהוא לא חכם מספיק, הוא שרוי בדפוס חשיבה מקובע (Fixed Mindset). בדפוס חשיבה זה, בכל פעם שהתלמיד נתקל בקושי – הוא מחזק את האמונה שהוא אינו חכם מספיק ובכל פעם שהוא נכשל – הוא הופך לכישלון. קרול דווק בהרצאה בנושא דפוס חשיבה מתפתחעם תלמידים שמחזיקים באמונה ש"אני לא מספיק חכם אבל אני מנסה הכי טוב שאני יכול", אחד הדברים שהכי חשוב לעשות, זה להבהיר שלעשות את הכי טוב שאתה יכול לא אומר רק תרגול ופתרון תרגילים – לעשות הכי טוב שאתה יכול זה אומר להאמין שאתה יכול, להבין בדיוק למה אתה יכול ואז לתרגל ולפתור שוב ושוב כדי להצליח. כאן כדאי להיעזר ברעיון של דפוס חשיבה מתפתח (Growth mindset) – על מנת להצליח, על התלמיד להבין שהיכולת שלו תלויה יותר במוכנות שלו להתפתח בעזרת למידה, מאמץ ואמונה בעצמו ופחות בכישרון המולד שלו. למה הפסקתי למיין?מיומי הראשון כמורה, הייתי מורה מטפח. אני לא מאמין שיש מורה שהוא לא כזה. אבל לצד הוראה מטפחת, גם מיינתי תלמידים, שכנעתי אותם לרדת רמת לימוד, הכנתי מבחנים ממיינים. הכל באמונה שלמה שזה לטובת הילד, הקבוצה וגם עבורי. מורה רוצה להרגיש שהוא מצליח במה שהוא עושה, וזה לא נעים לראות ילד נכשל במבחנים, לא מבין את החומר ומאט את הקצב של הלמידה בכיתה.הפסקתי למיין כשהבנתי שזו השקעת אנרגיה באפיקים לא נכונים עבורי ועבור תלמידיי, שהיא מובילה לכך שהתלמידים מקבלים מסר שיש מי שחכם מספיק ויש מי שלא, שיש מי שיכול ויש מי שלא. הבנתי שזוהי השקעה שגוזלת זמן ומאמץ ומניבה פירות שאיני שמח בהם. איך עברתי להוראה מטפחת?המעבר להיות מורה מטפח ולא ממיין בכלל משנה לחלוטין את הפרספקטיבה על הוראה, למידה והגישה לתלמידים, מצטיינים וחלשים. היו למעבר זה המון השלכות והשפעות על הדרך שבה אני מלמד היום, וקצרה היריעה לספר על כולן. בכל זאת, אני רוצה לתאר את דרך ההתנהלות שלי לגבי מבחנים (הכלי הממיין ביותר של המורה) וכיצד מבחנים יכולים להפוך לכלי מדידה, הערכה וגם טיפוח עבור התלמידים: מדי פעם תלמידיי נבחנים במבחן שאין בו ציון ואין לו השפעה בתעודה. גיליתי שתלמידים לוקחים כל מבחן ברצינות, כל מבחן מלחיץ אותם, ואני לא חושש לתת להם מבחן כיום שלכאורה "לא משפיע עליהם". להיפך: תלמידיי מבינים שמבחנים הם כלי מאוד חשוב, אך לא ככלי ממיין אלא ככלי לעיצוב הלמידה והערכה. מבחן מאפשר לי המורה ולתלמידיי להעריך היכן הם נמצאים ומה עליהם לעשות כדי להשתפר, ולא פחות חשוב: מבחנים זה האזור שבו רבים מאיתנו לומדים המון, אם אנו פנויים ללמידה בשעת מבחן. כיום, כשאני משתף את תלמידיי בתאריך המבחן הקרוב, הם שואלים אותי: "זה מבחן רגיל או מבחן אמיר?". אני צוחק ואומר שאין דבר כזה מבחנים רגילים אצלי, רק מבחני אמיר.לאחר החזרת המבחנים, אני עורך שיעור שבו יש עבודה עצמית. במקביל, כל תלמיד מגיע אלי למשוב מילולי קצר על המבחן. עם תלמידים מתקשים מאוד, השיחה יכולה לארוך יותר מדקות ספורות. בשיחה תחילה אני משקף לתלמיד את המציאות כפי שאני רואה אותה כרגע ומתאר כמה תסריטים עתידיים שאפשריים אם לא נעמיק וננסה להבין מהו שורש הקושי בלמידה. אנחנו מנסים להבין ביחד מה לא עובד: פרקטיקות למידה שגויות, לחץ וחרדה או אמונות שווא ודפוס חשיבה מקובע. יחד עם התלמיד באותה השיחה או בפגישה אחריה, אנו מכינים לו תוכנית עבודה אישית.לאחר זמן מה של עבודה לפי תוכנית העבודה האישית שיצרנו יחד, אני דואג לחוויית הצלחה עבור התלמיד: בוחן שבו אני בטוח יחסית שיצליח; שאילת שאלה שאני מניח שהוא יודע באופן מפתיע בכיתה וכן הלאה. והכי חשוב: אני מעצים כל תלמיד כזה על כל הצלחה, קטנה כגדולה.אני מצפה מהתלמיד לשינוי הדרגתי וגם מבהיר לו שהשינוי יהיה הדרגתי ולא חד. זאת כיוון ששיפור כזה דורש מאמץ, עבודה וזמן, אף על פי שמניסיון, לפעמים זו ממש טרנספורמציה אדירה. התלמיד הופך להיות תלמיד אחר לגמרי, מרגע שיש מבוגר שמאמין בו והוא מתחיל להאמין בעצמו. נקודה חשובההוראה מטפחת היא לא לנסות לגרום לכולם להצליח כל הזמן ולדחוף את כולם ללמוד ברמה או בהקבצה הגבוהה ביותר. זה לנסות לראות באמת מה טוב לילד. לפעמים אני מגיע למסקנה, לאחר דיאלוג ממושך וניסיון להבין את הילד, את עולמו ואת שגרת יומו, שעדיף לו לרדת מ-5 ל-4 יחידות לימוד. אבל אלה מקרים בודדים, וגם בהם אני מתבונן ממקום של הוראה מטפחת, שחושבת על הילד, על מה באמת טוב עבורו. סוף דברהשבוע קרה לי דבר מרגש שהתרחש לדעתי בעקבות כתיבת מאמר זה. נכנסתי לקבוצת הוואטסאפ של כיתת י"א אותה אני מלמדו ולרגע התבוננתי בשם הקבוצה, כותרת שראיתי פעמים רבות בעבר, שכן הקבוצה קיימת למעלה משנה, אך לא התייחסתי אליה לפני כן. עתה הכותרת ריגשה אותי מאוד. לקבוצה קוראים "האחיינים של דוד אמיר"ותמונת הקבוצה היא אימוג'י של משפחה, אב, אם וילד. באותו הרגע הרגשתי שיש בבחירת השם יותר מרעיון מבריק של ילד שיוכל להיות קופירייטר מעולה בעתיד (שמי אמיר, שם משפחתי הוא דוד והם הפכו אותי לדוד אמיר ואותם לאחייניי). לא, יש שם משהו עמוק יותר.אכן, אנחנו משפחה.

אני פותח את השיעור, עומד מול התלמידים ומפציץ: "מה הייתם עושים אם הייתם זוכים מחר במיליון דולר?"העיניים של התלמידים נוצצות, הפיות פעורים, הכיתה מתמלאת בהתרגשות. "יודעים מה, חכו רגע. בואו נלך על עשרים מיליון דולר. מה הייתם עושים עם עשרים מיליון דולר?"ידיים מושטות לאוויר. תשובות מתחילות לעוף לחלל הכיתה:"הייתי קונה לי וילה על הים, קונה גם להורים שלי, ואז מפנק את עצמי בלמבורגיני חדשה. אה כן, וגם מביא קצת מעשר".אוקי, הבא בתור: "אני הייתי קונה לי איזו קבוצת כדורגל וגם כל מיני דברים להורים שלי וגם... אמממ... הייתי קונה יאכטה ומקיף את העולם"."וואלה", אמרתי להם. "ומה דעתכם על לחסוך קצת?... ידעתם שמחקרים מראים שהסיכויים להפוך לעני הרבה יותר גדולים אחרי שזכית בלוטו מאשר לפני כן? שאנשים שחיו לאורך שנים במצב כלכלי סביר ופתאום זכו בסכום כסף ענק נוטים להפוך לעניים כמעט יותר מכל קבוצה אחרת באוכלוסייה?" הם הסתכלו עליי, ואז הסתכלו אחד על השני, ואז ניסו להבין מה לעזאזל אני רוצה מהם. * כמו רבים מחבריי בני גילי, גם אני חולם יום אחד להגיע לדירה וחושב בכל יום כיצד אוכל לעשות זאת. לעיתים, תוך כדי המחשבות, אני שואל את עצמי איך ייתכן שבכל שנותיי במערכת החינוך אף אחד לא דיבר איתי על חיסכון, משכנתא או השקעות נכונות? איך זה יכו להיות שאיש לא הכין אותי לחיים בחוץ?לימדו אותי מה זה סינוס וקוסינוס, לימדו אותי באיזו שנה פלשו ההונים לשטחי האימפריה הרומית ומתי עכו נכבשה על ידי צלאח-א-דין ונכבשה שוב על ידי העות'מנים, ואפילו עשו מאמץ מיוחד והקדישו שעות רבות מזמנו של אחד המורים שהסביר לי, במעמד של אחד-על-אחד, מהו ההיבט הנפשי העמוק של השיר "צנח לו זלזל".כמובן שעד היום אני מודה למוריי ומחנכיי על הכלים החשובים והנחוצים שהעניקו לי. רבים מהם משמשים אותי עד היום. ובכל זאת, בחלק ניכר מהבעיות והאתגרים בחיים קשה לי להיעזר בדברים שלמדתי בבית הספר.לדוגמא ניתן לבחון את הפעם המצערת בה מנהל הבנק שאל אותי: "יש לך כבר הון ראשוני שמספיק לדירה בירושלים?"ועניתי לו: "לא יודע, אבל מה אתה אומר על השיר 'צנח לו זלזל'? כל כך הרבה רבדים נסתרים יש בו. פשוט מדהים.... עזוב, אני כבר אצא לבד". *בספרו "אבא עשיר אבא עני", מתלונן המחבר רוברט קיוסאקי שמערכת החינוך לא הכינה אותו לחיים האמיתיים, שכן הוא לא למד בבית הספר מעולם דבר בנושא השכלה פיננסית. במקום להטמיע בו עקרונות ומושגי יסוד אסטרטגיים שיקנו לו כלים אמיתיים, בעזרתם יוכל לחסוך ולנתב את הכסף שירוויח ביעילות כלכלית נבונה, הוא מצא את עצמו מסיים שתיים עשרה שנות לימוד ללא שום הבנה בסיסית במושגי כלכלה וצריכה;אף אחד לא הסביר לו מה ההבדל בין נכס לנטל ומדוע גם אם אתה מרוויח עשרים אלף שקלים בחודש, כל עוד אתה לא מצליח לחסוך כלום, אתה לא מתקדם והופך להיות בן אדם עשיר. רק אם אתה מצליח באמת לחסוך מאותם עשרים אלף השקלים שאתה מרוויח בחודש, אפילו אלפיים שקלים, אז אנחנו מתחילים להתקדם לעבר היותך אדם עשיר.לכאורה מדובר במידע פשוט, כיצד משלמים מיסים, איך חוסכים כסף, איך מתנהלים כלכלית נכון. דברים שהם לכאורה כל כך פשוטים, ובכל זאת הם אלו שאמורים לעשות את ההבדל בין חיי רווחה כלכליים לחיים של מצוקה ודאגה מחודש לחודש.https://www.youtube.com/watch?v=WI_aBemZxcIחינוך פיננסי -רעיונות בסיסיים לחומרים שאפשר ללמד מתוך הספר "אבא עשיר אבא עני"בואו נשים דברים על השולחן – יש כל כך הרבה תחומים וכלים שהיה רצוי שמערכת החינוך תספק לילדים שלנו, עד כדי כך שלעולם כנראה לא נגיע לכולם. ובכל זאת, התנהלות כלכלית נבונה היא מיומנות שכל מורה יכול ללמד את תלמידיו. במיוחד בשיעורי מתמטיקה וחינוך ניתן למצוא פתח מיוחד ומוצלח ביותר לשם לימוד חינוך פיננסי לדעתי. כך ניתן לחבר את המתמטיקה לחיים ואת החיים לחינוך.עבור קברינטיי מערכת החינוך בישראל יש בפעולה זו רק יתרונות, שכן לא רק שמדובר במיומנות חיונית לחיים שתהפוך את התלמידים לאזרחים מועילים יותר, אלא שגם במבחני פיז"ה התלמידים הללו יצליחו יותר מכולם, שכן תלמידים שילמדו חינוך פיננסי ידעו טוב יותר להשתמש במתמטיקה כדי לפתור בעיות יום יומיות, כמו איך כדאי וניתן לחסוך כסף, כמה כסף כדאי לחסוך וכיצד לחלק את ההכנסות בין תחומי החיים השונים, כך שתלמידים אלה יחברו בין המתמטיקה לחיים.אז מורים, אולי הגיע הזמן להתחיל ללמד בשיעורים התנהלות כלכלית נבונה?ואולי, אם נצליח ללמד את תלמידינו נושא חשוב זה, יום אחד הם יוכלו להיכנס לחדר של מנהל הבנק בבטחה ובראש זקוף, להישיר אליו מבט ולהגיד לו "יש לי הון עצמי של מיליון שקל, מה יש לך להציע לי?"ומנהל הבנק יענה: "חכה רגע, למה ישר לדבר על כסף? בוא נשתה קפה קודם"ועד שהקפה יגיע הוא ישאל אותם: "דרך אגב, מה אתה אומר על השיר 'צנח לו זלזל'? כל כך הרבה רבדים נסתרים יש בו. פשוט מדהים".

מאת: ד"ר שרה זילברשטרוםהיה זה בשעות אחר הצהריים. נכנסנו, תלמידות צעירות, לחדר אפלולי במבנה העתיק בו שכן בית הספר שלנו בירושלים. הגענו לפגישה מרגשת שארגנה המנהלת המיוחדת שלנו - גברת סימה רלב"ג.בחדר ישבה מולנו אישה קטנה עם פנים מאירות ועיניים זוהרות – זלדה. זלדה מישקובסקי, המשוררת הגדולה.זלדה קראה עמנו את השיר "שכני הסנדלר"ועוד כמה שירים. אני זוכרת שלא הבנתי הכול אך נמשכתי אחריה, אחרי אותה אישה קסומה עם קול עדין ומדויק.הזיכרון של המפגש עם המשוררת נצרב אך היה רדום...כשהתחלתי לעסוק בהוראה, בהכשרת מורים וכיום בניהול אגף ההתמחות והכניסה להוראה במשרד החינוך, עלתה דמותה של זלדה וחיה בקרבי מחדש. זלדה, בנוסף להיותה משוררת, עבדה כמורה, ואותי מלוות במיוחד רשימותיה משנות עבודתה הראשונות בהוראה. איך מלמדים כשקשה ועצוב?אחת הרשימות הנוגעות ביותר של זלדה מתקופתה כמורה, הינה רשימה בה היא מתארת יום בו היא באה לכיתה עצובה ומלמדת את כולנו שיעור:"קשה עד בלי נשוא ללמד כשהלב מת. נובלות המילים בטרם צאתן מן הפה.פחדתי מקולי הנבוב. קול ללא אמונה. קול ללא חיבה.חיכיתי שתשאלנה אותי – למה באת?ופתאום ראיתי את יפה פורחת, נפלא היה מראה הילדה המלבלבת בשמש.משהו טוב הקיץ בי.ראיתי את רינה... ראיתי את כולן.הלב הואר והכיתה הוארה... עלצנו, והיה לנו טוב"לא פעם קורה לכולנו שאנו מגיעים לכיתה כאשר אנו מרגישים מרוקנים. זלדה מתארת בשירה פיתרון מופלא – המפגש עם הזולת, עם תלמידותיה והיכולת לראות את האור שבהן, רוממו אותה וגרמו לה לשמחה, לאור, לעליצות.הפתרון שזלדה מציעה נפלא, אך בכתבה זו אני רוצה להציע כמה פתרונות נוספים לשאלה כיצד נצליח להיכנס יום-יום לכיתה עם אותן אנרגיות ומאור פנים? כיצד נוכל להמשיך ללמד גם בימים שאינם פשוטים? כיצד נתמודד עם הבעיה הגדולה ביותר של המורים? "משהו טוב הקיץ בי. ראיתי את רינה... ראיתי את כולן. הלב הואר והכיתה הוארה..."מהי הבעיה הגדולה ביותר של המורים ואיך מתמודדים איתה?בשנים האחרונות, הפכו השחיקה הנפשית והלחץ של המורים לנושאים בעלי עניין מקצועי הולך וגדל, עד כדי שרבים מתארים את בעיית השחיקה כבעיה הגדולה ביותר של תחום ההוראה ושל המורים. שחיקת המורים, כתופעה, נידונה יותר מכל שחיקה במקצוע אחר.אצל מורה שחוק/ה יתגלו פעמים רבות סימנים של כעס, חוסר שקט, דיכאון, עייפות, שיעמום, ציניות, היעדרויות ממושכות מפאת מחלה, אי הכנת מערכי שיעור, קשיחות מוגזמת ונוקשות כלפי התלמידים. מורים שחוקים אף יצפו למאמץ נמוך מהתלמידים.מחקר שבדק שחיקה בקרב מורים מצא חמישה גורמים המשפיעים על שחיקה נפשית של מורים: 5 גורמים שכיחים לשחיקה בקרב מורים 1. השקעת מאמץ אדירה בעבודה – מורים משקיעים מאמצים רבים בהישגיהם הלימודיים והחינוכיים של כל התלמידים.2. זליגת העבודה לבית – עבודתם של מורים זולגת לעיתים קרובות לזמנם האישי (בדיקת מטלות, אסיפות הורים, בניית מערכי שיעור וכן הלאה...), כך שבחלק ניכר מהמקרים נוצרת תחושה של המורה ושל בן/ת הזוג, שהמורה עובד/ת כל הזמן.3. היעדר מקום לשיתוף בבית הספר – כאשר אין למורה מקור לתמיכה וייעוץ בין העמיתים והממונים בבית הספר – הדבר יגרום לשחיקה מהירה.4. דימוי עצמי שלילי של המורה – מורים רבים מרגישים שאינם ממלאים את תפקידם כהלכה, כתוצאה מלחץ זמנים ומביקורת ציבורית על התפקיד.5. תכני הוראה קשים ומאתגרים – לעיתים התוכן שעל המורה ללמד מורכב גם עבורו/ה. במצב כזה עלול להיווצר מחסור בידע משלים או נוסף שיסייע למורה להתמודד עם תכני ההוראה המאתגרים. מחסור זה יוצר שחיקה ותסכול. כיצד נתמודד עם שחיקה? פתרונות להתמודדות מבוססי מחקרפרופ' איילה מלאך-פיינס, פרופ' אליוט אהרונסון וד"ר דיצה כפרי בחנו במחקרם כיצד מורים מתמודדים עם האתגרים הייחודיים והרבים שבעבודתם. הם חיפשו אילו מורים פחות נשחקים ומרגישים גם אחרי שנות הוראה רבות בעלי אנרגיה ויכולת השקעה בעבודתם. החוקרים גילו ששיטות התמודדות אקטיביות הן המוצלחות ביותר להתמודדות עם שחיקה ולחץ בקרב מורים. בנוסף הם מצאו כי המורים שאינם נשחקים מוצאים היבטים חיובים ללחץ ומקנים לו בעצם צורה שונה. לבסוף, הם גם גילו שכאשר יש במקום העבודה של המורה מערכת תמיכה חברתית, התמודדותם של המורים עם העבודה השוחקת היא הכי טובה.בעקבות המחקר, פיתחו מלאך-פיינס, כפרי ואהרונסון שיטת התמודדות עם לחצי שחיקה ומנו שישה צרכים של תמיכה חברתית שמורים זקוקים להם על מנת להתמודד באופן יעיל עם לחצי השחיקה: 6 דברים שמורים צריכים כדי להתמודד עם השחיקההקשבה – כל מורה זקוק/ה לכל הפחות לאדם אחד שאותו ניתן לשתף בבעיות, בשמחות ובשאר הרגשות העולים ברכבת ההרים הרגשית של ההוראה, כאשר הוא מקשיב בלבד.תמיכה רגשית – כל מורה זקוק/ה לתמיכה רגשית מאדם אחר, להצדקה ותמיכה במעשיו/ה וברגשותיו/ה ללא העברת ביקורת ותוך קבלה מלאה.עזרה טכנית מעמיתים – כל מורה זקוק/ה לעיתים לקבל עזרה בעבודה – לפעמים מדובר בעצות ופעמים אחרות בסיוע טכני כגון העברת מערכי שיעור, פתרונות לבעיות משמעת ושאלות שעולות בהוראה וכן הלאה.איתגור מעשי - כל מור/ה זקוק/ה לאדם – עמית ו/או ממונה, שיאתגר אותו/ה, יציב מטרות חדשות בתחום העבודה, יתן משוב והערכה על עבודתו/ה, יציע הצעות לשיפור וישבח כשמתאים.איתגור רגשי – כל מורה זקוק/ה לאדם שיאתגר אותו/ה רגשית, שלא יוותר לה/ו, שישאל אותו/ה שאלות קשות ויצייר עבורו/ה את האופק אליו המורה יכול/ה להתפתח.שותפות – כל מורה זקוק/ה לעמיתים ועמיתות החווים חוויות דומות לאלו שלו/ה שיחלקו יחד איתו/ה את המשא ועמם ת/יוכל להרגיש באותה הסירה.הקשבה, תמיכה רגשית, עזרה טכנית, איתגור מעשי, איתגור רגשי ושותפות - אלו הם הצרכים הרגשיים של מורים בהתמודדות עם עבודתם התובעניתלפי ממצאי המחקר, לא כל המרכיבים הללו חשובים לכל האנשים באותה מידה. יש השמים דגש רב יותר על קבלת אתגר רגשי, לאחרים חשובה השותפות וכן הלאה. ניתן למדוד את מידת הצורך של כל אדם בכל אחד מששת הצרכים. כמו כן ניתן למדוד באיזו מידה מתמלא כל אחד מהצרכים הללו אצל כל אדם. הטענה של החוקרים היא שכאשר אצל אדם מתמלאים התפקידים החשובים לו, הוא יתמודד טוב יותר עם לחצי שחיקה. ואם יבוא יום בו ניכנס לכיתה בלי מצב רוח, עד כי הקול שלנו עלול להישמע כקול ללא אמונה, קול ללא חיבה, עד שאפילו התלמידים יוכלו לשאול: למה באת?נוכל להסתייע בדרכים שמציע לנו המחקר, ו/או לבחור בדרכה של זלדה להתמודדות עם קשיי היום-יום של המורה – פשוט להתבונן רגע בתלמידים, לראות את המיוחד שבכל אחד ואחת, לראות את הילד או הילדה כמלבלבים בשמש. לחוש אלו אוצרות הופקדו בידינו...ההתבוננות הזו בייחודיות של התלמיד – עושה את השינוי!תשומת הלב וההתרכזות באור שיש בכל אחד – מביאה לכך שמשהו טוב יקיץ בנו. הלב יואר. הכיתה תואר. ונוכל להגיד בחדוה: עלצנו והיה לנו טוב.

אנחנו עומדים רגע לפני המהפכה החינוכית הגדולה של דורנו.ניצני המהפכה כבר החלו – אלפי אנשי חינוך ויזמים בכל העולם עובדים לילות כימים על מנת להצליח למצוא פתרונות בעזרתם יהיה אפשר לשנות את החינוך כפי שאנו מכירים אותו ולעבור ללמידה והוראה המותאמות באופן אישי לכל תלמיד ותלמידה. כעת המהפכה מגיעה לישראל ובפני אנשי חינוך ויזמים עומדת ההזדמנות לקחת בה חלק ואף להוביל אותה - אתגר חדש, הראשון מסוגו בישראל, מציע פרסי ענק למי שיצליחו להביא את המהפכה לחינוך הציבורי בישראל. המהפכה הקודמתהמהפכה הקודמת בתחום החינוך התקיימה במאה ה-19, כאשר נולד בית הספר כפי שאנו מכירים אותו כיום. אז, לראשונה, הוקמה מערכת חינוך ציבורית, שמטרתה הייתה להכשיר את התלמידים הכשרה וידע בסיסיים: קריאה וכתיבה, משמעת ומוסר, כדי שהתלמידים יהיו מוכנים למשרות העידן התעשייתי – משרות יצור במפעלים. מאז ועד היום, צורת החינוך ומבנה בתי הספר כמעט לא השתנו.דמיינו לעצמכם לרגע את הסצנה הבאה: מכונת זמן קסומה מצליחה באורך פלאי להביא נוסע שחי בשנת 1890 לזמננו. הנוסע מגיע לשנת 2017 ותוך כמה דקות הוא מגלה שהעולם השתנה באופן משמעותי מאז המאה ה-19; בכל מקום הוא נתקל באנשים המחוברים למכשירים אלקטרוניים קטנים וגדולים שהוא מעולם לא ראה ונראה שהמכשירים הללו מנהלים את חייהם של האנשים, הרחובות והבתים מוארים בחשמל, בכל מקום יש מסכים, מטוסים חוצים את השמיים ואלפי מכוניות נוסעות בכבישי ענק (יחסית לדרכי העפר של המאה ה-19). החנויות הקטנות שהנוסע בזמן הכיר מתקופתו הוחלפו בקניוני ענק וברשתות נוצצות, אך במהרה הוא יגלה שרבים קונים דברים באמצעות מחשבים ופלאפונים, שכן ניתן להשיג כל דבר במהירות עצומה ברשת. אם הנוסע בזמן שלנו במקרה יזדקק לטיפול רפואי, הוא יגלה בית חולים שמתפקד באופן שונה מהותית מזה שהכיר.אבל אז הוא יגיע לבית ספר.ולמעשה, מלבד כמה מחשבים בכיתות וכמובן פלאפונים חכמים בהם הוא יתקל גם כאן, בית הספר של היום יראה לו מוכר למדי. הוא יכנס לכיתה, יתקל במורה המלמד באופן פרונטאלי, כאשר הוא מכוון את הוראתו לתלמיד הממוצע. התלמידים בכיתה יראו פאסיביים – חלק יכתבו את המידע שהמורה מלמד במחברות, חלק יקשיבו, ואחרים יפטפטו. בכיתה אחרת הוא יכנס באמצע מבחן המסכם את למידת החומר שהתקיימה לאורך חודשים רבים ובוחנת את ידיעות התלמידים בנושא.בן המאה ה-19 יצא מבית הספר בהפתעה אדירה – הוא למד בבית ספר ממש דומה לזה שאליו הגיע לאחר למעלה ממאה שנה. הוא יגלה שכמעט 150 שנים עברו מאז שהוא למד בבית הספר, והעולם השתנה לחלוטין, אך בית הספר כמעט שלא השתנה כלל.150 שנים עברו, העולם השתנה לחלוטין, אך בית הספר כמעט שלא השתנה כללהמהפכה החינוכית הגדולה של המאה ה-21 – מהפכת הפרסונליזציהבית הספר חייב להשתנות. השינויים שהתרחשו בעולם ב-150 השנים האחרונות גורמים לכך שדרך החינוך שנוצרה במאה ה-19 פשוט אינה מתאימה על מנת להכין את התלמידים שלנו היטב לעולם של היום.בשנים האחרונות גישות שונות ניסו לשנות את החינוך כך שיותאם למאה ה-21, אבל אף אחת מהגישות הללו לא הצליחה להיקלט באמת במערכת החינוך כולה וליצור שינוי רחב היקף ומשמעותי. אך כעת נראה שאנו עומדים רגע לפני מהפכה של ממש – מהפכת הפרסונליזציה.פרסונאליזציה של הלמידה הינה גישה חינוכית המשנה את תפיסת הבסיס של ההוראה והלמידה במערכת החינוך מרעיון ה-one size fits all, המבוסס על הוראה פרונטלית המכוונת לתלמיד הממוצע, ועוברת להוראה ולמידה המותאמות באופן אישי לכל תלמיד ותלמידה על פי צרכיו/ה הייחודיים – היכולות, הידע הקודם שלו/ה, החוזקות, הקשיים, הרקע האישי, תחומי העניין וכן הלאה...המורה בגישת הפרסונליזציה של הלמידה מאבחן/ת את מצבם של התלמידים ובונה יחד איתם תוכנית למידה אישית המותאמת באופן ייחודי לכל תלמיד ותלמידה, תוכנית שמציעה צורות למידה ותכני למידה המותאמים אישית לתלמיד/ה, מאתגרת את התלמיד/ה באופן מייטבי ומאפשרת לו/ה לפתח את מלוא הפוטנציאל שלו/ה תוך השגת מטרות אישיות, בקצב המתאים ביותר לו/ה. התלמידים לומדים לפי תוכנית הלמידה האישית, תוך שהם מקבלים משוב מתמיד על למידתם, באופן שמכוון את למידתם בכל יום מחדש. https://www.youtube.com/watch?v=d6BPXhGTg00 איך זה קורה? בעזרת 6 ערכי הבסיס של הפרסונליזציה1. אבחון כדי להתאים את ההוראה והלמידה לכל תלמיד ותלמידה יש להכיר כל אחד ואחת מהם היטב, לדעת מה בדיוק הם יודעים, מה הן החוזקות, תחומי העניין, דרכי הלמידה המועדפות, הרקע האישי של כל אחת ואחד מהם וכן הלאה. לשם כך על המורה לבצע אבחון והערכה מתמידים של התלמיד/ה. על המורה לתעד את הידע הזה, וכמובן להשתמש בו בבניית תוכנית הלמידה האישית של התלמיד/ה. 2. התאמת תוכנית למידה אישית לכל תלמיד/העל בסיס האבחון, המורה יוצר/ת יחד עם התלמיד/ה (ולעיתים גם עם ההורים) תוכנית למידה אישית עבור התלמיד/ה. תוכנית הלמידה האישית כוללת את מטרות הלמידה, דרכי הלמידה, תוכן הלמידה ודרכי ההערכה שבאמצעותן תיבחן התקדמות התלמיד/ה. תוכנית הלמידה האישית היא הבסיס לתהליכי הפרסונליזציה והיא המעצבת את הלמידה וההוראה.3. משוב למורה ולתלמיד כדי להבין את התקדמות התלמיד/ה ולהתאים את תוכנית הלמידה שוב ושוב לפי התקדמות זו, התלמיד/ה והמורה מקבלים משוב עשיר המתאר את התקדמות התלמיד/ה, את הידע והמיומנויות שרכש/ה כבר, מה עוד עליו/ה ללמוד וכיצד.4. סביבת למידה גמישה המותאמת לתלמידיםכיוון שהתלמיד/ה משתנה ומפתח/ת לאורך הדרך, על סביבת הלמידה וחוויית הלמידה להשתנות בהתאם לתוכנית הלמידה האישית ולמצב הנוכחי של התלמיד/ה. כך למשל, בבתי ספר המנהיגים פרסונליזציה של הלמידה, לעיתים קרובות מתאפשר לתלמידים ללמוד בהתאם לתוכנית הלמידה בכל שעה ומכל מקום בנוסף לשעות הלמידה בבית הספר. דוגמה נוספת היא שברגע שתלמיד או תלמידה מראים התמחות בנושא מסוים – הם יכולים להמשיך לנושא הבא, ואינם צריכים לחכות עד שכל הכיתה תגיע לסיום הנושא.5. המורה משמעותי/ת בתהליך הלמידה, אך תפקידו/ה משתנה המורים מובילים את תהליכי הפרסונליזציה, הם מבצעים את האבחון ובונים יחד עם תלמידיהם את תוכניות הלמידה האישיות. המורה מכוון/ת את הלמידה וההוראה באופן קליני המותאם אישית לתלמיד/ה ומתאים/ה את מסלולי ההתפתחות בכל פעם מחדש. תפקידו/ה של המורה עובר שינוי אדיר ואינו דומה לתפקידם של מורים במערכת חינוך קלאסית – המורה אינו/ה מקור הידע העיקרי ומי שצריך/ה להעביר אותו באופן פרונטלי לתלמידים, אלא איש או אשת מקצוע קליני/ת, המנחה ומנווט/ת את הלמידה, תוך קיום מערכת יחסים משמעותית וקרובה עם התלמיד/ה.6. קיימות ויכולת שכפול ישנם אלפי מורים בכל העולם שמצליחים להתאים את ההוראה והלמידה בכיתות שלהם לכל תלמיד ותלמידה. אלו הם מורים יחידי סגולה שעובדים לילות כימים על מנת להתאים את הוראתם לכל אחד ואחת מתלמידיהם. גישת הפרסונליזציה מבקשת למצוא דרך בה יהיה ניתן להתאים את ההוראה לכל תלמיד/ה במערכת החינוך הציבורית, בכיתות בהן יש יחס של עשרות תלמידים על כל מורה. לכן החיפוש כיום הוא אחרי מודלים של פרסונליזציה שיוכלו להיות מיושמים בטווח רחב של כיתות, תלמידים ומורים. המורה מכוון/ת את הלמידה וההוראה באופן קליני המותאם אישית לתלמיד/ה ומתאים/ה את מסלולי ההתפתחות בכל פעם מחדשהמהפכה בדרך לישראל - וזו ההזדמנות שלך לעשות שינוי ולזכות בפרס ענקגישת הפרסונליזציה כבר יצרה מהפכות אדירות בתחומים שמחוץ לחינוך – ברפואה, בשיווק ובהיי-טק, וכעת מומחים בכל העולם טוענים שהגישה עומדת לפרוץ לעולם החינוך ולשנות אותו לגמרי. כך למשל – ביל גייטס מארק צוקרברג מאמינים שעתיד החינוך נמצא בפרסונליזציה ומשקיעים בפיתוח השיטה מאות מיליוני דולרים. מתוך כך, בכל רחבי העולם, בתי ספר, אנשי חינוך ויזמי היי-טק מנסים לפצח כיצד ניתן להגיע לפרסונליזציה של החינוך. כך למשל, ניתן לקרוא על רשת בתי הספר AltSchool, תוכנית Teach To One, בית הספר על שם סטיב ג'ובס וכן בישראל - על בית הספר משעולים.עם זאת, למרות שניתן לראות בעולם ניצני פרסונליזציה ראשונים, אין היום עוד אף אחד שבאמת "פיצח את השיטה"והבין כיצד ניתן להתאים את ההוראה והלמידה לכל תלמיד/ה באופן מלא ומייטבי בחינוך הציבורי.ובדיוק כאן נכנס הקשר הישראלי – אתגר לאומי חדשני מבקש להביא את גישת הפרסונליזציה לישראל. האתגר, שהשיקו עמותת הבוגרים של 8200 בשיתוף עם קרן טראמפ, מציע פרס של מיליון שקלים למי שיצליחו למצוא פתרון להתאמת ההוראה והלמידה בלימודי 5 יחידות מתמטיקה, לכל תלמיד ותלמידה. בנוסף, המתמודדים והזוכים באתגר יקבלו הזדמנות מדהימה להטמיע את הפתרון שלהם בעשרות בתי ספר בישראל ויקבלו מענקי התנעה על מנת לפתח את הפתרון.ההרשמה לאתגר נפתחת היום, ה-3.12.2017 ותיסגר ב-28.2.2018, כאשר כל קבוצה שנרשמת צריכה להציג בעת ההרשמה את הרעיון שלה. אנחנו מזמינים אותך להיכנס לאתר האתגר, לקרוא עליו, להצטרף למהפכה ואולי להיות מי שישנה את עתיד החינוך ויזכה במיליון שקלים.אנחנו מאחלים המון בהצלחה למי שיבחרו להשתתף באתגר ומחכים לשמוע מכם איך תשנו את פני החינוך לעד!

זוכרים את ימי העדנה הקצרים של הספינר? לא אחת צצה איזו אופנה חולפת, "שיגעון"חדש שתופס את התלמידים. לא פעם מייחסים לאותה תופעה כוחות רבים ומסמנים אותה ככלי המסייע לתלמידים עם הפרעת קשב וריכוז להתרכז במהלך השיעור. כך היה עם הספינר והיום זה מתרחש עם ה"סליים"הדביק שמככב...אבל התופעה תמיד נעלמת בסוף, ואנו למדים מכך את הלמידה המצערת כי נראה שאין "תרופת פלאים"להפרעות הקשב והריכוז.מה בכל זאת מורים יכולים לעשות על מנת לקדם תלמידים עם הפרעות קשב וריכוז ולסייע להם?ליקטתי עבורכם המורים 10 המלצות אשר יכולות לסייע בעבודה החינוכית-פדגוגית עם תלמידים המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז. 10 המלצות לעבודה עם תלמידים המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז1. זיהוי והבנת הבעיה – הכירו בכך שקשיי הארגון וההתארגנות, חוסר ההתמדה, ההפרעות בשיעור והקושי לשמור על קשב וריכוז אינם נובעים מזלזול, חוצפה, אי קבלת סמכות או עצלות. כל אלו הינן תופעות ידועות ומוכחות שהינן חלק מהפרעת הקשב והריכוז. אין זה אומר שיש להתעלם מהן או לקבלן, אך יש להבין שהתלמיד אינו "עושה דווקא"או מתנהג מבחירה ורצון באופן זה.2. מתן מענה מותאם – בבית הספר נוטים לקרוא לכך "לתפור לתלמיד/ה חליפה". הכוונה היא להוראה מותאמת אישית לתלמיד/ה בהתאם להעדפות, ליכולות, לנטיות ולצרכים האישיים שלו/ה. המלצה זו מתאימה לא רק לבעלי הפרעות קשב וריכוז אלא לכל תלמיד באשר הוא, שהרי לא כל התלמידים הינם מקשה אחת.3. שמירה על שיגרה, יציבות וגבולות - עבור תלמידים עם הפרעת קשב, חשוב לשמור ככל האפשר על סדר יום קבוע ומערכת שבועית קבועה וידועה מראש. למשל, חשוב לומר לתלמידים מה עומד על הפרק היום בשיעור, להזכיר מה למדנו ועשינו בשיעור שעבר ואפילו לספר מה ילמד בשיעורים הבאים. כדאי להכין תלמידים אלו לקראת כל שינוי בשיגרה, כמו מעברים או יציאה לחופשות.4. הנחלת אסטרטגיות לעבודה לפני השיעור – מאחר ואחת הבעיות הנפוצות והגדולות של תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז היא קושי בהתארגנות, אפשר לסייע להם לאמץ מספר אסטרטגיות לשם ארגון, סדר וזכירת משימות. למשל: למצוא את הדרך הנוחה לתלמיד/ה ליצור ארגון של המשימות והרעיונות, בעזרת פרקטיקה אחת שתרכז את הכל במקום אחד - כגון תזכורות בפלאפון, אפליקציות ארגון משימות, עבודה בלוח מחיק בחדר, עבודה עם יומן (במחשב או על הדף) וכן הלאה....המורה יכול/ה להוות מודל לחיקוי ולעזור ביצירת מודל להתארגנות שישרת את התלמידים בעתידם ובמקביל לארגן את המידע והשיעורים, על ידי יצירת מפת דרכים למה שיתרחש בשיעור הקרוב. לפני כל שיעור - המורה ת/יאמר מראש ואף ת/ירשום על הלוח מה מתוכנן בשיעור. כך, התלמידים ידעו היכן הם עומדים בלמידה ומה עומד לקרות.עזרו לתלמיד/ה למצוא את הדרך המתאימה לו/ה ליצור ארגון של המשימות והרעיונות שלו/ה5. תיווך למתרחש בכיתה – במהלך השיעורים חשוב מאוד לתווך לתלמידים בעלי הפרעות הקשב והריכוז את המתרחש. לשם כך מומלץ:לדבר באופן תמציתי וברור.לכתוב על הלוח באופן מסודר, למשל בעזרת תקציר, נקודות, תרשים זרימה, טבלה, דיאגראמה, סכמת שמש וכן הלאה.במידה והתלמיד/ה מתקשה בכתיבה – יש לאפשר לו/ה להקליט, לצלם או להקליד.6. עידוד, קבלה, תמיכה וחיזוק התלמידים – משוב חיובי הינו חיוני וחשוב ביותר לכל תלמיד, אך אף יותר לתלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז הסופגים ללא הרף ביקורת על ההישגים הנמוכים שלהם או על התנהגותם הלא רצויה, ביקורת היוצרת ביטחון עצמי ירוד והערכה עצמית נמוכה. מתוך כך, תלמידים אלו זקוקים מאוד למשוב חיובי, מעודד ובונה, שהוא כלי מקדם למידה ממדרגה ראשונה העוזר לילד/ה להפנים ולזכור חוקים, הוראות ונורמות ובונה ביטחון עצמי ודימוי עצמי חיובי. חשוב שהמשוב והחיזוקים יהוו חלק משגרת החיים בסביבתו של תלמיד/ה עם הפרעת הקשב. אפשר לקיים שיחה אישית עם התלמיד/ה, להתחבר אל עולמו/ה, להקשיב, להציב מטרות ובעיקר לספק לו/ה חווית הצלחה.7. מעבר להוראה והערכה חלופיות – תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז יתקשו יותר מאחרים במצבים של הוראה פרונטלית ומבחנים סטנדרטיים. מתוך כך כדאי לגוון את ההוראה והלמידה כך שלא תתבסס על הוראה פרונטלית בלבד. מומלץ מאוד להשתמש במצגות, להקרין סרטונים, לתת לתלמידים ללמוד באופן עצמאי בפרוייקטי חקר ו/או לעבוד יחד, ללמוד באופן שיתופי ולחלוק ידע. כדאי גם לגוון את הערכת התלמידים, כך שתתבצע לא רק על ידי מבחנים. כך, הוראה והערכה חלופיות מאפשרות לתלמידים לבוא לידיי ביטוי בהתאם לכישוריהם ואינן מגבילות את הישגי התלמידים בשל מבנה למידה והערכה שאינו מתאים להם.8. הביאו את חוזקות התלמידים לידי ביטוי בכיתה – כאמור, תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז נוטים לסבול מדימוי עצמי נמוך. מתוך כך חשוב להבליט את החוזקות שלהם ולתת להם תפקידים משמעותיים המדגישים את הכישרונות והיכולות שלהם על מנת לשפר את תחושת המסוגלות ולשפר את הדימוי העצמי שלהם.9. יצירת סביבת למידה נטולת גירויים חדשים – בעוד ששימוש בגירוי קבוע וחזרתי יכול לסייע לתלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז (למשל, ציור או קשקוש במחברת), גירויים חדשים ומעניינים מפריעים להם מאוד שכן הבעיה המרכזית שלהם היא הקושי שבשמירה על קשב וריכוז בגירוי יחיד כאשר יש הפרעות מסביב. לכן, כדאי להושיב את התלמיד/ה בקרבת המורה, לנסות ליצור מיעוט בגירויים חדשים, אך במקביל לאפשר למשל יציאה קצרה לאיוורור במהלך שיעור.10. שתפו פעולה והתייעצו – כמורים חשוב שתדעו שאחד הדברים היכולים לסייע ולקדם יותר מכל תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז הוא שיתוף פעולה, הבנה וחיבור בין כל הגורמים המטפלים בתלמיד/ה, בבית הספר ובבית. מתוך כך חשוב להיוועץ עם קולגות בבית הספר – מורים בעלי ותק וניסיון, מורים שבעצמם סובלים מהפרעת קשב וריכוז וכמובן יועצ/ת חינוכי/ת ופסיכולוג/ית בתוך בית הספר. טיפ מיוחד – למורים המתמודדים בעצמם עם הפרעת קשב וריכוזמורים המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז יכולים לשמש כסוכני שינוי בבית הספר, שכן הם מכירים מקרוב את התופעה וחוו זאת על בשרם. הם יכולים, ביתר קלות, להבין את מקום התלמיד/ה והתמודדותו/ה עם הקשיים. בנוסף, הניסיון האישי של מורים אלו יכול לסייע להם לפתח אסטרטגיות ודרכי התמודדות עם הקשיים והאתגרים. בכך, הם מסוגלים לתרום וללמד את התלמידים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז דרכי התמודדות ולסייע להם לסגל לעצמם כלים חיוניים ומתאימים לכל תלמיד/ה באופן אישי.ומעל הכל – ולא רק לגבי תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז – זכרו, מורים יקרים, את מה שחשוב ביותר:אמונה בתלמיד /ה – לא לוותר לו. ובעיקר - לא לוותר עליו. איך אתם מסייעים לתלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז? ספרו לנו בתגובות ותוכלו לסייע למורים נוספים.

מאת: רותי זוסמן מדוע בחרת במקצוע ההוראה? למה הגעת להיות מורה?אלו הן שאלות שמורות ומורים נשאלים רבות.רבים מאיתנו בחרו במקצוע ההוראה כדרך חיים, ובדרך כלל אחד מהמניעים לכך הוא הרצון לעשות מעשה משמעותי שישאיר את חותמו בלבבות התלמידים, בחברה ובעולם.מורות ומורים כאלה מגיעים אל ההוראה מתוך תחושה של שליחות, השראה ושאר רוח. הם משתוקקים לרומם את רוחם של התלמידים, לחזק בהם את החירות הפנימית ואת הרצון ללמוד, להתפתח, לצמוח ולחיות חיים של משמעות.אך איך עושים זאת? כיצד ניתן להיות מורה משמעותי/ת, מורה שמשאיר/ה את חותמו/ה בלבבות התלמידים ויוצר/ת בהם שינוי נפלא?את הניצוץ הראשון של ההשראה לשם הוראה משמעותית, קיבלתי מסיפור חסידי קצרצר ו"מדליק" - על המלמד שאותיות התורה בערו בליבו:"בליבו של מלמד מן הדור הקודם בערו אותיות התורה ואת זאת שתל בתלמידיו. האלף בערה, הקמץ היה בוער, הפסוק כולו היה בוער"(ספר השיחות לריי"צ)הסיפור עוסק במורה שאותיות התורה בערו בתוכו. התלהבותו ואהבתו של המורה לנושא אותו הוא מלמד מדומים לאש, והמורה מדביק את תלמידיו בהתלהבותו – האש הפנימית שלו מתפשטת אל ההוראה ואל תלמידיו.זהו לכאורה דיווח קצרצר ויבשושי, אך הוא מסתיר בתוכו דרמה חינוכית מופלאה, המספקת לנו הצצה לסוד הצלחתם של שיעורים מעוררי השראה - שיעורים שכולנו מכירים - שיעורים מהם אנחנו יוצאים בהתרוממות רוח משיעור מוצלח במיוחד, שיעור שהלהיב את התלמידים וממנו יצאנו עם הרגשה שמה שנלמד בו לא ישכח לעולם. מה אנחנו יכולים ללמוד מן המלמד בסיפור?התפיסה הפדגוגית בסיפור היא שמידת העניין של התלמידים בנושא נלמד תלויה לא רק במאפייניו, אלא גם בדרך שבה המורה מלמד/ת אותו. מורה המקרינה התלהבות, סקרנות וחקרנות מהווה דוגמה אישית לתלמידים שרק מתחילים ללמוד כיצד לחקור תחומים סבוכים ובלתי מוכרים, וכך היא מלהיבה גם אותם.מורה המקרינה התלהבות, סקרנות וחקרנות מהווה דוגמה אישית לתלמידים מורים המתלהבים מנושאי ההוראה הם "מורים מעוררי השראה"יורם הרפז, במאמרו "הוראה מעוררת השראה", מכנה מורים מסוגו של המלמד בסיפור החסידי "מורים מעוררי השראה". מורים כאלה, לדבריו, הם "בעלי מעורבות כפולה — בתכנים ובתלמידים. מבחינת מעורבותם בתכנים, הם 'דלוקים' על התכנים שהם מלמדים", כמו חוקרים ש"דלוקים"על התוכן בו הם עוסקים.ואולם, קיימת הבחנה בין מורים למומחים, משום שהמומחים עוסקים בתכנים בלבד. הם מתכנסים בהם עוד ועוד – מעמיקים בתוכן יותר ויותר, מתוך הסקרנות והאהבה לתוכן הספציפי, מבלי שתהיה בהם התשוקה ללמד אחרים, להעביר את מה שלמדו או גילו ולהביא לעולם את הידע שצברו – כל אלו הם הפרעות בלבד מבחינתם.לעומתם, מורים, הם מי שמחד מתעניינים בתוכן, אך אף יותר מזה הם מתעניינים בתלמידים שלהם ובהעברת הידע אליהם. לכן את המורים התוכן מעניין, אך הוא בעיקר מעניין מנקודת המבט שלהם כמורים – הקסם של הידע והתוכן גדל ככל שהם מאמינים שיש לו רלוונטיות חינוכית, ככל שהוא ייתן יותר ערך לתלמידים.מורה מעורר השראה, כפי שמתאר הרפז, הוא מורה שחווה דבר מה בחיים – למשל קורא ספר או צופה בסרט, ומיד למחרת הוא משתמש בחוויה זו בכיתה – "החוויות שלהם 'מתורגמות' מידית להוראה ולחינוך", לפי הרפז. הדרך להיות מורה מעורר השראה מתחילה בהתלהבות שלךמהסיפור על המלמד כמו גם ממאמרו של הרפז אנחנו לומדים שמורים המתלהבים מהתוכן ומעוניינים להדביק את תלמידיהם בהתלהבותם הם מורים מעוררי השראה – "מורים מדליקים".כלומר, אם אנו רוצים להיות מורים משמעותיים, עלינו להתחיל מבחירה של תחום תוכן שהינו משמעותי לנו, מעניין אותנו וחשוב לנו, ובמקביל להתחבר לתלמידים, לעולמם, לחייהם ולחוויותיהם. 4 שלבים בדרך להוראה מעוררת השראה התחילו במקומות שמרגשים אתכם - מצאו את ההיבטים בנושא הלימודי המלהיבים אתכם, אלו שמעוררים בכם סקרנות, עניין וחדווה. כעת תרגמו את חוויית ההתלהבות שלכם לפעילות המתאימה לתלמידים.היו יצירתיים – השתמשו בדרכים יצירתיות להצגת הנושא באופן שיתחבר לחוויה של התלמידים. יצירתיות תלבה את ההתלהבות שלכם, כמורים, וכמובן את התלהבותם של התלמידים.חשפו בפני התלמידים את התלהבותכם - אל תחששו לשתף את התלמידים ברגשות ההתלהבות שלכם, שכן אלו רק יחזקו את עוצמת ההוראה שלכם. הגיעו לשיעור ברמה אנרגטית גבוהה וספרו לתלמידים שזהו אחד הנושאים המעניינים והאהובים עליכם. ספרו להם ממה אתם מתלהבים ומדוע.סייעו לתלמידים למצוא את תחומי העניין והריגוש שלהם – עודדו את התלמידים למצוא בחייהם חוויות דומות של התלהבות ולספר עליהן. לאחר שהתלמידים מספרים על תחומי העניין והריגוש שלהם - נסו למצוא קשרים והקשרים לנושא הנלמד. מהם השיעורים בהם אתם מרגישים מעוררי השראה? כתבו בתגובות את הסיפורים מעוררי ההשראה שלכם ותסייעו למורים אחרים.

משהו מופלא קורה בחינוך המיוחד. מדובר בתופעה שלא נמצאת בכותרות, אבל בהחלט היה ראוי שהיא תגיע אליהן; המורות והמורים בחינוך המיוחד הפכו למומחיות ומומחים בהתאמת ההוראה והלמידה לתלמיד הייחודי, בבניית מסלולי למידה אישיים והתאמת דרכי למידה ייחודיות עבור כל תלמיד ותלמידה. זו השגרה בחינוך המיוחד והיא רק הולכת ומתפתחת עם השנים והניסיון. מדוע חשוב להתאים את הלמידה לכל תלמיד ותלמידה?במערכת החינוך המיוחד, התלמידים שונים מאוד זה מזה ולכל אחד ואחת יש תחומי חוזק, קשיים ותחומי אתגר ייחודיים. לכל תלמיד/ה יש צרכים שונים, קצב התקדמות שונה בחומר, תחומי עניין שונים ודרכי הבנה אחרות. השוני האדיר הזה בין תלמיד לתלמיד מוביל לכך שנוצר צורך להתאים את ההוראה והלמידה לכל תלמיד/ה באופן ייחודי, דבר שמאפשר לתלמידי החינוך המיוחד להתקדם ולהגשים את הפוטנציאל האישי שלהם.אבל אם לרגע נעצור ונחשוב, נבין שהמצב אינו שונה במיוחד בקרב התלמידות והתלמידים הלומדים ב"חינוך הרגיל"– גם בו כל תלמיד הוא ייחודי ומיוחד. כשאנו חושבים על הילדים הפרטיים שלנו למשל, ברור לנו שלכל ילד וילדה, אפילו בתוך התא המשפחתי המצומצם, יש תחומי עניין ייחודיים, תחומי חוזק משלו וגם מקומות בהם הוא מתקשה, המהווים אתגר גדול יותר בשבילו. כל ילד מתקדם בקצב אחר והדרכים בהן הוא מבין ולומד בעזרתן הנן שונות.נכון, המגוון בקרב ילדים הזקוקים לחינוך מיוחד גדול יותר, ולעיתים קרובות מדובר בילדים הזקוקים ליותר סיוע והתאמה ויסתגלו הרבה פחות טוב למסגרת אחידה. אך עם ולמרות זאת, כאשר בוחנים את דרך העבודה בחינוך המיוחד, במסגרתה כל תלמיד מאותגר באופן המותאם ליכולותיו ולצרכיו, עולה המחשבה שיתכן שכל התלמידים יכולים להרוויח, להתקדם ולמצות יותר את הפוטנציאל שלהם בעזרת התאמת ההוראה והלמידה לתלמיד/ה הייחודיים.ואכן, במחקרים שבוצעו בתחום זה (אותם ניתן למצוא בסקירת ספרות בנושא פרסונליזציה של הלמידה) מצאו חוקרי חינוך כי:כאשר הלמידה וההוראה מותאמת לתלמיד באופן אישי, תלמידים מוכנים לעבוד קשה יותר ומתאמצים לשם פתרון בעיות. הם פחות מתייאשים אל מול אתגרים ולומדים באופן יותר מעמיק.ההישגים של התלמידים עולים במעל לעשרה אחוזים בכל שנה בממוצע, בשל למידה המותאמת אישית לתלמיד.השיפור הרב ביותר נמצא בלימודי מתמטיקה, ובמיוחד בקרב תלמידים המגיעים מרקע סוציואקונומי מוחלש ו/או תלמידים המתקשים בתחום התוכן הנלמד.התאמה של ההוראה והלמידה לתלמיד הייחודי מפחיתה את הנשירה של תלמידים מהלימודים. האם זה באמת יכול לקרות בבית ספר ציבורי בישראל?כל זה נהדר בתיאוריה ובמחקר, אבל אם אתם מורים בבית ספר ציבורי, יש סיכוי לא רע שאתם חושבים כעת שלהתאים את הלמידה בכיתה לכל תלמיד ותלמידה באופן אישי, בכיתה של שלושים ומשהו תלמידים, ואולי גם להספיק את החומר לבגרות... נשמע כמו משימה בלתי אפשרית.האמת היא שיש עוד דרך לעשות, דרך שאותה סוללים בימים אלו אנשי חינוך רבים בכל העולם ועליה ניתן לקרוא כאן. ניתן גם להצטרף למאמצים הנעשים בישראל להתאמת הלמידה לכל תלמיד באתגר P.I.E – אתגר הפרסונליזציה בחינוך.אבל עד שהדרך הזו תיסלל וכל מורה תוכל להתאים את הלמידה וההוראה לכל תלמיד בכיתה, ישנו משהו שכולנו יכולים לעשות כבר השנה.כולנו יכולים ללמוד כבר היום מהעשייה המדהימה של המורות והמורים בחינוך המיוחד ולהתחיל בצעד ראשון וחשוב בדרך לשינוי – צעד שבעצמו יכול להוביל לשיפור משמעותי בהתקדמות התלמידים בכיתה - בניית תוכנית למידה אישית.תוכנית למידה אישית – הבסיס להתאמת ההוראה והלמידה לתלמידעל מנת להתאים את ההוראה והלמידה לכל תלמיד ותלמידה, בחינוך המיוחד בונים עבור כל תלמיד/ה תוכנית למידה אישית. בשנים האחרונות תוכניות הלמידה האישיות החלו להגיע גם ל"חינוך הרגיל". בתחילה הדבר התרחש על ידי מורים חלוצים ומערכות חינוך חדשניות כגון פינלנד ומחוז אונטריו שבקנדה, אך בעקבות הצלחתן האדירה של תוכניות הלמידה האישיות במקומות אלו, עלתה ההבנה כי מדובר באסטרטגיה חינוכית מעולה שיש להנחיל בכמה שיותר כיתות בכל העולם.מהי בעצם תוכנית למידה אישית?תוכנית למידה אישית היא מסמך פדגוגי המבוסס על תוכנית הלימודים ועל המטרות האישיות של התלמיד. מטרתה של תוכנית הלמידה האישית היא לסייע לתלמיד להגיע למימוש הפוטנציאל האישי שלו בהשגת תוכנית הלימודים. התוכנית משרטטת את מצבו הנוכחי של התלמיד, את יכולותיו וצרכיו, את מטרותיו במהלך הלימודים ואת הדרכים באמצעותן ניתן להגיע אל המטרות. כך, המורה, התלמיד ולעיתים גם הורי התלמיד יכולים להעריך את התקדמותו של התלמיד בכל עת ביחס למטרות הרצויות ולהתאים את דרכי הלמידה וההוראה למצבו של התלמיד, לצרכיו וליכולותיו.תוכנית הלמידה האישית נבנית בשיתוף עם התלמיד ולעיתים קרובות גם עם הוריו (בהתאם לבחירת המורה, גילו של התלמיד ויכולותיו) והאחריות על המעקב אחריה הינה משותפת למורה, לתלמיד ואף להורים. כך התלמיד יודע מה מצבו ביחס למטרותיו ויכול לקחת אחריות על למידתו. זאת ועוד, תוכנית הלמידה שומרת את ההורים מעודכנים ומעורבים, כך שהם יכולים לעודד את התלמיד כמו גם להתריע על בעיה במידה ועולה כזו.תוכנית למידה כוללת בדרך כלל:מטרות עבור התלמיד לתקופות זמן מוגדרות (למשל – מטרות שנתיות, מטרות חודשיות) ותיאור הידע שהתלמיד אמור לרכוש.תיעוד עדכני של מצבו של התלמיד כרגע בתחום התוכן – מה הוא כבר למד, במה מתקשה?מיומנויות וחוזקות של התלמיד.קשיים של התלמיד.צרכים ייחודיים ובקשות של התלמיד.דרכי למידה יעילות במיוחד עבור התלמיד כמו גם דרכי למידה שהתלמיד מתקשה בהן.מהן האסטרטגיות בעזרתן ילמד התלמיד השנה – כיצד הוא יגיע למטרות שלו?דרכי פעולה שונות להשגת המטרותמי יסייע לתלמיד בדרכו?איך תימדד הצלחת התלמיד – כיצד ניתן לדעת שהתלמיד השיג את מטרותיו?כך למשל, תוכנית למידה אישית יכולה להיראות כך (להורדת הטופס לחצו כאן - אתם מוזמנים לעשות בו שימוש):דוגמא לטופס תוכנית למידה אישית - להורדת הטופס ושימוש בו לחצו כאןאת תוכנית הלמידה האישית בונים בפגישה משותפת והיא דורשת הכנה מראש – הן המורה, הן התלמיד והן ההורים צריכים להגיע מוכנים. לאחר שהתוכנית מוכנה, התלמיד והמורה עובדים לאורה בכיתה, כאשר אחת לפרק זמן קבוע בוחנים יחד את תוכנית הלמידה והתקדמות התלמיד בה, משנים אסטרטגיות ומטרות במידת הצורך ומחליטים מה התלמיד יעשה בתקופת הזמן הקרובה.כיצד הופכים את הרעיון הענק הזה למציאות? איך בונים תוכנית למידה אישית ועובדים עליה גם בזמן מוגבל ובכיתה עם למעלה מ-30 תלמידים? את התשובות לשאלות הללו תמצאו בכתבה 5 שלבים (ועוד 4 דגשים) לבניית תוכנית למידה אישית לכל תלמיד.

יום המורה נחגג היום, ה-11.12.17, בכל רחבי מדינת ישראל. ביום חג זה כולנו מצדיעים למורות, למורים, לגננות ולגננים שעושים לילות כימים בעבודתם החשובה בחינוך דור העתיד.במסגרת החגיגות התכנסה השדולה לקידום מעמד המורה בכנסת, לציון 70 שנות הוראה במדינת ישראל. בישיבת השדולה אמר שר החינוך נפתלי בנט את הדברים הבאים:"המורות והמורים, אתם החלוצים... אתם הגיבורים! בביקורים בבתי הספר אני רואה מורים ומורות שרואים שהכיתה היא לא מקבץ – כל ילד הוא עולם ומלואו. הם מבינים שצריך להגיע לכל ילד בזווית שלו ולשם כך הם עומדים בקשיים רבים.אתם פסגת הנתינה בחברה הישראלית. אין שליחות יותר גדולה מזו, גם אם המלאכה קשה. אני רואה כמה אתם משקיעים בהוראה ואני גם יודע כי היכולת של מורה לשנות דרמטית את חייו של תלמיד היא בלתי נתפסת... אתם באמת הגיבורים שלנו. בשם ממשלת ישראל ומדינת ישראל – תודה רבה".זאת ועוד, בישיבה הציג השר בנט חוק חדש שהוא מתעתד להציע, חוק הגנת המורה, שנועד להתמודד עם בעיית האלימות המופנית כלפי מורים.בסיום דבריו הזמין השר בנט את המורים לצאת, לחלום ולהיות מובילי השינוי במערכת החינוך. הוא הבהיר כי "ברור לכולנו שיש לשנות את הכיוון והמתודות של אופן החינוך בישראל", אך הסביר גם שתהליך זה הינו מורכב, בשל גודלה העצום של מערכת החינוך, שיוצר סרבול וקושי ביצירת תמרונים ושינויים מערכתיים. מתוך כך, הציע השר בנט כי הוא מאמין שהמורים והמנהיגים החינוכיים, המגיעים מהשטח ונמצאים במגע עם התלמידים, הם אנשי המקצוע שיכולים וצריכים להוביל שינוי, כאשר מערכת החינוך תומכת בעשייתם. הוא הזמין את המורים והמנהיגים החינוכיים לנסות שיטות ודרכי חינוך שונות ולאמץ חדשנות, כאשר מערכת החינוך תתמוך בהם ותסייע בהטמעת השיטות. "לא כל שיטה תצליח, לא כל ניסוי כזה יראה תוצאות טובות, וזה בסדר", הסביר השר בנט, והדגיש שהחתירה ללמידה ומציאת טכניקות ההוראה היעילות היא החשובה. בהמשך, הציע בנט, מתוך למידה וחקירה אלו יהיה ניתן לאמץ במערכת החינוך את הדרכים המועילות ביותר. "אני קורא לכם – אתם תשיקו את היוזמות, ואת ההצלחות שלכם אנחנו נאמץ וניישם במערכת"סיים בנט.בבית הנשיא חגגו את יום המורה בהקרנה מיוחדת לאנשי חינוך של הסרט "פיגומים", בנוכחות יוצרי הסרט. פיגומים הינו סרט מרגש העוסק בעבודת ההוראה ובקשר המיוחד שיכול להיבנות בין מורה לתלמידים. הסרט מתאר את פועלו של מורה שמקדיש את חייו לתלמידיו, מתוך האמונה בהם. יוצר הסרט, מתן יאיר, הינו מורה לספרות, וסרטו מתאר את חוויית ההוראה והתלמידות באופן נוגע, אותנטי ומדויק. אשר לקס ועמי סמולרצ'יק ב"פיגומים" (צילום: יח"צ, ורד אדיר)לרגל יום המורה הוכרזו גם הזוכים בפרס טראמפ להוראה איכותית. וועדת הפרס, המורכבת ממורות ומורים מעולים, בחרה במורה יוסי לבנון כזוכה בפרס לשנת 2017. יוסי הוא מורה לביולוגיה בקרית החינוך דרור המלמד מזה 30 שנה. מלבד תפקידו כמורה, יוסי הוא היזם שמאחורי הפרויקט המצליח "בוקר טוב ביולוגי"– מיזם במסגרתו בכל בוקר מקבלים תלמידי ביולוגיה דרך הוואטסאפ ידיעת "בוקר טוב ביולוגי"– ידיעה מדעית קצרה ואקטואלית מתוך פרסומים מדעיים, המעובדת על ידי יוסי.יו"ר הועדה, המורה קובי שורצבורד שבעצמו זכה בפרס בשנת 2013, נימק את בחירה הוועדה ביוסי: "יוסי הוא מורה המתאים את שיטת ההוראה שלו כדי להיות רלוונטי לתלמידיו, מעניק לתלמידיו מיומנויות עתיד ומשפיע על אלפי תלמידים. השפעתו של יוסי פרוצת את גבולות הכיתה שלו, את גבולות בית הספר שלו ומגיעה למאות מורים למדעים ואלפי תלמידים ברחבי הארץ".בנוסף בחרו המורות והמורים בוועדת הפרס להעניק ציונים לשבח למיכל סיגרון, מורה לפיזיקה בבית הספר קדימה-מדע כפר סילבר, ולנעמה טל מורה למתמטיקה בתיכון דרך אבות באפרת.המורה יוסי לבנון - זוכה פרס טראמפ להוראה איכותית 2017לרגל יום המורה גם התפרסמו ברשת עשרות סרטונים מקסימים החוגגים את תפקידם של המורים בחינוך דור העתיד. חלק מהסרטונים היו סרטונים מרגשים במיוחד, כמו הסרטון הבא על הקשר בין מיקה המורה לברוך תלמידה: וכמו הסרטון המרגש שיצרו ב"כאן"– תאגיד השידור הישראלי, בו מורים מספרים על עבודתם והאופן בו הם יוצרים שינוי אצל התלמידים. סרטונים אחרים היו מצחיקים, כמו הסרטון שיצרה הטלוויזיה החינוכית לרגל יום המורה (אחד מיני סרטונים רבים שפרסמה לרגל יום זה) - סרטון משאל רחוב חגיגי ליום המורה, עם דודו ארז: https://www.youtube.com/watch?v=PCIrOg3DzFk&feature=youtu.be גם תלמידות ותלמידים רבים יצרו סרטוני תודה למורים שלהם, ביניהם הסרטון הבא של תלמידות אמי"ת שחר מבית שמש: בנוסף כמובן, במסגרת החגיגות, מאות אלפי תלמידים, תלמידי עבר והורים הודו למורים ולגננות, ועשרות אלפי מכתבי תודה נכתבו ונשלחו אליהם. תלמידים והורים הכינו לעובדי ההוראה מחוות שנועדו להראות את הערכתם הרבה כלפיהם, שטיחים אדומים נפרסו בכניסות לבתי הספר, ארוחות מפנקות חיכו בחדרי המורים, שירים נכתבו ובעיקר המון אהבה ותודה הורעפו על המורות, המורים, הגננות והגננים.כיצד אתם חגגתם/ן את יום המורה? איך לך אמרו תודה? ספרו לנו בתגובות!

במסגרת טיול שנתי לרמת הגולן סיירנו אני ותלמידיי באתרי מורשת שונים. את ארוחת הצהרים קבענו לאכול באזור המסחרי של העיר קצרין. התיישבנו לאכול, 5 כיתות יא', כאשר כל מחנכת מינתה תורן כיתתי שתפקידו לדאוג לניקיון בתום הארוחה ולכך שבשעה היעודה יהיו כל תלמידי הכיתה על האוטובוס. כ-10 דקות לקראת תום ההפסקה, ניגשתי לאוטובוס של כיתתי וחיכיתי. לאט לאט החלו להגיע בטפטוף תלמידים משלל הכיתות לאוטובוסים שלהם, חלקם גם תלמידיי. לזכותה של התורנית שמיניתי יאמר שהיא הגיעה 5 דקות לפני הזמן המיועד והחלה לבדוק מי נמצא ואף להתקשר למי שלא ראתה. בשעה היעודה ניגשתי לתורנית ושאלתי האם כולם הגיעו. "כן"הייתה תשובתה, "למעט שלושה שביקשו ממני אישור ללכת לקנות מים, כי אזלו להם המים מהבוקר. לא הגיוני שהם ימשיכו ללא מים ביום חם כזה". לאחר כ-10 דקות הגיעו שלושת התלמידים החסרים, שעל הדרך גם קנו לעצמם ארטיקים ועוד מיני מתיקה, ועלו לאוטובוס. עם השלמת מצבת כלל התלמידים, יכלנו למהר ולצאת למפגש עם גיבור מלחמת יום הכיפורים, אביגדור קהלני, באנדרטה בעמק הבכא, מפגש אליו הגעתי עם כיתתי מבויש, באיחור של 10 דקות. רתחתי מכעס אבל החלטתי לבחון את הדברים לפני שאני יושב עם התורנית הכיתתית. בערב ישבתי בחדר באכסניה, לנתח את האירוע ולבחון היכן טעיתי? שמתי את עצמי בצד ונכנסתי לנעלי התלמידה התורנית. לפתע נעלם הכעס. מתוך נעליה שלה יכולתי לראות את שיקוליה ולהבין את המניעים להחלטות שקיבלה. מכאן כבר היה ברור איך נכון לנהל את השיחה איתה. משיחת נזיפה וענישה, זו נהפכה לשיחה חינוכית לימודית – הסברתי, הראיתי, הדגמתי והשגתי התקדמות פדגוגית רבה.הוראה מותאמת אישית – לראות את התלמיד/ההכרה בייחודיות של כל תלמיד ותלמידה הינה אחד משורשי ההצלחה במלאכת החינוך. רוב הכיתות בישראל מונות עשרות ילדים שונים ובעלי יכולות וצרכים שונים. ברור, אם כן, שעלינו כמורים לנסות ולהבין את "דרכו/ה"של כל תלמיד/ה – אופיו/ה, יכולותיו/ה ומגבלותיו/ה של התלמיד/ה, ועל בסיס הידע שצברנו לבנות עבורו/ה את מסלול הלימודים המקצועי והערכי המתאים. חינוך אפקטיבי הוא חינוך הלוקח בחשבון את "החומר"איתו עובד/ת המורה. המורה מנתח/ת את "מצב הצבירה"ההתחלתי בו נמצא/ת התלמיד/ה, ומכאן מתחיל/ה בהתאמת תהליך הוראה ולמידה הרלוונטי לתלמיד/ה.כלומר, עלינו ללמוד היטב את התלמיד/ה ואל לנו לראות את התלמידים כולם כקבוצה אחת שווה בשל השתייכותם לשנתון, לכיתה או לכל קבוצה מוגדרת אחרת ששויכו אליה. כך למשל, תלמידי בית ספר בחטיבת הביניים ובתיכון מגיעים לאחר שסיימו שלבים קודמים במערכת החינוך. ניתן, לכאורה, להסיק מכך שכולם עברו תהליך דומה ולכן מתייצבים על קו ההתחלה באופן שווה. עם זאת, המציאות מוכיחה שלא כך הדבר. השנים במוסדות הלימוד עד שלב זה ומסלול חייו/ה הייחודי של כל תלמיד ותלמידה הינם גורמים מהותיים המשפיעים על דמותו/ה ועל התפתחותו/ה לעבר קו הסיום המסמן את מטרת בית הספר. לכן על המורה לנתח ולהבין כל אחד מתלמידיו/ה בנפרד.מורה אשר ניגש/ת למלאכה נדרש/ת, אם כן, לראות וללמוד את התלמיד/ה ולתכנן עבורו/ה, בהתאם למגבלות ולחוזקות, את השלבים הראשונים של מסלול הלמידה המיטבי עבורו/ה. עליו/ה לעקוב וללוות את התפתחות התלמיד/ה, ובהתאם לדרך ולקצב ההתפתחות עליו/ה להמשיך ולנסות להשפיע על ההתקדמות הלימודית של התלמיד/ה. כל זאת נעשה תוך הצבת יעדים לתלמיד/ה בכל אחד מהשלבים, על מנת לסייע לו/ה להתקדם אל המטרה המשתנה בין התלמידים השונים, שיכולה אף להשתנות במהלך ההתפתחות החינוכית של התלמיד/ה.מורים והורים רבים יעידו כי העבודה עם נוער אינה פשוטה בשל המורכבות הפיסית, הרגשית והקוגניטיבית המאפיינת מתבגרים בבית הספר. אני נוהג להשאיל מעולם החומרים את המושג "מצב הצבירה", על מנת לתאר את הסטטוס בו מצוי/ה המתבגר/ת בשנים אלו. מצב זה הינו מורכב וייחודי ויש להכירו ולהבינו. מדובר לעיתים באדם בוגר אשר עומד על זכויותיו ועצמאותו ובו בעת במתבגר אשר חווה משברים וחוויות חדשות ונתון למצבי רוח המשתנים. לעיתים תכופות, אתגרו הגדול של המורה הבוגר/ת והמנוסה הינו היכולת להבין את מצב הצבירה הייחודי של התלמיד/ה ולגשת אליו/ה בדרך הנכונה.האתגר הגדול של המורה הינו היכולת להבין את מצב הצבירה הייחודי של התלמיד/ה ולגשת אליו/ה בדרך הנכונההבנת התלמיד/ה והתאמת המורהמתוך כל אלה ובהמשך ישיר, על המורה להבין את תפקידו/ה כמפתח אישי לכל תלמיד ותלמידה. עליו/ה להבין את השונות בין התלמידים, ואת מורכבות המצב בו נמצא/ת התלמיד/ה. על מנת לקיים את כל אלה, יש להגיע בגישה אוהבת, תומכת ומכילה. גישה זו אינה מבטאת פשרה או ויתור, אלא מבטאת הבנה כי התפתחות היא מדורגת ולעיתים כוללת גם הליכה לאחור. אם כן, תוצאותיו של מעשה החינוך יוכלו להיראות רק בתום תקופה, לעיתים רק לאחר סיום בית הספר ואף שנים לאחר מכן.הגישה המבינה את התלמיד/ה מבוססת על הכרה עמוקה של המורה את התלמיד/ה ומאפשרת שיח פתוח ביניהם. כאשר הונחו היסודות החיוביים לאותו שיח, על המורה להבין את העובדה הברורה, אך פעמים רבות מבלבלת, כי במרבית הפעמים קיים פער בשנים ואף בדורות בינו לבין התלמיד/ה. לכאורה הדבר ברור, אך פעמים רבות רצונו/ה של המורה לקדם את התלמיד/ה לעבר המטרה מעוור את הבנתו/ה כי נקודות המבט בין השניים אינן זהות. דוגמא לכך ניתן לראות במורה שאינו מבין כיצד התלמיד אינו מבין את ההיגיון העומד מאחורי החלטתו, או לחילופין כיצד התלמיד ביצע מעשה כל כך לא הגיוני.על המורה לבצע "פרפראזה", אך לא מתוך יישור קו למקומו של הילד/ה, אלא בבחינת ירידה לצורך עלייה – עליו/ה להישאר יציב/ה במקומו/ה, אך לשפוף קומתו/ה ולהושיט יד לילד/ה במקום אשר הוא או היא נמצאים. אותה התכופפות כלפי התלמיד/ה תאפשר הבנה ושיפוט נכון יותר של המצב וכך תוכל להתרחש הבחירה הנכונה מצדו/ה של המורה כלפי התלמיד/ה. תגובה נכונה תוביל לאותה התפתחות חינוכית אליה אנחנו שואפים. הלכה למעשה, יתאפשר שיח חינוכי בין השניים ולא היאטמות של אחד מהצדדים, שבעטיה עלול להימנע כל תהליך למידה אמתי.שאלות שעלינו לפתור על מנת להגיע להוראה מותאמת אישיתמסמך זה, הקורא להוראה מותאמת אישית, מעורר אינטואיטיבית שאלות פרקטיות:כיצד ניתן ללמד באופן אישי כל תלמיד/ה, כאשר המורה מופקד/ת על כיתה של 40 או אפילו 20 תלמידים? האם זה אפשרי? (מבחינת זמן, משאבים והכשרה).מהי פרקטיקת ההוראה במצב שכזה? חלונות א-פורמליים לקיום שיחות אישיות? או העברה שונה של תכני השיעור?האם גם את התכנים מתאימים לכל תלמיד ותלמידה?מה עושים אם 'דרכו/ה' של התלמיד/ה מערערת את עצם קיומו של מסלול הלימודים המקובל? כיצד המורה מתמודד/ת עם סוגיה שכזו?במסמך זה ניסיתי להציב במרכז הבמה את חשיבותה של ההוראה המותאמת אישית. אל מול מבול השיטות והגישות החדשות הבאות להתמודד עם העולם המשתנה תכופות והטכנולוגיה ההופכת לחלק בלתי נפרד בחיינו, יש מקום בראייתי להדגיש את הרובד הבסיסי בחינוך, והוא הממד האישי והאנושי - ההוראה והחניכה האישית של המורה את התלמיד/ה הייחודי/ת. אותה אינטראקציה בסיסית שבה טמונה הצלחת תהליך החינוך.בפני המורים כולם עומדת ההזדמנות להיות מחוללי שינוי ומעצבי עתיד בהטביעם את חותמם האישי על דור תלמידים גדול. עם זאת, הדרך לממש תהליך חינוכי משמעותי אינה פשוטה ואינה ברורה מאליה. חינוך יתבצע במקום בו נוצרה האווירה והכימיה המתאימה בין התלמיד/ה למורה ובהתאמה אישית, בעיקר עבור התלמיד/ה. האתגר הגדול של המורה הוא להתבונן, ללמוד ולשאוף להכיר את תלמידיו/ה כולם, לעומקם, כך שת/יוכל לבצע איתם חניכה על פי דרכם. תהליך זה הינו סבוך וקשה הן בשל היבטים כמותיים פרקטיים והן בשל המאמץ האדיר הנדרש מהמורה לראות לעומק את כל אחד מתלמידיו/ה, לאבחן ולפתח עבור כל אחד ואחת מהם את הדרך הנכונה והמתאימה עבורו/ה במסלול הפיתוח שת/יתווה המורה.

הוראה מעולה עושה את כל ההבדל. בשנים האחרונות חוקרים מכל העולם הגיעו לתובנה מרחיקת הלכת הזו, שקובעת כי איכות החינוך שתלמיד/ה מקבל/ת תלויה בעיקר במיהם המורים העומדים מולו/ה וכמה הם יכולים למצות את הפוטנציאל שלהם כמורים ומחנכים. אך האמת היא שאת התובנה הזאת כמעט כל אחד ואחת מאיתנו יכול/ה לאשש, שכן מי שחוו הוראה איכותית וקשר מיטיב עם מורה לא ישכחו זאת לעולם.המורים שלנו עזרו לנו לגדול ונתנו לנו הכוונה כשהיינו צריכים, תמכו ברגעים קשים, עודדו אותנו להתאמץ, לשאוף ולהגשים את החלומות שלנו. הם היו שם כשטעינו כדי לעזור לנו לתקן את הטעות, אבל בעיקר כדי לוודא שלא נפסיק לנסות וללמוד. המורים שלנו היו מאושרים איתנו כשהצלחנו וידעו להראות לנו את הפסגות הבאות, וגם את הדרך אליהן.כמעט לכל אחד ואחת מאיתנו יש מורה כזה/ו, לא רק כאן בישראל - בכל רחבי העולם, מורים מעולים משנים את חייהם של תלמידיהם.מתוך כך, לכבוד יום המורה שחל השנה ב-11.12.17 בישראל, החלטנו להציג בפניכם כמה אמירות תודה מרגשות למורים, מכל רחבי העולם.שבוע ההערכה למורים - ארצות הבריתבארצות הברית יום המורה הוא רק חלק מחגיגה הנמשכת שבוע שלם ונקראת שבוע ההערכה למורים. במהלך שבוע ההערכה למורים, התלמידים מכינים פעילויות ומחוות שונות למורים. כמו כן, תלמידים רבים מבקרים את מורי העבר שלהם בביתם על מנת להודות להם. הנה כמה סרטוני תודה למורים מרחבי ארצות הברית: ברכת תודה למורה שלי: למה כדאי להודות למורים השנה? משרד החינוך בפנסילסניה במסר מרגש למורים: "תעודת האושר למורה" - מלזיה והודובמלזיה והודו מצאו דרך ייחודית להגיד תודה למורים - כל תלמיד/ה, בהווה ובעבר, מוזמן/ת למלא תעודת אושר למורים שלו/ה. תעודת האושר מאפשרת למורה לדעת בדיוק כיצד הוא או היא השפיעו על חיי התלמידים שלהם. יום חלוקת התעודות למורים: תעודה למורה מיוחד - מר סוברה חוגגים את יום המורה מאז 1965 - רוסיהברוסיה יום המורה הינו חג לאומי החל משנת 1965, עת ברית המועצות הכירה ביום המורה כחג לאומי חשוב. התלמידים ברוסיה מראים את הערכתם למורים ביום המורה באמצעות משחקים, תחרויות, מתנות קטנות, הצגות וריקודים המוקדשים למורים. בנוסף, המדינה עורכת תחרות שנתית של "מורה השנה" - תחרות יוקרתית שאת פרסיה מעניק במפגש אישי נשיא המדינה. הפרס למורה הזוכה, אגב, הוא פסל קריסטל של שקנאי - סמל למסירות והתמדה. נשיא המדינה ולדימיר פוטין מעניק את פרס מורה השנה למורה מיכאל סלוץ' יום חופש לאומי והופעות למורים - סינגפורבסינגפור נחגג יום המורה ביום שישי הראשון לשנת הלימודים. זהו יום חג וחופשה לאומי, שבו המדינה כולה מודה למורים. בבתי הספר החגיגות מתקיימות בדרך כלל יום לפני החג עצמו, וביום החגיגות התלמידים מעלים הופעות ייחודיות לכבוד מוריהם.משרד החינוך הסינגפורי מוציא בכל שנה סרטוני תודה למורים, כמו למשל הסרטון הבא - מיליון צורות בהן המורים שלנו עזרו לנו לגדול: ישראל - יום המורהיום המורה הינו יום חג ישראלי הנחגג זו השנה החמישית. במסגרת יום המורה בישראל, מאות אלפי תלמידים והורים, כמו גם תלמידי עבר, כותבים מכתבי תודה למורים ומשתתפים בחגיגות ובאירועי תודה למורים. השנה ביום המורה החליטו להגיד תודה גם ילדיהם הפרטיים של המורים, ולספר על חוויותיהם כ"בן או בת של מורה": אנו מודים לכל המורות והמורים על עבודתם החשובה ומזמינים אתכם להגיד תודה למורים שלכם, אם עדין לא עשיתם זאת, זו ההזדמנות האחרונה שלכם לשלוח מכתב תודה השנה דרך אתר יום המורה. לחצו כאן לשליחת מכתב תודה למורה שלכם.

צלצול. ההפסקה מסתיימת והתלמידים נכנסים לכיתות. מאיה נכנסת לכיתה לשיעור מתמטיקה. היא מתיישבת בפינת הכיתה, מוציאה את הסלולרי והאוזניות וצופה בסרטון היכרות עם גאומטריה אנליטית א' באתר האתגר 5. היא מסיימת את הצפייה בסרטון וכותבת במחברת מה הבינה ממנו, תוך כדי שהיא שומעת אותו שוב. ליד מאיה, חברתה גיל פותרת תרגילים בנושא משוואת הישר, לאחר שלמדה נושא זה בקבוצה, יחד עם שלושה תלמידים נוספים מהכיתה, שאותם לימד דן - תלמיד מהכיתה שלמד את החומר בעצמו לפני כולם. למעשה, כל תלמיד ותלמידה בכיתה מתקדם/ת בקצב שלו/ה, בדרכי הלמידה המתאימות לו/ה.איך כל תלמיד ותלמידה יודעים מה עליהם לעשות בשיעור?בזכות תוכניות הלמידה האישיות שלהם.תוכניות למידה אישיות כובשות בסערה את עולם החינוך. מקורן של תוכניות הלמידה האישיות בחינוך המיוחד, אך בשנים האחרונות מורים מעולים וגופים חינוכיים חדשניים כמו פינלנד ומחוז אונטריו שבקנדה אימצו אותן גם לתלמידים בחינוך הציבורי ה"רגיל" (לפירוט נוסף כדאי לקרוא את הכתבה הכלי המדהים שכל מורה יכול/ה ללמוד מהחינוך המיוחד). תוכנית למידה אישית היא מסמך פדגוגי שמטרתו לסייע לתלמיד/ה לממש את הפוטנציאל האישי שלו/ה, בהתאם לתוכנית הלימודים, תוך התחשבות במטרות האישיות שלו/ה כמו גם ביכולות, בידע המוקדם, בהעדפות ובצרכים של התלמיד/ה. תוכנית הלמידה האישית מאפשרת להעריך את התקדמות התלמיד/ה בכל שלב ביחס למטרות שנקבעו, וכן להתאים את דרכי הלמידה וההוראה באופן ייחודי לכל תלמיד/ה. לכן כוללת התוכנית את מטרות הלמידה של התלמיד/ה, תיעוד עדכני של מצב התלמיד/ה בתחום התוכן וכן מיומנויות, חוזקות, קשיים וצרכים ייחודיים של התלמיד/ה, דרכי למידה ואסטרטגיות למידה היעילות עבורו/ה, דרכי פעולה לאורך תקופת זמן מוגדרת ולבסוף הבהרה כיצד תימדד הצלחת התלמיד/ה והשגת המטרות.להורדת התמונה והדפסתה כפוסטר לחצו כאןמחוז אונטריו שבקנדה הוא מהמקומות המובילים בעולם בבניית תוכניות למידה אישיות לכל תלמיד/ה. מתוך כך, בחרנו להציג בפניכם את חמשת השלבים לבניית תוכנית למידה אישית שנבנו במחוז אונטריו. אלו הם 5 שלבים שאלפי מורים עובדים לפיהם בהצלחה כבירה.5 שלבים לבניית תוכנית למידה אישית לכל תלמיד/ה1. אספו מידע אודות התלמיד/הבשלב זה עליכם לאסוף מידע מהתלמיד/ה, הוריו/ה, מורים קודמים של התלמיד/ה וכל מי שידע לתת לכם מידע רלוונטי על התלמיד/ה ולמידתו/ה. עליכם לברר מהו הידע הקיים ברשותו/ה, מהן המיומנויות החזקות שלו/ה, לאילו הישגים הגיע/ה בעבר ומהי דרך הלמידה המועדפת עליו/ה. במקביל להשגת המידע ממקורות חיצוניים, חשוב לבצע הערכת ידע ומיומנויות של התלמיד/ה בתחום התוכן בעצמך, תוך התמקדות בבחינת מיומנויות וידע בסיסיים הנדרשים לשם הלמידה. לאחר שאספת מידע זה, יש לשלב את המידע לכלל פרופיל אישי של התלמיד/ה.2. התחילו לכתוב את הרקע לתוכנית ואת כיוון הפעולהכעת כשיש לכם פרופיל אישי של התלמיד/ה, תוכלו לכתוב את הרקע לתוכנית; הבהירו מהו הידע הקיים של התלמיד/ה, מהן החוזקות והמיומנויות שלו/ה כמו גם הצרכים והקשיים שלו/ה ואילו אסטרטגיות למידה הנן יעילות במיוחד בשבילו/ה. כמו כן, חשבו מה הן דרכי ההערכה המתאימות לתלמיד/ה – האם מבחן או עבודה יתאימו לו/ה יותר? האם כדאי שההערכה תתקיים בכל שבוע, יום או שבועיים?חלק נוסף וחשוב ברקע התוכנית הוא מי משתתפים בתוכנית? מי הם הגורמים הרלוונטיים ללמידת התלמיד/ה? כאן בדרך כלל יכללו התלמיד/ה, המורה והורי התלמיד/ה. עם זאת, יתכן שגם המחנך/ת, מורה מקצועי/ת מתחום תוכן אחר, תלמידים אחרים, מורה משנים קודמות, יועץ/ת או אנשי מקצוע אחרים יקחו חלק בתוכנית. בשלב זה חשוב לשוחח עם כל אחד מהגורמים ולהבין האם יהיה מוכן/ה לשתף פעולה לשם התוכנית.3. צרו את תוכנית הלמידה האישיתאת יצירת תוכנית הלמידה האישית חשוב לקיים יחד עם הגורמים שנקבעו בשלב 2, תוך הקדשת מקום מיוחד לתלמיד/ה. כל הפרטים הבאים צריכים להיבחר יחד עם התלמיד/ה בעבודה משותפת. יחד נסחו ופרטו מהם התחומים שהתלמיד/ה אמור/ה ללמוד בתקופת תוכנית הלמידה. קבעו מטרות ותתי מטרות בכל אחד מהתחומים ולאחר מכן הבהירו כיצד התלמיד/ה ת/ילמד, כלומר מה יהיו הדרכים והכלים שבעזרתם תשיגו את מטרות הלמידה האישיות. ציינו את פרקי הזמן הנדרשים לכל תחום להערכתכם והסבירו כיצד יבחן הידע של התלמיד/ה – בוחן? עבודה? מבחן? פרויקט?את תוכנית הלמידה האישית אתם יכולים ליצור על טופס מוגדר, כמו למשל על הטופס הבא שיצרנו למענכם. אתם מוזמנים להוריד אותו כאן ולהשתמש בו:טופס תוכנית למידה אישית שיצרנו למענכם - אתם מוזמנים להוריד ולהשתמש4. יישמו את תוכנית הלמידה האישיתכמורים, יחד עם התלמיד/ה (ולעיתים עם ההורים) אתם האחראים על יישום התוכנית. עליכם להיפגש אחת לזמן מוגדר (בדרך כלל אחת לשבועיים או חודש) עם התלמיד/ה (ולעיתים עם הוריו/ה) ולבחון את ההתקדמות בתוכנית. וודאו בפגישות אלו ומחוץ להן כי כל האנשים הרלוונטיים ללמידת התלמיד/ה אכן מבצעים את תפקידם, בדקו את התקדמות התלמיד/ה לאור המטרות והזמנים שהצבתם ועדכנו את התוכנית במידה ואתם מבחינים שיש צורך בשינוי. תעדו את ההתקדמות בתוכנית וכן דווחו להורים על ההתקדמות בתוכנית במידה והחלטתם לערב אותם.5. העריכו את התוכניתאחת לתקופה מוגדרת, בחנו את התוכנית ועדכנו את המטרות ודרכי הפעולה בהתאם להתקדמות שבוצעה עד כה. בנוסף לכך, תעדו את התוכנית במחשב כדי שתוכלו לגשת אליה בנוחות גם בשנים הבאות. לבסוף, התחילו לבנות תוכנית למידה עתידית לתלמיד/ה, תוך למידה מהמתרחש בתוכנית הקיימת והתחשבות במטרות לתקופות הזמן הבאות.נשמע מסובך? אל דאגה - תכף נציע כמה דגשים שיעזרו לכם להפוך את הרעיון למציאות!מורים רבים הנתקלים בפעם הראשונה בתוכנית הלמידה האישית מתקשים להאמין כי ניתן לבצע דרך למידה כזו במערכת החינוך הקיימת. אך במחוז אונטריו הפכו את הרעיון הזה מחלום למציאות בעזרת 4 דגשים חשובים: תוכנית למידה אישית לכל תלמיד – 4 דגשים למעבר מחלום למציאות1. עובדים על התוכנית לפני תחילת השנה ובשנת הלימודים – בשעות השיעוריםעבודה לפי תוכניות למידה אישיות דורשת משאבים רבים של זמן ומאמץ, הן מהתלמידים והן מהמורה. מתוך כך, במחוז אונטריו מקדישים זמן במערכת השעות של המורה והתלמידים לעבודה על תוכניות העבודה האישיות, אך גם מבהירים כי העבודה על תוכנית הלמידה האישית מתקיימת ברובה במהלך השיעורים ובשעות הפרטניות. לפני תחילת הלימודים, בעת שהתלמידים נמצאים בחופשה, המורים עובדים על תוכניות הלמידה האישיות, נפגשים עם אנשי הצוות, עם ההורים והתלמידים, כך שבתחילת השנה תוכנית הלמידה האישית נמצאת בתהליכים מתקדמים של בניה או אפילו מוכנה. לאחר שלב זה, רוב העבודה מתקיימת במהלך השיעורים, כאשר התלמידים לומדים בעצמם והמורה פנוי/ה לעבודה אישית על תוכניות הלמידה בפגישות אישיות וכן לסיוע לתלמידים המתקשים. גם מורים שרוצים להוסיף מרכיב של הוראה פרונטלית, בה הם מלמדים חלק מהתלמידים, אינם מלמדים כך לאורך רוב השיעור, על מנת להשאיר זמן לפגישות אישיות עם התלמידים וכן כיוון שהוראה פרונטלית אינה דרך הלמידה הטובה ביותר לכל תלמיד/ה בכל נושא. כדאי לתכנן לעצמכם עם מי מהתלמידים אתם מתכוונים להיפגש בכל שיעור ולעדכן את תוכנית הלמידה תוך כדי השיעור או מיד אחריו.2. לא נשארים לבד עם האחריות על התוכניתהאחריות על תוכנית הלמידה וההתקדמות בה היא משותפת לתלמיד/ה, למורה ולעיתים גם להורים. זאת כיוון שכאשר האחריות על בניית תוכנית הלמידה וההתקדמות בה הינה משותפת למורה ולתלמיד/ה, לאורך זמן התלמידים מפתחים מוטיבציה גדולה יותר ללמידה, מוכנים להתאמץ יותר ולומדים אחריות, ניהול זמן ולמידה עצמאית. 3. משתפים פעולה עם מורים אחריםבמחקרים שונים מצאו כי כאשר מורים עובדים יחד ולומדים זה מזו, הם מצליחים הרבה יותר בהטמעת תוכניות למידה אישיות. ברור לכל כי העבודה על פיתוח תוכניות למידה אישיות הינה רבה ולכן התהליך הופך פורה ויעיל יותר כאשר מספר מורים מבצעים את התהליך יחד, מוצאים משאבים יחד, לומדים את הספרות המחקרית ואת המתרחש בתחום בעולם, בוחרים דרכי למידה והערכה באופן משותף, לומדים זה מזו ומתקדמים יחד.4. מעודדים עבודה קבוצתית של תלמידיםעבודה קבוצתית של תלמידים בקבוצות עבודה קטנות, משתנות וגמישות, מקדמת את המוטיבציה של התלמידים, מאפשרת חקר קבוצתי והוראה הדדית של התלמידים זו לזה, בונה כישורים חברתיים ויכולות עבודה בצוות, מקלה על העומס של המורה ועוד... היתרונות של עבודה קבוצתית של תלמידים הם כל כך גדולים, עד שנראה שזהו אחד הגורמים המכריעים בהצלחת יישום תוכניות למידה אישיות.עם זאת, שימו לב – חוקרים מדגישים כי ישנה חשיבות שהקבוצות לא יהיו קבוצות קבועות בהן התלמידים יעבדו כל השנה, על מנת להתאים בכל שלב את צורת הלמידה ויעדי הלמידה של הקבוצה לתלמידים הייחודיים בה וכדי לא ליצור תיוג חברתי של התלמידים כ"חזקים"או "חלשים"בתחום התוכן. הטיפ הישראלי: צאו מהקופסאתוכנית למידה אישית לא חייבת להיות מסמך פדגוגי משמים. היא יכולה להיות יצירתית ומסעירה. כך למשל, ניתן לראות כי בבית הספר "משעולים"שבעתלית יצרו תוכנית למידה אישית המכונה "מפת למידה והתפתחות אישית". התוכנית בנויה ממש כמפת אוצר ומהווה אלמנט חשוב ומרגש בלמידת התלמידים. השימוש ברעיון המפה מאפשר להבהיר לתלמיד/ה ולהוריו/ה כי ישנן דרכים רבות להגיע למטרה וכי המטרות השונות של התלמיד/ה אינן מנותקות זו מזו אלא נמצאות בקשר הדוק זו עם זו.. למידע נוסף ומפורט על בניית תוכנית למידה אישית היכנסו לקישור זה. כאן תוכלו למצוא דוגמאות לבתי ספר העובדים לפי תוכניות למידה אישיות, את הרציונל המלא לעבודה לפי תוכניות למידה אישיות וגורמים נוספים שיסייעו לכם לקדם עבודה לפי תוכנית למידה אישית. אם אתם רוצים לקדם עבודה לפי תוכניות למידה אישיות בבתי הספר הציבוריים בישראל, אנחנו מזמינים אתכם לקרוא על אתגר הפרסונליזציה בישראל, המציע פרס של מיליון שקלים למי שימצא שיטה להתאמת הלמידה בכיתות 5 יחידות מתמטיקה לכל תלמיד ותלמידה.

כתלמידה בעברי וכמורה בהווה, אני רואה את "התלמידים השקופים בכיתה", אותם תלמידים שאינם פוצים פה, אלו שלא ירימו את האצבע וייקחו חלק בדיון אלא אם פונים אליהם, וגם כאשר נפנה אליהם, הם יענו בהמון חשש. נוכחותם הפיזית ממלאת את החלל, אך קולם כמעט שאינו נוכח בו.קרוב לוודאי שגם לכם יש תלמידים שקופים כאלה בכיתה ואני בטוחה שגם במחשבותיכם תהיתם מה ניתן לעשות בכדי לסייע להם. בכתבה זו אציע דרכי הוראה רגשיות וטכנולוגיות, הפונות לתלמידים אלו, ויכולות לסייע להם להתפתח, הן לימודית והן חברתית.החלק החשוב ביותר בעשייה שלנו כמורים אל מול תלמידים אלו הוא פשוט לראות אותם. לא לתת להם להיות "שקופים". אנחנו צריכים לזכור שלעיתים הם היו מעדיפים להיעלם, להסוות את עצמם עד שאיש לא יראה אותם ולפעמים הם גם יעשו מאמצים גדולים כדי שזה יקרה, אך למעשה, הדבר שתלמידים אלו צריכים מאיתנו המבוגרים יותר מכל הוא שאנו נראה אותם ולא נאפשר להם להיעלם, ובאותו הזמן נהיה רגישים לקושי שלהם.4 דרכים להציב את ה"תלמידים השקופים"בקדמת הכיתה1. אתרו אותםהשלב הראשון בסיוע ל"תלמידים השקופים"הוא פשוט לאתר אותם. שימו לב מי הם התלמידים השקטים, אלו שנבוכים ומתקשים מאוד לענות על שאלות בכיתה, מי שלעולם לא מצביעים. סמנו אותם כמשימה שלכם ואל תרפו מהחשיבה כיצד ניתן לקדם אותם.2. בצעו איתם שיחה אישיתתשומת הלב האישית שלך מתחילה בשיחה אישית, בה ניתן לברר מה קורה לתלמיד/ה שבגללו קשה לה/ו לבטא את עצמה/ו בכיתה. בשיחה האישית יש להתייחס ראשית לשלום התלמיד/ה , להתעניין במה שלנו נראה מאוד ברור, כמו למשל איך קמת הבוקר? מי הכין לך אוכל? וכן להוסיף מחמאה נקודתית וקלילה, כמובן אם יש מקום בכך ולא מתוך נחמדות יתרה... לאחר מכן כדאי להתייחס לעוצמות ולנקודות האור החיוביות הקיימות בתלמיד/ה. אם קשה לזהות אותן, יש לשאול את התלמיד/ה על התחביבים האישיים שלו/ה, דבר שיכול להוות קרש קפיצה נהדר להתחלת שיח פורה ויעיל. אט אט נגלוש לשיח יותר אישי ולבירור הקושי אליו נקלע/ה התלמיד/ה בכיתה. זה גם המקום לשאול כיצד אנו נוכל לעזור? מה ניתן לעשות למענו/ה בכדי להקל ולסייע.3. צרו להם מקום בכיתהכמורה, אני בוחרת דווקא ב"תלמידים השקופים"לתפקידים הכי "שווים"בכיתה. מהם אבקש לעזור לי ואותם אשבח במעשיהם, אפרגן להם בביצוע משימות לימודיות ויותר מכך באלו החברתיות. כאשר אתם מייצרים מקום לתלמידים אלו בכיתה, באופן המותאם ליכולות ולכישרונות שלהם, אתם מראים להם שהם יכולים להיות משמעותיים ומועילים, שהנוכחות שלהם היא חשובה ובכך בונים להם את הביטחון והדימוי העצמי.4. היעזרו בטכנולוגיההמצאת המאה - המכשירים החכמים, יכולה לעזור לנו גם מול ה"תלמידים השקופים". בעזרת המכשירים החכמים ניתן לגייס את התלמידים הללו לעבור לקדמת הבמה בתהליכים לימודיים. לשמחתנו, משרד החינוך מתכוון לאפשר לתלמידים להשתמש בטלפונים סלולריים במהלך השיעורים, במצב טיסה או כאשר כל שלושה תלמידים משתמשים בסלולרי אחד. על מנת לעודד את ה"תלמידים השקופים"לעבור לקדמת הבמה, ניתן לכל התלמידים בכיתה משימות לימודיות שיקדמו אותם, אך במיוחד יועילו ל"תלמידים השקופים".חלק מהבעיה של אותם "תלמידים שקופים"היא תכונת הביישנות העוטפת אותם. התחושה ש"כולם מביטים בי"יכולה ממש לשתק אותם. מתוך כך, על מנת להקל עליהם בתחילת הדרך, כדי שגם הם יוכלו לקחת חלק בפעילויות לימודיות, ניתן להשתמש בהוראתכם בלמידה בעזרת אווטארים - דמויות וירטואליות המייצגות את המשתמש בהן (התלמיד/ה) באופן וירטואלי-גרפי. דמויות אלו אינן דורשות חשיפה אישית של התלמיד/ה ומאפשרות חשיבה על הדברים שהתלמיד/ה מביע/ה, באמצעות האווטאר שלו/ה (דבר שיקל פעמים רבות על ה"תלמידים השקופים"). כך, באמצעות דמות וירטואלית, אשר תשמש עבורם פה וייצוג ויזואלי, יוכלו התלמידים לבטא את עצמם מבלי להיות הדוברים הישירים, תוך בקרה גבוהה על מה שהם אומרים. שימוש בדמות האווטאר מאפשר שיח פלורליסטי פורה על כל נושא הדורש מתן דעה אישית או ביטוי אישי, שיח המהווה קושי גדול ממנו סובלים ה"תלמידים השקופים".ניתן ללמוד וללמד כל נושא בעזרת האוואטרים, החל ממקצועות השפה, היסטוריה, גאוגרפיה, תנ"ך, מדעים וכלה במתמטיקה ופיזיקה, כאשר ניתן לעשות זאת בדרכים שונות, למשל לתת לכל תלמיד/ה לענות על שאלה או ליצור נאום ולהקריא אותם בעזרת אווטארים, לפתור חידות חינוכיות באמצעות אתרים המאפשרים שימוש באווטארים ועוד. במקצוע המתמטיקה ניתן למשל לבקש מהתלמידים ליצור הקלטה המכילה הסבר לנוסחה או פתרון של תרגיל. באנגלית אפשר לבקש מתן תשובה, יצירת דיאלוג או דקלום של טקסט נתון, וכן הלאה... כאמור, כל שיעור וכל נושא מתאים ליישומים הטכנולוגיים המוצעים.התהליך אותו עוברים התלמידים בעזרת השימוש באווטארים הוא תהליך משמעותי, שכן בעזרת האוואטר הם סודקים את מחסום הבושה ופורצים החוצה. מתבצעת רכישת ביטחון ואמון הדרגתית, כאשר הפידבק החיובי שייווצר כתוצאה מהתהליך מטמיע ומעודד את התלמיד/ה השקט/ה להציג בכיתה, ולגלות "שהשד"אינו נורא, וכך לעבור תהליך אישי של רכישת כלים, העצמה ויצירה אישית.עם זאת, יש לזכור כי לאחר תקופה של שימוש באוואטר, יש לנסות לחשוף תלמידים אלו גם לדיבור בכיתה שאינו מתבצע באמצעות אמצעים טכנולוגיים, שכן בעולם שמחוץ לכיתה הם יצטרכו גם לדבר עם אנשים ללא תיווך של טכנולוגיה. לשם יצירת מעבר הדרגתי, ישנן גם אפליקציות המאפשרות ייצוג של תמונה הקשורה לנושא הלימוד והקלטת הדובר/ת בקולו/ה שלו/ה. כך, בהדרגה, ניתן לעבור מפרזנטציות בדמות אווטאר ממוחשבת לגמרי, לפרזנטציות בקולו/ה של התלמיד/ה.אפליקציות המאפשרות עבודה עם אוואטרים בקלות ובחינם הן הבאות:Tellagami - אשר מאפשרת יצירה של אווטאר ייחודי, ולאחר בחירת הדמות ואופייה ניתן לבצע הקלטה של תכנים ולשתף. הגרסה החינמית מאפשרת הקלטה בת 30 שניות.Voki for education - אפליקציה זו מאפשרת יצירה ושיתוף של אווטאר, כולל דמויות אנושיות, בעלי חיים, דמויות היסטוריות ומנהיגי העולם. ניתן לשמור אותה במאגר ולחזור אליה גם בהמשך. הגרסה החינמית מאפשרת הקלטה בת 60 שניות.Blabberize - אפליקציה המאפשרת העלאת תמונה, כאשר על התמונה יוצרים אנימציה ומוסיפים דיבוב. הגרסה החינמית מאפשרת הקלטה בת 30 שניות.Sock Puppets - אפליקציה המאפשרת בחירה מתוך תפריט דמויות של בובות גרב ויצירת סרטונים מדובבים באמצעותן. לחיצה על כפתור ההקלטה תניע את השפתיים של הבובות באופן אוטומטי המסונכרן לקול המקליט. הגרסה החינמית מאפשרת הקלטה בת 30 שניות.Fotobabble - אפליקציה המאפשרת צילום או הטמעת תמונה והקלטת דיבור.דוגמא להכנת אוואטר פשוטה באפליקציית sock puppetsלסיכום, שיח תקשורתי עם כלל התלמידים חשוב מאוד, אך יותר מכך, השיח עם "התלמידים השקופים"יכול להוביל תהליכים חשובים לעין ערוך בתפקוד התלמידים הללו בכיתה.גילוי הבנה, אמפטיה וסבלנות יכולים להוות גשר לקשר מועיל ובטוח. השימוש בטכנולוגיה ובאמצעים הניידים יכול לקדם את התלמידים הן חברתית והן לימודית, והוא זמין ונגיש לכל. אמצעים אלו אינם דורשים השקעה מיוחדת מצד המורה או המערכת ולכן אל לנו להמתין שישדרגו לנו את המחשבים, יתקנו את הציוד שהספיק להתקלקל או להמתין לטכנאי שאולי נמצא בבית הספר. עלינו ליזום מהלך שנמצא ממש תחת אפינו ולתפוס שתי ציפורים ב"מכה אחת"– שדרוג השיעורים וקידומם של "התלמידים השקופים"לעתיד בטוח יותר.

איך תלמדו בהצלחה בכיתה עם פערים גדולים?

כיצד הופכים ממחנכים למנהלי כיתות?

מהו המקצוע המופלא שנותר מחוץ לתוכנית הלימודים?

ומה אם ארצה שתהיה בהם האהבה?

בבית הספר הזה אסרו את השימוש במחקים – זו הסיבה

5 כלים מנצחים לפיתוח ביטחון ודימוי עצמי של התלמידים בכיתה

לטיול יצאנו: מה הן ההזדמנויות החינוכיות הטמונות בטיול השנתי?

ההודעה שעושה את כל ההבדל: איך SMS להורים יכול להזניק את התלמיד קדימה

מורים עושים שינוי: איך עוברים מהוראה ממיינת להוראה מטפחת?

תלמיד עשיר, תלמיד עני – למה כולם צריכים ללמוד חינוך פיננסי?

6 דברים שמורים צריכים על מנת להתמודד עם לחצי השחיקה

תמיד רצית לשנות את פני החינוך? זו ההזדמנות הגדולה שלך

האם יש "תרופת פלאים" ל-ADHD?

הדרך להוראה מעוררת השראה מתחילה בהתלהבות שלך

הכלי המדהים שכל מורה יכול/ה ללמוד מהחינוך מיוחד

"אתם החלוצים, אתם הגיבורים!" - שר החינוך בנאום מרגש לרגל יום המורה

מבט חדש על חינוך: לראות את העולם מהעיניים הייחודיות שלהם

איך אומרים תודה למורה בהינדו? כך חוגגים את יום המורה מסביב לעולם

5 שלבים (ועוד 4 דגשים) לבניית תוכנית למידה אישית לכל תלמיד/ה

כיצד נציב את "התלמידים השקופים" בקדמת הכיתה?